לקוטי שיחות חלק לב הוספות/ויקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש) |
מ (החלפת טקסט – "לב" ב־"") |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ויקרא == | == ויקרא == | ||
. . . להערתו במרז"ל דאילו הי' נותן בה דבש כו' ולמה כו' מפני כו' – דלכאורה הול"ל בקיצור: אין מערבין בה דבש מפני כו' מתורץ ע"פ תו"כ ע"פ זה, הובא בתוד"ה אם נתן (כריתות ו, א). | {{יישור טקסט|שני הצדדים|. . . להערתו במרז"ל דאילו הי' נותן בה דבש כו' ולמה כו' מפני כו' – דלכאורה הול"ל בקיצור: אין מערבין בה דבש מפני כו' מתורץ ע"פ תו"כ ע"פ זה, הובא בתוד"ה אם נתן (כריתות ו, א). | ||
<small>(ממכתב ג' מנ"א, תש"כ)</small> | <small>(ממכתב ג' מנ"א, תש"כ)</small> | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשטמ"ק זבחים (ה, א) – בדפוס שתח"י הל' "דלמצוה בעלמא '''נינהו לענין''' כשרות" והוא מתאים לההמשך "לענין ריצוי" היינו שהמצוה היא גדר בענין הכשרות או הריצוי (ומקביל לו גדר העיכוב) ולא ענין שלישי נוסף על עניני כשרות וריצוי . . . | בשטמ"ק זבחים (ה, א) – בדפוס שתח"י הל' "דלמצוה בעלמא '''נינהו לענין''' כשרות" והוא מתאים לההמשך "לענין ריצוי" היינו שהמצוה היא גדר בענין הכשרות או הריצוי (ומקביל לו גדר העיכוב) ולא ענין שלישי נוסף על עניני כשרות וריצוי . . . | ||
<small>(ממכתב ימי חנוכה, ה'תש"כ)</small> | <small>(ממכתב ימי חנוכה, ה'תש"כ)</small>}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לב]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לב]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:58, 17 באוגוסט 2025
| לקוטי שיחות |
|---|
| חלק לב |
| ויקרא א • ויקרא ב • ויקרא ג • ניסן • צו • ערב פסח • חג הפסח • שמיני א • שמיני ב • שמיני ג • אייר • תזריע א • תזריע ב • מצורע • אחרי א • אחרי ב • קדושים א • קדושים ב • אמור א • אמור ב • אמור ג • ל"ג בעומר • בהר א • בהר ב • בחוקותי א • בחוקותי ב • הוספות: ויקרא • ניסן • י"א ניסן • חג הפסח • ספירת העומר • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי • קדושים • אמור • ל"ג בעומר • בהר • בחוקותי • פרקי אבות • שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו • משיחות אחש"פ (והתוועדות שלאח"ז) תשד"מ |
ויקרא
. . . להערתו במרז"ל דאילו הי' נותן בה דבש כו' ולמה כו' מפני כו' – דלכאורה הול"ל בקיצור: אין מערבין בה דבש מפני כו' מתורץ ע"פ תו"כ ע"פ זה, הובא בתוד"ה אם נתן (כריתות ו, א).
(ממכתב ג' מנ"א, תש"כ)
. . . במש"כ בענין דשנה עליו הכתוב לעכב דיל"פ שהוא ל"ד בקדשים – הרי הכל בהשגח"פ, ונתקבל המכ' כשנודעתי שמדפיסים שיחה זו בהמאור[1]. ובקשתי לציין המ"מ לתוס' מנחות לח, סע"א. יד מלאכי, לקח טוב כלל ה'. וראה ג"כ אתוון דאורייתא כלל יב.
ובמה שהוקשה הל' (בתוס' פסחים יא, רע"א) "כגון קדשים" – וגם בלק"ט עמד ע"ז – מובן ע"פ תוס' מנחות הנ"ל.
בשטמ"ק זבחים (ה, א) – בדפוס שתח"י הל' "דלמצוה בעלמא נינהו לענין כשרות" והוא מתאים לההמשך "לענין ריצוי" היינו שהמצוה היא גדר בענין הכשרות או הריצוי (ומקביל לו גדר העיכוב) ולא ענין שלישי נוסף על עניני כשרות וריצוי . . .
(ממכתב ימי חנוכה, ה'תש"כ)הערות שוליים
- ↑ נדפסה גם בלקו"ש ח"ד ע' 1253 הערה 3. המו"ל.