11,494
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 172: | שורה 172: | ||
ובאם, מאיזה סיבה, לא הספיק להודיע מהשתתפותו בחלוקת הש"ס עד י"ט כסלו, ביכלתו להצטרף בזה אח"כ, ובהקדם הכי אפשרי. | ובאם, מאיזה סיבה, לא הספיק להודיע מהשתתפותו בחלוקת הש"ס עד י"ט כסלו, ביכלתו להצטרף בזה אח"כ, ובהקדם הכי אפשרי. | ||
והעיקר – כאו"א ילמוד המסכת שבחר בה בהתמדה ושקידה ובשמחה, אשר "פקודי ה' ישרים משמחי לב"{{הערה|תהלים יט, ט.}}, אשר עי"ז נמשכות כל הברכות והמשכות, כמ"ש{{הערה|ר"פ בחוקותי ובפרש"י.}} "אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם גו'"; | והעיקר – כאו"א ילמוד המסכת שבחר בה בהתמדה ושקידה ובשמחה, אשר "פקודי ה' ישרים משמחי לב"{{הערה|[[תהלים פרק יט|תהלים יט, ט]].}}, אשר עי"ז נמשכות כל הברכות והמשכות, כמ"ש{{הערה|ר"פ בחוקותי ובפרש"י.}} "אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם גו'"; | ||
ועוד ועיקר – לסיים המסכת שלו עד י"ט כסלו בשנה הבאה, ובפרט בידעו שבזה תלוי' שלימות כל החלוקה, כנ"ל. | ועוד ועיקר – לסיים המסכת שלו עד י"ט כסלו בשנה הבאה, ובפרט בידעו שבזה תלוי' שלימות כל החלוקה, כנ"ל. | ||
| שורה 184: | שורה 184: | ||
וכאמור, תיכף ומיד ממש. | וכאמור, תיכף ומיד ממש. | ||
(משיחות כ"ד טבת תשי"א־תשי"ב. י"ט כסלו תשי"ג־תשמ"ח. ועוד) | <small>(משיחות כ"ד טבת תשי"א־תשי"ב. י"ט כסלו תשי"ג־תשמ"ח. ועוד)</small> | ||
== הודעה לגבי חלוקת הש"ס*{{הערה|<nowiki>*</nowiki>) נדפסה בהוספה ללקוטי דיבורים ליקוט כח (ח"ד תקז, ב) שי"ל לכ"ד טבת תש"ט. הודעה זו נדפסה עוה"פ בהוספה לליקוט לב (שם תקצח, א) שי"ל לכ"ד טבת תשי"א (ראה לקמן ע' 460 ואילך המכתב שנשלח ביחד עם חוברת זו).}} == | == הודעה לגבי חלוקת הש"ס*{{הערה|<nowiki>*</nowiki>) נדפסה בהוספה ללקוטי דיבורים ליקוט כח (ח"ד תקז, ב) שי"ל לכ"ד טבת תש"ט. הודעה זו נדפסה עוה"פ בהוספה לליקוט לב (שם תקצח, א) שי"ל לכ"ד טבת תשי"א (ראה לקמן ע' 460 ואילך המכתב שנשלח ביחד עם חוברת זו).}} == | ||
| שורה 191: | שורה 191: | ||
ועל פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה הוא – יום י"ט כסלו. | ועל פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה הוא – יום י"ט כסלו. | ||
משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובוביץ חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן. ומכמה שנים מנהג זה גם בכאן ע"י "מחנה | משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובוביץ חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן. ומכמה שנים מנהג זה גם בכאן ע"י "מחנה ישראל" – בנשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א{{הערה|'''הערה לאחר זמן:''' משנת תשי"ג שוב למנהג דחלוקת הש"ס בכמה מקומות – לי"ט כסלו.}}. | ||
ואותם נמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהי', הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס מצטרפים{{הערה|כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע כותב, באחד ממאמרי דא"ח שלו (סד"ה על חומותיך, תרל"ח): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהם תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ד' תושבבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת ובאגהמר"ק שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד.}} לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. | ואותם נמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהי', הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס מצטרפים{{הערה|כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע כותב, באחד ממאמרי דא"ח שלו (סד"ה על חומותיך, תרל"ח): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהם תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ד' תושבבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת ובאגהמר"ק שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד.}} לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. | ||
| שורה 223: | שורה 221: | ||
המברכם בגשמיות וברוחניות. | המברכם בגשמיות וברוחניות. | ||
(אגרות קודש ח"י ע' סא־סב) | <small>(אגרות קודש ח"י ע' סא־סב)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 241: | שורה 239: | ||
ידידם המברכם בגשמיות וברוחניות. | ידידם המברכם בגשמיות וברוחניות. | ||
(אגרות קודש ח"י ע' פ) | <small>(אגרות קודש ח"י ע' פ)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 259: | שורה 257: | ||
המברכם בגשמיות וברוחניות. | המברכם בגשמיות וברוחניות. | ||
(אגרות קודש ח"י ע' קלח) | <small>(אגרות קודש ח"י ע' קלח)</small> | ||
== מכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א*{{הערה|*) ההתעוררות ע"ד קיום תקנת חלוקת הש"ס בי"ט כסלו – נזכרה בעוד מכתבים (שנדפסו בסידרת אגרות קודש ולא נעתקו להלן), והם: אדר"ח אדר תשי"ג (אגרות קודש ח"ז ע' קסח); כ"ז ניסן תשי"ד (שם ח"ח ע' שסב); כ"א אייר תשי"ד (שם ח"ט ע' סא); א' טבת תשט"ו (שם ח"י ע' קפג); ב' טבת תשט"ו (שם ע' קצג); אדר"ח כסלו תשט"ז (שם חי"ב ע' קד); א' אייר תשי"ז (שם חט"ו ע' צט); ח' טבת תשי"ח (שם חט"ז ע' ר); כ"ב תמוז תשי"ח (שם חי"ז ע' רסג).}} == | == מכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א*{{הערה|*) ההתעוררות ע"ד קיום תקנת חלוקת הש"ס בי"ט כסלו – נזכרה בעוד מכתבים (שנדפסו בסידרת אגרות קודש ולא נעתקו להלן), והם: אדר"ח אדר תשי"ג (אגרות קודש ח"ז ע' קסח); כ"ז ניסן תשי"ד (שם ח"ח ע' שסב); כ"א אייר תשי"ד (שם ח"ט ע' סא); א' טבת תשט"ו (שם ח"י ע' קפג); ב' טבת תשט"ו (שם ע' קצג); אדר"ח כסלו תשט"ז (שם חי"ב ע' קד); א' אייר תשי"ז (שם חט"ו ע' צט); ח' טבת תשי"ח (שם חט"ז ע' ר); כ"ב תמוז תשי"ח (שם חי"ז ע' רסג).}} == | ||
| שורה 268: | שורה 266: | ||
ואני אמרתי בחפזי בלי עיון הראוי לע"ע – דיש להביא ראי' דנחשב לכאו"א כאלו למד כל הש"ס כי מרובה מדה טובה ממדת כו', ומצינו הפס"ד לענין שבת (שבת צג, ב) דמלאכה שעשאוה שנים, אם זה אינו יכול וזה לא יכול בפ"ע, שניהם חייבים ודי בשעור '''אחד''' לכולם*{{הערה|*) לאחר זמן מצאתי ראי' זו בשו"ת נחלה לישראל להרב יחיאל מיכל אב"ד ניזנוב ס"י אות טז. ושם סט"ז אות ט הביא מתבו"ש ס"ב סקנ"ב דבשאר דברים, דלא ילפינן ממשכן, זה א"י וזה א"י ג"כ פטורין. ובס' ק"ס למהרש"ך בהשמטות לשנו"ח סמ"ה האריך. ובשו"ת ח"צ ספ"ב בשם הרשב"א להיפך דבשאר דברים אפילו זה יכול וז"י חייבים וביד שאול ליו"ד שעא ס"ו שקו"ט. ועיין מג"א תרפ"ז סק"ג. ועיין חו"מ קע"ה ס"ב. מחנה אפרים הל' זכי' ומתנה סי' א.