לקוטי שיחות חלק ל הוספות/חורף

גרסה מ־22:57, 17 באוגוסט 2025 מאת ש. א. בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ל" ב־"")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
לקוטי שיחות
חלק ל
בראשית אבראשית בנח אנח בנח גלך לך אלך לך בלך לך גוירא אוירא בוירא גחיי שרה אחיי שרה בחיי שרה גתולדות אתולדות בתולדות אויצא אויצא בויצא גוישלח אוישלח בוישלח גי"ט כסלווישב אוישב במקץ אמקץ בחנוכה אחנוכה בויגש אויגש בויגש גויחי אויחי בויחי ג • הוספות: בראשיתנחלך לךויראויצאוישלחי"ט כסלווישבי"ט כסלו־חנוכהחנוכהמקץויגשחורףויחי

חורף

במה[1] ששואל למנהג ישראל אשר תורה היא שבליל ניתל אין לומדים עד חצות הלילה, מה טעם בדבר. ואיך אפשרי אשר לימוד תורה יגרום לענינים בלתי מתאימים ורצוים ואשר לכן נמנעים מלימוד.

הנה לטעם הדבר יעיין בספרי טעמי המנהגים אשר רבים הם ומובאים בהם כמה טעמים בשם גדולי ישראל, וגם מנהגנו הוא כנ"ל, וכמועתק בלוח היום יום י"ז טבת ה'תש"ג ובשם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהוא כדי שלא להוסיף חיות, ואמר, די מתמידים וואָס די אַכט שעה איז זיי נוגע בנפש, האָב איך ניט האָלט, וכבר ידוע שהוא רק עד חצות לילה. ב) איך אפשר שלימוד התורה יגרום לתוצאות בלתי רצויות ועוד גרוע מזה.

ישנם עוד דוגמאות לזה וגם בנגלה, וכמו לימוד רוב ענינים שבתורה בתשעה באב, לימוד רוב עניני התורה ע"י אבל, ר"ל, לימוד התורה עי"ז שעליו נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי. וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ד' סעיף ג' ובקו"א.

(ממכתב י"ב שבט, תשי"ז)

הערות שוליים

  1. ראה לקו"ש ח"י ע' 319. חט"ו ע' 554. המו"ל.