2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ל" ב־""
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות חלק ל ויחי א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
מ (החלפת טקסט – "ל" ב־"") |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ויחי א == | == ויחי א == | ||
א. ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל גו' בדרך גו' ואקברה שם בדרך גו'{{הערה|פרשתנו מח, ז.}}, ופרש"י{{הערה|לכללות פרש"י ע"פ זה – ראה פסיקתא רבתי פ"ג. ע"ש.}} "ואני בבואי מפדן וגו', ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם . . ואקברה שם{{הערה|ראה ס' זכרון על פרש"י, שד"ה זה הוא המשך לד"ה ואני. ע"ש.}}, ולא הולכתי' אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתי' שם שתהא לעזרה לבני' כשיגלה{{הערה|ראה גם ב"ר פפ"ב, י.}} אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד.}} קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה{{הערה|שם, טו־טז.}} יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם". | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל גו' בדרך גו' ואקברה שם בדרך גו'{{הערה|פרשתנו מח, ז.}}, ופרש"י{{הערה|לכללות פרש"י ע"פ זה – ראה פסיקתא רבתי פ"ג. ע"ש.}} "ואני בבואי מפדן וגו', ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם . . ואקברה שם{{הערה|ראה ס' זכרון על פרש"י, שד"ה זה הוא המשך לד"ה ואני. ע"ש.}}, ולא הולכתי' אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתי' שם שתהא לעזרה לבני' כשיגלה{{הערה|ראה גם ב"ר פפ"ב, י.}} אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד.}} קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה{{הערה|שם, טו־טז.}} יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם". | ||
ואינו מובן: | ואינו מובן: | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
ביאור הענין: | ביאור הענין: | ||
אף שהכלל "אני נבראתי לשמש את קוני"{{הערה|משנה וברייתא סוף קידושין.}} חל על אנשים ונשים בשוה, מ"מ קיים הבדל בין האיש והאשה{{הערה|להעיר משבת (סב, א) "עם בפני עצמן הן".}}, שעיקר ענין של '''עבודת השם''' של האיש הוא – עסק התורה והתפלה וקיום כל המצות, ובזה נכללה (כיון שצריך לעסוק בדרך ארץ ועסק הפרנסה{{הערה|להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג ואילך.}} –) גם עבודתו "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו.}} ו"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב מי"ב.}}; משא"כ בנוגע לנשים – פטורות ממ"ע שהזמ"ג{{הערה|משנה קידושין כט, א.}} (וכן פטורות מתלמוד תורה{{הערה|קידושין שם, ב.}}), כיון שצ"ל עסוקות בצרכי הבית (כמבואר בראשונים{{הערה|אבודרהם סדר תפלות של חול. כלבו ר"ס עג.}} שמטעם זה אשה פטורה ממ"ע שהזמ"ג – לפי שצרכי הבית עלי'). | אף שהכלל "אני נבראתי לשמש את קוני"{{הערה|משנה וברייתא סוף קידושין.}} חל על אנשים ונשים בשוה, מ"מ קיים הבדל בין האיש והאשה{{הערה|להעיר משבת (סב, א) "עם בפני עצמן הן".}}, שעיקר ענין של '''עבודת השם''' של האיש הוא – עסק התורה והתפלה וקיום כל המצות, ובזה נכללה (כיון שצריך לעסוק בדרך ארץ ועסק הפרנסה{{הערה|להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג ואילך.}} –) גם עבודתו "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו.}} ו"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]].}}; משא"כ בנוגע לנשים – פטורות ממ"ע שהזמ"ג{{הערה|משנה קידושין כט, א.}} (וכן פטורות מתלמוד תורה{{הערה|קידושין שם, ב.}}), כיון שצ"ל עסוקות בצרכי הבית (כמבואר בראשונים{{הערה|אבודרהם סדר תפלות של חול. כלבו ר"ס עג.}} שמטעם זה אשה פטורה ממ"ע שהזמ"ג – לפי שצרכי הבית עלי'). | ||