}}. ואפילו למאן דפליג – י"ל דשאני שבת דיש קרא יתירה למעוטי, כדאיתא שם ע"א. וגם בנדו"ד ה"ז כאו"א אינו יכול בפ"ע: בבעלי עסק – מפני הציווי דהנהג בהם מנהג דרך ארץ, וביושבי אוהל – מפני החיוב בלימוד לעיונא, בהלכה למעשה, בפנימיות התורה, וכו'. | ואני אמרתי בחפזי בלי עיון הראוי לע"ע – דיש להביא ראי' דנחשב לכאו"א כאלו למד כל הש"ס כי מרובה מדה טובה ממדת כו', ומצינו הפס"ד לענין שבת (שבת צג, ב) דמלאכה שעשאוה שנים, אם זה אינו יכול וזה לא יכול בפ"ע, שניהם חייבים ודי בשעור '''אחד''' לכולם*{{הערה|*) לאחר זמן מצאתי ראי' זו בשו"ת נחלה לישראל להרב יחיאל מיכל אב"ד ניזנוב ס"י אות טז. ושם סט"ז אות ט הביא מתבו"ש ס"ב סקנ"ב דבשאר דברים, דלא ילפינן ממשכן, זה א"י וזה א"י ג"כ פטורין. ובס' ק"ס למהרש"ך בהשמטות לשנו"ח סמ"ה האריך. ובשו"ת ח"צ ספ"ב בשם הרשב"א להיפך דבשאר דברים אפילו זה יכול וז"י חייבים וביד שאול ליו"ד שעא ס"ו שקו"ט. ועיין מג"א תרפ"ז סק"ג. ועיין חו"מ קע"ה ס"ב. מחנה אפרים הל' זכי' ומתנה סי' א.}}. ואפילו למאן דפליג – י"ל דשאני שבת דיש קרא יתירה למעוטי, כדאיתא שם ע"א. וגם בנדו"ד ה"ז כאו"א אינו יכול בפ"ע: בבעלי עסק – מפני הציווי דהנהג בהם מנהג דרך ארץ, וביושבי אוהל – מפני החיוב בלימוד לעיונא, בהלכה למעשה, בפנימיות התורה, וכו'. | ||
(ממכתב כ"ב טבת תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' לח־לט) | <small>(ממכתב כ"ב טבת תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' לח־לט)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 278: | שורה 276: | ||
ב) בטח ידביקו בכותלי ביהכ"נ רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס ויהי' לחיזוק ולזכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאַוויטש . . . | ב) בטח ידביקו בכותלי ביהכ"נ רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס ויהי' לחיזוק ולזכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאַוויטש . . . | ||
(מכתב י"א שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נא) | <small>(מכתב י"א שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נא)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 284: | שורה 282: | ||
. . ומש"כ דבקי מוציא כו' מפני דשומע כעונה – לכאורה אינו דהרי מוציא גם עם שבשדות, ואינו דאינו שייך חלוקת הש"ס דתימא הוא לומר שגם עם שבשדות יקחו חלק בשכר. | . . ומש"כ דבקי מוציא כו' מפני דשומע כעונה – לכאורה אינו דהרי מוציא גם עם שבשדות, ואינו דאינו שייך חלוקת הש"ס דתימא הוא לומר שגם עם שבשדות יקחו חלק בשכר. | ||
(ממכתב אמצע שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נב) | <small>(ממכתב אמצע שבט תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' נב)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 290: | שורה 288: | ||
