לקוטי שיחות חלק לב הוספות/ויקרא

גרסה מ־22:58, 17 באוגוסט 2025 מאת ש. א. בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לב" ב־"")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
לקוטי שיחות
חלק לב
ויקרא אויקרא בויקרא גניסןצוערב פסחחג הפסחשמיני אשמיני בשמיני גאיירתזריע אתזריע במצורעאחרי אאחרי בקדושים אקדושים באמור אאמור באמור גל"ג בעומרבהר אבהר בבחוקותי אבחוקותי ב • הוספות: ויקראניסןי"א ניסןחג הפסחספירת העומרשמיניתזריעמצורעאחריקדושיםאמורל"ג בעומרבהרבחוקותיפרקי אבותשיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ומשיחות אחש"פ (והתוועדות שלאח"ז) תשד"מ

ויקרא

. . . להערתו במרז"ל דאילו הי' נותן בה דבש כו' ולמה כו' מפני כו' – דלכאורה הול"ל בקיצור: אין מערבין בה דבש מפני כו' מתורץ ע"פ תו"כ ע"פ זה, הובא בתוד"ה אם נתן (כריתות ו, א).

(ממכתב ג' מנ"א, תש"כ)


. . . במש"כ בענין דשנה עליו הכתוב לעכב דיל"פ שהוא ל"ד בקדשים – הרי הכל בהשגח"פ, ונתקבל המכ' כשנודעתי שמדפיסים שיחה זו בהמאור[1]. ובקשתי לציין המ"מ לתוס' מנחות לח, סע"א. יד מלאכי, לקח טוב כלל ה'. וראה ג"כ אתוון דאורייתא כלל יב.

ובמה שהוקשה הל' (בתוס' פסחים יא, רע"א) "כגון קדשים" – וגם בלק"ט עמד ע"ז – מובן ע"פ תוס' מנחות הנ"ל.

בשטמ"ק זבחים (ה, א) – בדפוס שתח"י הל' "דלמצוה בעלמא נינהו לענין כשרות" והוא מתאים לההמשך "לענין ריצוי" היינו שהמצוה היא גדר בענין הכשרות או הריצוי (ומקביל לו גדר העיכוב) ולא ענין שלישי נוסף על עניני כשרות וריצוי . . .

(ממכתב ימי חנוכה, ה'תש"כ)

הערות שוליים

  1. נדפסה גם בלקו"ש ח"ד ע' 1253 הערה 3. המו"ל.