ואולי י"ל שבזה ניכרת מעלת הנשים: באנשים, עיקר ענין עבודת ה' שלהם הוא באופן גלוי, ולכן עבודה זו יכולה לגרום לרגש של שביעת רצון ("שמח בחלקו"{{הערה|ראה [[היום יום ל' סיון|"היום יום" (ל' סיון)]] ע"ד "שמח בחלקו" בענינים רוחניים.}}) ומזה – לרגש של ישות (עכ"פ בדקות דדקות{{הערה|דאף שזו שביעת רצון מקדושה, מ"מ עצם הרגש של שביעת רצון מורה שהאדם מציאות בפ"ע (ראה לקו"ש חט"ז ע' 273. וש"נ).}}); משא"כ בנשים. | ואולי י"ל שבזה ניכרת מעלת הנשים: באנשים, עיקר ענין עבודת ה' שלהם הוא באופן גלוי, ולכן עבודה זו יכולה לגרום לרגש של שביעת רצון ("שמח בחלקו"{{הערה|ראה [[היום יום ל' סיון|"היום יום" (ל' סיון)]] ע"ד "שמח בחלקו" בענינים רוחניים.}}) ומזה – לרגש של ישות (עכ"פ בדקות דדקות{{הערה|דאף שזו שביעת רצון מקדושה, מ"מ עצם הרגש של שביעת רצון מורה שהאדם מציאות בפ"ע (ראה לקו"ש חט"ז ע' 273. וש"נ).}}); משא"כ בנשים. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ובזה מבואר טעם החילוק בענין היחוס, שעצם וכללות שם ישראל תלוי דוקא בהאם, שהנולד לאם ישראלית הוי ישראל (גם כשהאב אינו יהודי), אבל הפרטים, החילוקים בבני ישראל גופא – כהן לוי ישראל – תלויים במשפחת האב: | ובזה מבואר טעם החילוק בענין היחוס, שעצם וכללות שם ישראל תלוי דוקא בהאם, שהנולד לאם ישראלית הוי ישראל (גם כשהאב אינו יהודי), אבל הפרטים, החילוקים בבני ישראל גופא – כהן לוי ישראל – תלויים במשפחת האב: | ||
להיות יהודי – תלוי בזה שהוא '''חלק''' אלקה ממעל '''ממש'''{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב | להיות יהודי – תלוי בזה שהוא '''חלק''' אלקה ממעל '''ממש'''{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, למעלה מהתחלקות לפרטים; ואילו החילוקים דכהן לוי ישראל, שהן דרגות שונות '''בגילוי''' הקדושה, הרי זה תלוי בהאיש שעבודת השם שלו היא בעניני קדושה גלוי'. | ||
ה. וזוהי כוונת יעקב באמרו ליוסף "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך כו'" – שזהו החילוק בין יעקב לרחל: | ה. וזוהי כוונת יעקב באמרו ליוסף "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך כו'" – שזהו החילוק בין יעקב לרחל: | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
וזהו הטעם שהיא הביאה את ההבטחה ד"ושבו בנים לגבולם" – דהיות שהיא וויתרה על מעלת עצמה, בשביל בנים אלו, מצד הקשר העצמי שבינה ובינם (בכל מצב שיהיו), הרי זה ממשיך מלמעלה "מדה כנגד מדה", שלמרות מצבם הגלוי של הבנים (שנתחייבו גלות), הבטיח הקב"ה "ושבו בנים לגבולם", שלהיותם '''בנים''' הרי ודאי שישובו לגבולם, בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש. | וזהו הטעם שהיא הביאה את ההבטחה ד"ושבו בנים לגבולם" – דהיות שהיא וויתרה על מעלת עצמה, בשביל בנים אלו, מצד הקשר העצמי שבינה ובינם (בכל מצב שיהיו), הרי זה ממשיך מלמעלה "מדה כנגד מדה", שלמרות מצבם הגלוי של הבנים (שנתחייבו גלות), הבטיח הקב"ה "ושבו בנים לגבולם", שלהיותם '''בנים''' הרי ודאי שישובו לגבולם, בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש. | ||
<small>(משיחת ש"פ ויחי תשמ"ו)</small> | <small>(משיחת ש"פ ויחי תשמ"ו)</small>}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]] | ||