. . מה שדייקתי{{הערה|במכתב כ"ב טבת תש"ט (לעיל ע' 458).}} בענין שכר כאו"א מהמשתתפים בחלוקת הש"ס הוא שיהי' לא רק חלק מכל הש"ס (דפשיטא שאינו דומה לימוד מס' ברכות בפ"ע או לימוד מס' זו כשיהי' ג"כ חלק מלימוד כל הש"ס, וכמשנ"ת דאז יש ג"כ אור העולה על כולנה – שהיחוה"א רפי"ב), אלא שיהי' שכרו כאלו למד כל הש"ס. וע"ז היא הראי' שבשבת חייב כאו"א גם אם אין אלא שיעור '''אחד''', היינו שכאו"א חייב על הכל . . . | . . מה שדייקתי{{הערה|במכתב כ"ב טבת תש"ט (לעיל ע' 458).}} בענין שכר כאו"א מהמשתתפים בחלוקת הש"ס הוא שיהי' לא רק חלק מכל הש"ס (דפשיטא שאינו דומה לימוד מס' ברכות בפ"ע או לימוד מס' זו כשיהי' ג"כ חלק מלימוד כל הש"ס, וכמשנ"ת דאז יש ג"כ אור העולה על כולנה – שהיחוה"א רפי"ב), אלא שיהי' שכרו כאלו למד כל הש"ס. וע"ז היא הראי' שבשבת חייב כאו"א גם אם אין אלא שיעור '''אחד''', היינו שכאו"א חייב על הכל . . . | ||
(ממכתב י' אדר תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' פה) | <small>(ממכתב י' אדר תש"ט – אגרות קודש ח"ג ע' פה)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 296: | שורה 294: | ||
. . דאָ מאַכט מען חלוקת הש"ס כד"ט{{הערה|בשנת תשי"א (זמן כתיבת מכתב זה) הי' נהוג לסדר חלוקת הש"ס בכ"ד טבת. ובשנת תשי"ג נקבע שוב לי"ט כסלו (ראה לעיל ע' 492 הערה 2).}}. ומה טוב, ווען איר פאַרענדיקט ביז דאַן אַ מס' קען זיין פון די קלענערע אין צאָל בלעטער. | . . דאָ מאַכט מען חלוקת הש"ס כד"ט{{הערה|בשנת תשי"א (זמן כתיבת מכתב זה) הי' נהוג לסדר חלוקת הש"ס בכ"ד טבת. ובשנת תשי"ג נקבע שוב לי"ט כסלו (ראה לעיל ע' 492 הערה 2).}}. ומה טוב, ווען איר פאַרענדיקט ביז דאַן אַ מס' קען זיין פון די קלענערע אין צאָל בלעטער. | ||
(ממכתב י"ג כסלו תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' סט־ע) | <small>(ממכתב י"ג כסלו תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' סט־ע)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 308: | שורה 306: | ||
וההשתתפות בחלוקת הש"ס זו, '''תקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ השתדל בחיזוקה והפצתה''', הנה, נוסף על שאר הענינים שבזה, תוסיף שמץ גם היא בהתקשרותנו הנ"ל, ללכת בדרכיו אשר הורנו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד. | וההשתתפות בחלוקת הש"ס זו, '''תקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ השתדל בחיזוקה והפצתה''', הנה, נוסף על שאר הענינים שבזה, תוסיף שמץ גם היא בהתקשרותנו הנ"ל, ללכת בדרכיו אשר הורנו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד. | ||
(טו"ב טבת תשי"א{{הערה|מה"פתח דבר" ללקוטי דיבורים (ליקוט לב) – ח"ד תקפג, ב. בסוף הליקוט נדפסה ההודעה אודות חלוקת הש"ס (נעתקה לעיל ע' 492).}}) | <small>(טו"ב טבת תשי"א{{הערה|מה"פתח דבר" ללקוטי דיבורים (ליקוט לב) – ח"ד תקפג, ב. בסוף הליקוט נדפסה ההודעה אודות חלוקת הש"ס (נעתקה לעיל ע' 492).}})</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 328: | שורה 326: | ||
ובפרט בשנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר, בלשון שכתבו בני כ"ק אדמו"ר הזקן "נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה" עד כי בעגלה דידן, ה' "ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפלה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתנו, תורת ה' תמימה משיבת נפש. אמן, כן יהי רצון"{{הערה|'''"שרש . . בקוב"ה" . . "נוטל . . תפארה" . . "ישלח . . רצון":''' הקדמת שו"ע רבנו הזקן.}}. | ובפרט בשנת הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר, בלשון שכתבו בני כ"ק אדמו"ר הזקן "נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה" עד כי בעגלה דידן, ה' "ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפלה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתנו, תורת ה' תמימה משיבת נפש. אמן, כן יהי רצון"{{הערה|'''"שרש . . בקוב"ה" . . "נוטל . . תפארה" . . "ישלח . . רצון":''' הקדמת שו"ע רבנו הזקן.}}. | ||
(אגרות קודש ח"ד ע' קכו־קכז) | <small>(אגרות קודש ח"ד ע' קכו־קכז)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 336: | שורה 334: | ||
נהניתי במש"כ בסיום המשניות דצ"ל עוז וגם שלום כו' (וע"פ פשוט הוא כמרז"ל דהקב"ה נותן כח ועוז כדי שיוכלו לקבל ברכתו – סנה' ק, ב, ולכן '''הקדים''' בכתוב עוז ליברך בשלום) ובהתועדות כאן נתבאר דיוק לשון המשנה "'''לא''' . . מצא . . '''אלא'''" דהול"ל בקיצור דר[ק] השלום כלי כו' והעיקר איך אפ"ל כלי לברכה שהיא בלי די אשר חדא מתורצת בחברתה ובטח ישנה רשימה. ואכמ"ל. | נהניתי במש"כ בסיום המשניות דצ"ל עוז וגם שלום כו' (וע"פ פשוט הוא כמרז"ל דהקב"ה נותן כח ועוז כדי שיוכלו לקבל ברכתו – סנה' ק, ב, ולכן '''הקדים''' בכתוב עוז ליברך בשלום) ובהתועדות כאן נתבאר דיוק לשון המשנה "'''לא''' . . מצא . . '''אלא'''" דהול"ל בקיצור דר[ק] השלום כלי כו' והעיקר איך אפ"ל כלי לברכה שהיא בלי די אשר חדא מתורצת בחברתה ובטח ישנה רשימה. ואכמ"ל. | ||
(ממכתב כ"א שבט תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' קנד) | <small>(ממכתב כ"א שבט תשי"א – אגרות קודש ח"ד ע' קנד)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 350: | שורה 348: | ||
דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם '''השני''', כ"א מחשב תועלת – '''לעצמו''', ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' '''אחד'''. וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בנ"י. וזהו התחלת הש"ס בק"ש והסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש – ה' אחד, אבל כדי שתהי' האמירה אמיתית, צריך להיות ע"י ומאימתי, קב"ע, ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, ולדכותי' יספיק הקיצור . . . | דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם '''השני''', כ"א מחשב תועלת – '''לעצמו''', ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' '''אחד'''. וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בנ"י. וזהו התחלת הש"ס בק"ש והסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש – ה' אחד, אבל כדי שתהי' האמירה אמיתית, צריך להיות ע"י ומאימתי, קב"ע, ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, ולדכותי' יספיק הקיצור . . . | ||
(ממכתב כ"ז טבת תשי"ב – אגרות קודש ח"ה ע' קעב־קעג) | <small>(ממכתב כ"ז טבת תשי"ב – אגרות קודש ח"ה ע' קעב־קעג)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 356: | שורה 354: | ||
. . בנועם קראתי רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, אף שאין ניכר, מתוך הרשימה, למתי – בל"נ – יסיימו, אם מצטרפים בזה עם חלוקת הש"ס דכאן שבמילא הוא בי"ט כסלו, או הגבילו למועד אחר, בכ"א – יה"ר שיהי' בהצלחה, וכפי המבואר במכתבי מאז אודות חלוקת הש"ס, שע"פ הסוגיא (שבת צ"ג ע"ב) לענין שנים שעשו דזה אינו יכול כו', הנה י"ל שלכל '''אחד''' מהמשתתפים יש לו הזכות כאילו למד כל הש"ס. ומטובו למסור את איחוליי וברכתי לכאו"א מהמשתתפים . . . | . . בנועם קראתי רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, אף שאין ניכר, מתוך הרשימה, למתי – בל"נ – יסיימו, אם מצטרפים בזה עם חלוקת הש"ס דכאן שבמילא הוא בי"ט כסלו, או הגבילו למועד אחר, בכ"א – יה"ר שיהי' בהצלחה, וכפי המבואר במכתבי מאז אודות חלוקת הש"ס, שע"פ הסוגיא (שבת צ"ג ע"ב) לענין שנים שעשו דזה אינו יכול כו', הנה י"ל שלכל '''אחד''' מהמשתתפים יש לו הזכות כאילו למד כל הש"ס. ומטובו למסור את איחוליי וברכתי לכאו"א מהמשתתפים . . . | ||
(ממכתב י"ז סיון תשי"ג – אגרות קודש ח"ז ע' ערה) | <small>(ממכתב י"ז סיון תשי"ג – אגרות קודש ח"ז ע' ערה)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 362: | שורה 360: | ||
. . כותב ע"ד השיעורים שיש לו. ולפלא שאינו מזכיר ג"כ אמירת תהלים לאחר התפלה שחרית (שהוא מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו תקנה השוה לכל נפש), וכן אשר משתתף בחלוקת הש"ס, שע"פ האמור בכמה מלקוטי דבורים הנדפסים ע"י מחנה ישראל שזהו מנהג עתיק והחזיק בו ופרסם אותו ג"כ נשיאנו נשיא חב"ד. ותקותי שאין זה רק חסרון בכתיבה אבל בפועל יש לו גם שיעורים הנ"ל. | . . כותב ע"ד השיעורים שיש לו. ולפלא שאינו מזכיר ג"כ אמירת תהלים לאחר התפלה שחרית (שהוא מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו תקנה השוה לכל נפש), וכן אשר משתתף בחלוקת הש"ס, שע"פ האמור בכמה מלקוטי דבורים הנדפסים ע"י מחנה ישראל שזהו מנהג עתיק והחזיק בו ופרסם אותו ג"כ נשיאנו נשיא חב"ד. ותקותי שאין זה רק חסרון בכתיבה אבל בפועל יש לו גם שיעורים הנ"ל. | ||
(ממכתב כ"א אדר ב' תשי"ד – אגרות קודש ח"ח ע' קצב) | <small>(ממכתב כ"א אדר ב' תשי"ד – אגרות קודש ח"ח ע' קצב)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 372: | שורה 370: | ||
בברכה ובפ"ש כל המשתתפים בחלוקת הש"ס המתועדים ומתפללי ולומדי ביהכ"נ שלהם. | בברכה ובפ"ש כל המשתתפים בחלוקת הש"ס המתועדים ומתפללי ולומדי ביהכ"נ שלהם. | ||
(מכתב ט"ו שבט תשט"ו – אגרות קודש ח"י ע' שכא) | <small>(מכתב ט"ו שבט תשט"ו – אגרות קודש ח"י ע' שכא)</small> | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
| שורה 382: | שורה 380: | ||
וכבר נתבאר באחת ההתועדות ע"פ המבואר באחרונים שהמשתתפים בחלוקות כאלו, ה"ז כאילו למדו כל הש"ס במשך שנה זו ויה"ר שיהי' הלימוד חדור אור וחום חסידותי גופא דאורייתא חדור נשמתא דאורייתא וכמבואר בזוה"ק (חלק ג' קנב, א) . . . | וכבר נתבאר באחת ההתועדות ע"פ המבואר באחרונים שהמשתתפים בחלוקות כאלו, ה"ז כאילו למדו כל הש"ס במשך שנה זו ויה"ר שיהי' הלימוד חדור אור וחום חסידותי גופא דאורייתא חדור נשמתא דאורייתא וכמבואר בזוה"ק (חלק ג' קנב, א) . . . | ||
(ממכתב י"ב טבת תשי"ז – אגרות קודש חי"ד ע' רסה) | <small>(ממכתב י"ב טבת תשי"ז – אגרות קודש חי"ד ע' רסה)</small> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||