סידור תורה אור/השכמת הבוקר
השכמת הבוקר
מודעת זאת מעלת קימת חצות לילה שהיא עת רצון למעלה. ומי שאינו יכול לקום בחצות בכל לילה. עכ"פ יתאמץ לקום בחצות באיזה לילה שיכול ולהיות מכלל עבדי ה' וכמ"ש כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות דייקא. ובאיזה לילה שאינו יכול יתאמץ עכ"פ לקום איזו שעה לפני עמוד השחר כמ"ש אעירה שחר ומיד שיתעורר משנתו כדי שלא יחזור ויישן ירגיל א"ע להתבונן מיד לפני מי הוא שוכב לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו' ואילו היה שוכב לפני מלך בשר ודם היה מתחייב בנפשו וכו'. וטוב להרגיל עצמו לומר מיד כשניעור נוסח זה מודה אני וכו' ועי"ז יזכור את ה' הנצב עליו ויקום בזריזות:
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:
הלכות נטילה שחרית
לפי שבנוסח זה אין בו שם מז' שמות שאינן נמחקין אין איסור לומר קודם נט"י בעוד שאין ידיו נקיות אבל להזכיר את השם בברכות או להוציא ד"ת מפיו אסור עד שינקה ידיו. ולהרהר בדברי תורה מותר. מי שישן במלבושיו מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות המכוסים שבגופו שדרכן להיות מכוסים לעולם. הרי סתם ידיים אלו כשרות להזכיר את השם בברכות ולדבר ד"ת מדין התלמוד ואצ"ל ליגע במלבושיו קודם נטילה אע"פ שרוח רעה שורה עליהם. אך בזוהר החמירו מאוד שלא להזכיר השם בברכות ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיו וכן שלא לילך ד"א, בעוד שרוח הטומאה שורה על הידים קודם נט"י שחרית. ומ"מ אם אירע מקרה שאין לו מים ליטול ידיו ג"פ כראוי כשמשכים בלילה חלילה לו לבטל מד"ת עד שיאיר היום ויטול ידיו כראוי אלא יטול מעט או ינקה בכל דבר שמנקה כדין התלמוד רק יזהר שלא ליגע לעין ולא לאוזן ולא לחוטם ולא לפה ולא לאמה כגון מעטרה ולמטה או לצורך זיווג וכן יזהר שלא יגע במים תוך הכלי ויטמאם וכ"ש שצריך ליזהר מאוד שלא ליגע בשום מאכל או משקה שלא לטמאם וצריך להזהיר על זה הנשים ביותר כי רוב תיקון המאכלים על ידן: