ברכת התמימים ערב יום הכיפורים תנש"א - מוגה

ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב
תשמ"ז
ברכת ערב ראש השנה (בעת מסירת הפ"נ כללי) • ברכת ערב יוהכ"פ אחרי מנחה • ברכת ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי - להתלמידים שיחיו • ברכת ערב חה"ס (בעת מסירת האתרוגים ע"י באי־כח תושבי כפר חב"ד) • יום שמחת תורה • ש"פ נח, ו' מרחשון (אידיש) • ש"פ נח, ו' מרחשון (לה"ק) • ש"פ וירא, כ' מרחשון (אידיש) • ש"פ וירא, כ' מרחשון (לה"ק) • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ז"ך מרחשון (אידיש) • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ז"ך מרחשון (לה"ק) • ש"פ ויצא, י"א כסלו (אידיש) • ש"פ ויצא, י"א כסלו (לה"ק) • ש"פ וישלח, ח"י כסלו (אידיש) • ש"פ וישלח, ח"י כסלו (לה"ק) • י"ט כסלו • ש"פ וישב, מבה"ח טבת, א' דחנוכה (אידיש) • ש"פ וישב, מבה"ח טבת, א' דחנוכה (לה"ק) • יום ג' פ' מקץ, כ"ח כסלו אור לה' דחנוכה • נר ו' דחנוכה • נר ז' דחנוכה • ש"פ מקץ, זאת חנוכה (אידיש) • ש"פ מקץ, זאת חנוכה (לה"ק) • ש"פ ויגש • ברכה, יום א' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה • יום א' ויחי, עשרה בטבת (אחרי תפלת מנחה) • אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת • ש"פ ויחי, שבת חזק (אידיש) • ש"פ ויחי, שבת חזק (לה"ק) • ש"פ שמות, כ"ג טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט • יו"ד שבט - סיום הרמב"ם • ש"פ בשלח, חמשה עשר בשבט, שבת שירה • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר, פ' שקלים (אידיש) • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר, פ' שקלים (לה"ק) • ש"פ תרומה, ו' אדר • ש"פ תצוה, פ' זכור ופורים • ש"פ תשא, פ' פרה • ש"פ ויק"פ, מבה"ח ניסן, פ' החודש • ש"פ ויקרא, ה' ניסן • ברכת י"א ניסן - לאחרי תפלת ערבית • ל"ג בעומר - בעת ה"פּאַראַד" • ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון • יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר - לנשי ובנות חב"ד • ש"פ נשא, ט' סיון • יום ג' פ' שלח, י"ט סיון - לתל' המסיימות ומדריכות תחיינה • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, כ"ג סיון • ש"פ קרח, אדר"ח תמוז • ש"פ בלק, י"ד תמוז • יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז יהפך לשמחה • ש"פ פינחס, כ"א תמוז • ש"פ מטות־מסעי, מבה"ח מנחם־אב • ש"פ דברים, שבת חזון • חמשה עשר באב בלילה, אור ליום ג' פ' עקב • ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (אידיש) • ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (לה"ק) • ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (הוראה בעבודת השם מטיול על הים) • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ תבוא, ח"י אלול • הוספות: מכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו • מכתב ג' סליחות ה'תשמ"ו • מכתב ר"ח מרחשון ה'תשמ"ז • מכתב יום ב' לפ' "ויתן לך" ה'תשמ"ז • מכתב בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"ז • מכתב בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"ז - לילדי ישראל • מכתב כ"ה אדר ה'תשמ"ז • מכתב י"א ניסן ה'תשמ"ז • מכתב ער"ח אייר ה'תשמ"ז - לילדי ישראל • מכתב ער"ח אייר ה'תשמ"ז - להורים ולמחנכים • מכתב ה' מנחם־אב ה'תשמ"ז
תשמ"ח
שבת האזינו, שבת שובה • י"ג אדר ושבת בראשית • ש"פ נח, ב' דר"ח מ"ח • ש"פ לך, ח' מ"ח • יום ג' פ' וירא, י"א מ"ח • ש"פ וירא, ט"ו מ"ח (א) • ש"פ וירא, ט"ו מ"ח (ב) • ש"פ חיי שרה, כ"ב מ"ח • ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו • יום א' פ' ויצא, ר"ח כסלו • ש"פ ויצא, ז' כסלו • ש"פ וישלח, י"ד כסלו • ש"פ וישב, כ"א כסלו • ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת • ש"פ ויגש, ה' טבת • ש"פ שמות, י"ט טבת • ש"פ וארא, מבה"ח שבט • ש"פ בא, ד' שבט • ש"פ בשלח, י"א שבט • אור ליום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט • כ"ב שבט (יום א' של ה"שבעה", אחרי הסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע) • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר (א) • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר (ב) • כ"ט שבט (אחרי סיום ה"שבעה") • יום ה', פ' תצוה, ז' אדר • תענית אסתר ופורים • כ"א אדר (סיום ה"שלושים") • ש"פ ויק"פ, פ' פרה • כ"ה אדר (יום הולדת הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע) • ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן • יום א' פ' צו, ב' ניסן • ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן • י"א וי"ג ניסן, יום ג' וה' פ' שמיני • ברכה לי"א ניסן • אחרון של פסח • ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר • ש"פ תזריע־מצורע, ו' אייר • ש"פ אחו"ק, י"ג אייר • ט"ו אייר, ל"ג בעומר וש"פ אמור • שיחת בהו"ב, מבה"ח סיון • ש"פ נשא, י"ב סיון • ש"פ בהעלותך, י"ט סיון • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, ג' תמוז • ש"פ חוקת, יו"ד תמוז • ש"פ בלק, י"ז תמוז נדחה • ש"פ פינחס, מבה"ח מנ"א • ש"פ מטו"מ, ב' מנ"א • ש"פ דברים, חזון, ט' באב נדחה • ש"פ ואתחנן, נחמו, ט"ז אב • ש"פ עקב, מבה"ח אלול • ש"פ ראה, אדר"ח אלול • ש"פ שופטים, ז' אלול • ש"פ תצא, י"ד אלול • ש"פ תבוא, כ"א אלול • הוספות: הדרן על ששה סדרי משנה • מכתב י"ח אלול תשמ"ז • מכתב מוצאי ש"פ נצו"י, כ"ה אלול תשמ"ז • מכתב ו' תשרי תשמ"ח • מכתב ער"ח ניסן תשמ"ח • מכתב י"א ניסן תשמ"ח
תשמ"ט
ברכה, ערב ראש השנה, אחרי הפ"נ כללי • ש"פ וילך, ו' תשרי • ח', ט' וי"א תשרי • ברכה, ערב חג הסוכות, לאנשי כפר חב"ד • ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון • ש"פ נח, ד' מרחשון • ש"פ לך לך, י"א מרחשון • ש"פ וירא, ח"י מרחשון • ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו • יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון • ר"ח כסלו וש"פ תולדות, ג' כסלו • ש"פ ויצא, יו"ד כסלו • ש"פ וישלח, טו"ב כסלו • ש"פ וישב, כ"ד כסלו, ערב חנוכה • ש"פ מקץ, שבת (ז') חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת ויום א', עשרה בטבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט • ש"פ בשלח, שבת שירה, חמשה עשר בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט – יום היארצייט־הילולא הראשון של הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע • ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר ראשון • ש"פ תרומה, ו' אדר ראשון • ש"פ תצוה, ערב פורים קטן • ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני • יום ג' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני • ש"פ פקודי, ד' אדר שני • ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"א אדר שני • ש"פ צו, פ' פרה, י"ח אדר שני • ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, כ"ה אדר שני • ש"פ תזריע, ג' ניסן • שבת הגדול, ערב י"א ניסן • ברכה לי"א ניסן • ערב שביעי של פסח • ש"פ אחרי, מבה"ח אייר • ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר וב' אייר • ב' אייר (תוכן קצר) • ש"פ אמור, ח' אייר • ש"פ בהר, ט"ו אייר • ש"פ בחקותי, כ"ב אייר • ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון • חג השבועות • קטע משיחת י"ב סיון • ש"פ נשא, י"ד סיון, ויום א' ט"ו סיון • ש"פ בהעלותך, כ"א סיון • ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, ה' תמוז • ש"פ חו"ב, י"ב תמוז • יום ה' פ' פינחס, י"ט תמוז • ש"פ פינחס, י"ט תמוז • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנ"א • אור ליום ד' ט"ו מנ"א (תוכן קצר) • מוצאי ט"ו מנ"א (תוכן קצר) • ש"פ עקב, ח"י מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ב' אלול • ש"פ תצא, ט' אלול • ש"פ תבוא, ט"ז אלול • ש"פ נצו"י, כ"ג אלול • הוספות: תוכן קצר דשיחת אדר"ח אדר שני • "הדרן" על הש"ס • י"א אייר – להרבנים הראשיים • י"ד סיון (ר"ד) • מכתב ח"י אלול תשמ"ח • מכתב ו' תשרי תשמ"ט • מכתב ר"ח ניסן תשמ"ט • מכתב י"א ניסן תשמ"ט • מכתב יום א' בחוקותי תשמ"ט • מכתב ר"ח סיון תשמ"ט
תש"נ
ברכה, ערב ר"ה • ימים ראשונים דשנת תש"נ (א' וב' דר"ה וצום גדלי') • ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי • ברכה – ערב יוהכ"פ, אחרי תפלת מנחה • ברכה להת' – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי • מוצאי יוהכ"פ, אחרי קידוש לבנה • ליל ויום שמחת תורה • כ"ד תשרי • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (א) • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (ב) • ש"פ נח, ערב ז' מרחשון • ש"פ לך לך, י"ג מרחשון • ש"פ וירא, כ"ף מרחשון • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (א) • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (ב) • יום א' כ"ח מרחשון – לכינוס השלוחים העולמי • ש"פ תולדות, ד' כסלו • ש"פ ויצא, י"א כסלו • ש"פ וישלח, ערב י"ט כסלו • ש"פ וישב, א' דחנוכה • יום ג' מקץ, כ"ח כסלו, נר ה' דחנוכה – לילדי צבאות ה' בכל קצוי תבל • ש"פ מקץ, זאת חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט ואור ליום ב' יו"ד שבט • ש"פ בשלח, ט"ו בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וערב ר"ח אדר • ש"פ תרומה, ו' אדר • ליל ג' פ' תצוה, ט' אדר • יום ה' י"א אדר (תענית אסתר מוקדם) • ש"פ תצוה, פ' זכור, ערב פורים ויום א' פ' תשא, מוצאי פורים • ש"פ תשא, פ' פרה • ש"פ ויה"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן • ש"פ ויקרא, ה' ניסן • ברכה – אור לועש"ק י"א ניסן • ש"פ צו, י"ב ניסן, שבה"ג • ש"פ שמיני, מבה"ח אייר • יום ב' כ"ח ניסן אחרי מנחה • ש"פ תזו"מ, ג' אייר • ש"פ אחו"ק, יו"ד אייר • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (א) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ב) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ג) • ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיון • יום א' במדבר כ"ה אייר (כנס נשי ובנות חב"ד) • יום ב' דחה"ש וש"פ נשא • ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, אדר"ח תמוז • ש"פ חוקת, ז' תמוז • ש"פ בלק, י"ד תמוז • יום ג' פינחס י"ז תמוז, וש"פ פינחס, כ"א תמוז • יום ד' מטו"מ כ"ה תמוז, אחרי מנחה • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון ו' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"ג מנ"א • ש"פ עקב, כ"ף מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ד' אלול • ש"פ תצא, י"א אלול (א) • ש"פ תצא, י"א אלול (ב) • ש"פ תבוא, ח"י אלול • יום ד' נצו"י, כ"ב אלול (לנשי ובנות ישראל תחיינה) • הוספות: "הדרן" על לימוד משניות ליאצ"ט • מכתבים כלליים: ח"י אלול ה'תשמ"ט • ערב כ"ה אלול ה'תשמ"ט • וא"ו תשרי ה'תש"נ • ר"ח ניסן ה'תש"נ • י"א ניסן ה'תש"נ • מברקים: לר"ה • לחה"ס • לר"ה • להקפות שניות בירושלים • להקפות שניות בכפ"ח (נה"ח ועוד) • לחג הגאולה י"ט כסלו • ליו"ד שבט • לפורים • לחג הפסח • לחג השבועות • לי"ב־י"ג תמוז • לפתיחת מחנות גן ישראל
תנש"א
ברכה, ערב ר"ה – אחרי קבלת הפ"נ הכללי • ש"פ האזינו, שבת שובה – התוועדות א' וב' • יום א' פ' ברכה, ד' תשרי, צום גדלי' (נדחה) • יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי – למשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל" • ברכה – ערב יוהכ"פ אחר תפלת מנחה • ברכה להת' שיחיו – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי • מוצאי יוהכ"פ – לאחרי תפלת ערבית והבדלה • ברכה – ערב חה"ס • שבת בראשית (אסרו חג דשמע"צ ושמח"ת) • ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון • ש"פ לך לך, ח' מרחשון (א) • ש"פ לך לך, ח' מרחשון (ב) הדרן על הרמב"ם • ש"פ וירא, ט"ז מרחשון • ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון • ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו – בקשר עם כינוס השלוחים העולמי • ש"פ ויצא, ז' כסלו • ש"פ וישלח, י"ד כסלו • ש"פ וישב, כ"א כסלו • ש"פ מקץ, שבת חנוכה • ש"פ ויגש, ה' טבת • יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת (יהפך לשמחה) • ש"פ ויחי (ועשרה בטבת יהפך לשמחה) • ש"פ שמות, י"ט טבת • ש"פ וארא, כ"ו טבת מבה"ח שבט • ש"פ בא, ד' שבט • ש"פ בשלח, י"א שבט • ש"פ יתרו, ח"י שבט • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר • יום א' פ' תרומה, כ"ו שבט – לכינוס השלוחות העולמי הראשון • ש"פ תרומה, ב' אדר • ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר • ש"פ תשא, ט"ז אדר • ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן • ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן • ברכה – אור ליום ג' י"א ניסן, לאחרי תפלת ערבית • אור לי"ד ניסן – לאחרי מכירת חמץ • יום ועש"ק, ערב חגה"פ, לאחרי תפלת מנחה • אחרון של פסח (בסעודת משיח) (א) • אחרון של פסח (בסעודת משיח) (ב) • אור ליום ד' פ' שמיני, כ"ו ניסן (ביחידות להאורחים שיחיו) • אור ליום ועש"ק פ' שמיני, כ"ח ניסן • ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר • ש"פ תזריע־מצורע, ו' אייר • ש"פ אחרי־קדושים, י"ג אייר • ש"פ אמור, כ' אייר • ש"פ בהר־בחוקותי, מבה"ח סיון • ש"פ במדבר, ערחה"ש ויום ב' דחה"ש • ליל ב' דחגה"ש – להקהל שחזרו מה"תהלוכה" • יום ב' דחגה"ש - בענין תורה חדשה מאתי תצא • ש"פ נשא, י"ב סיון (התוועדות א' וב') • ש"פ בהעלותך, י"ט סיון (א) • ש"פ בהעלותך, י"ט סיון (ב) • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • יום ב', כ"ח סיון • יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז, וש"פ קרח ג' תמוז • ש"פ קרח, ג' תמוז • ש"פ חוקת, יו"ד תמוז • ש"פ בלק, י"ז (טוב) תמוז • ש"פ פינחס, כ"ד תמוז, מבה"ח מנ"א • ש"פ מטות־מסעי, ב' מנ"א • ש"פ דברים, ט' באב, י' אב, י"א אב • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א • ש"פ עקב, כ"ג מנ"א, מבה"ח אלול • ש"פ ראה, אדר"ח אלול • ש"פ שופטים, ז' אלול • ש"פ תצא, י"ד אלול • ש"פ תבוא, כ"א אלול • הוספות: תוכן משיחת צום גדלי' • הדרן על מסכתות בני"ך (ברכות, נזיר, יבמות, כריתות) • מכתבים כללים לראש השנה תנש"א • מכתבים כללים לחג הפסח תנש"א
תשנ"ב
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ער"ה, לאחר התרת נדרים • ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ער"ה, אחרי קבלת הפ"נ הכללי • ש"פ נצבים, יום ב' דר"ה וש"פ וילך, ו' תשרי • ר"ה, ליל שבת חוהמ"ס, ליל ויום שמח"ת • ליל שמח"ת • ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון • ש"פ נח, ד' מרחשון • ש"פ לך, י"א מרחשון • ש"פ וירא, ח"י מרחשון • ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו • ליל ג' (כח מ"ח) ליל ה' (אדר"ח כסלו), ש"פ תולדות (ב' כסלו) (א) • ליל ג' (כח מ"ח) ליל ה' (אדר"ח כסלו), ש"פ תולדות (ב' כסלו) (ב) • ש"פ ויצא, ט' כסלו • ש"פ וישלח, ט"ז כסלו • מוצאי י"ט־כ' כסלו, ביחידות כללית • ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת • יום א' כ"ד כסלו - במעמד "פרסומי ניסא" העולמי • ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת • אור לה' טבת • ש"פ ויגש, ז' טבת • [[שיחת ויחי תשנ"ב - מוגה|ליל ויום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, ש"פ ויחי (י"ד טבת)] • ש"פ שמות, כ"א טבת • ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט (א) • ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט (ב) • יום ד', פ' בא, ג' שבט, וש"פ בא, ו' שבט • ש"פ בא, ו' שבט, וש"פ בשלח, י"ג שבט • יום ה' פ' בשלח, י"א שבט, וש"פ בשלח, י"ג שבט • חמשה עשר בשבט • ש"פ יתרו, כ' שבט • ש"פ יתרו, כ' שבט, וליל ויום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט • ש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה״ח אדר א׳ (א) • ש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א׳ (ב) • לילות ד', ה', ו', וש"פ תרומה • ג', ועש"ק פ' תצוה, ז' יו"ד וי"א אד"ר • ש"פ תצוה, י"א אד"ר • ג' ד' ה' ועש"ק וש"ק פ' כי תשא, י"ד־י"ח אד"ר • ר"ד ש"פ ויקהל, כ"ה אד"ר, ש"פ שקלים מבה"ח אד"ש - תקציר • הוספות: ר"ד ושקו"ט בעת ביקור הרה"ג הר"מ אליהו שליט"א, ליל ב' פ' לך לך ו' מ"ח • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו • הדרן על מס' ברכות ומו"ק • מכתבים כלליים לר"ה תשנ"ב

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו – ערב יום הכפורים לפני כל נדרי, ה'תנש"א

"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

א. ס'איז מובן מעצמו וגם פשוט (און ווי גערעדט אויך בשנים שלפנ"ז), אַז די אַלע וואָס געפינען זיך דאָ, זיינען נכלל אין די ברכות ואיחולים לבביים מקרב ולב עמוק פנימה, וועלכע זיינען געזאָגט געוואָרן לאחרי תפלת מנחה (מיט אַלע פרטים שבדבר);

ובהוספה – בקשר מיט תלמידי הישיבה, וואָס ענינם ועסקם העיקרי איז – לימוד התורה (יששכר), כדלקמן.

ב. וועט מען עס פאַרשטיין דורך מערער ערקלערן דאָס וואָס מ'האָט פריער גערעדט, אַז די שלימות העבודה פון אַ אידן (ווי ס'איז אויך מודגש אין ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ) איז דוקא אַלס נשמה בגוף, בעולם הזה הגשמי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו. אַזוי אַז אין דעם גוף וגשמיות דוקא זאָל מען מגלה זיין ווי דאָס איז אַ כלי צו רוחניות, ביז אַז די רוחניות'דיקע קדושה פון אלקות זאָל דורכנעמען די גשמיות אין אַן אַנטפּלעקטן אופן.

ווי דאָס ווערט אַרויסעגבראַכט אין מעשה המצוות: שלימות קיום המצוות במעשה בפועל ווערט דורכגעפירט דוקא דורך אַ נשמה בגוף (וועלכער איז בבחינת "תחתון" בערך צו זיין נשמה), און דוקא מיט גשמיות'דיקע ענינים פון עולם הזה.

ועד"ז בנוגע צו תורה: תורה "לא בשמים היא", זי איז געגעבן געוואָרען דוקא בארץ הלזו התחתונה, און דער כח אויף פסק'נען אַ דין איז אָפּגעגעבן געוואָרן דוקא צו אידן – אַלס נשמות בגופים למטה.

נאָכמער: דוקא דער "יש הנברא" בעוה"ז הגשמי איז פאַרבונדן מיט דעם "יש האמיתי" (עצמותו ומהותו ית'), וועלכער איז משפיע ומברך און גיט כח דעם יש הנברא, דער גוף פון אַ אידן; און דאָס ווערט נתגלה דורך דער עבודה פון אַ אידן מיט זיין גוף הגשמי.

און ווי דאָס דריקט זיך אויך אויס אין דעם ענין פון שכר המצוות – כידוע דער פסק דין פון רמב"ן, אַז דער תכלית השכר איז דוקא אין דער צייט פון תחיית המתים ווען די נשמות וועלן צוריק אַראָפּקומען אין עוה"ז, און זיך ווידער אָנטאָן אין גשמיות'דיקע גופים; ד.ה. אַז דעם העכסטן ג­־טלעכן שכר וועט באַנומען ווערן דוקא פון אידן אַלס נשמות בגופים בעוה"ז הגשמי.

ג. צווישן אידן גופא שטייט דער ענין נאָכמער בגלוי באַ ישיבה בחורים – וואָס זייענדיק נשמות בגופים (וגופים בריאים בשלימות – עם רמ"ח איברים ושס"ה גידים), בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, איז זייער לעבן און באַשעפטיקונג – לימוד התורה; ביז באופן אַז "תורתם אומנתם" (בלשון חז"ל): זייער אומנות (פאַך) גשמית בעוה"ז הגשמי – באַשטייט פון תורה.

און נאָכמער: באַ זיי זעט מען בגלוי ווי די "וועלט" (יש ומציאות העולם) אַליין איז מסייע און העלפט אַרויס בעבודת השם – ווי דער רמב"ם איז מבאר (אין הלכות תשובה), אַז די כוונה און דער תכלית פון די יעודים גשמיים אין תורה איז בכדי אַז אידן זאָלן קענען לערנען תורה און מקיים זיין מצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף בתכלית השלימות, אָן קיינע שטערונגען ח"ו. דאָס הייסט, אַז אַ איד דאַרף "זעהן" די מנוחה והרחבה בגשמיות עוה"ז אַלס אַ מיטל צו מסייע זיין אידן בעבודת השם; ובהתאם לזה – דאַרף ער זי אויך אויסנוצן אין דער גרעסטער מאס:

וואָס דער ענין זעט מען בפועל ביי אַ ישיבה בחור: מ'נעמט פון אים אַראָפּ די דאגות בעניני עוה"ז, דאגות הפרנסה א.ד.ג (וועלכע ווערן באַזאָרגט צו אים דורך זיינע עלטערן, דורך הנהלת הישיבה וכיו"ב), בכדי ער זאָלן קענען לערנען תורה מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ביז באופן אַז "אומנתו" (הגשמית) איז "תורתו".

– ישיבה בחורים דאַרפן זיכער ניט אָנקומען צו אַ ביאור נוסף בהאמור; און אויב מ'דאַרף דערצו יע אָנקומען – איז אין "(תן לחכם) ויחכם עוד". ובפרט אַז איר לערנט דאָך תורה בחבורה, קומט במילא צו (אפילו בדרך הטבע פון עולם) אין הצלחת הלימוד, און אַלע מעלות פאַרבונדן מיט תלמוד תורה דרבים און ת"ת ברבים.

ד. די מעלה פון תלמידי הישיבה – האָט אַ שייכות מיוחדת מיט יום הכפורים:

ביוהכ"פ, "אחת בשנה", זיינען אידן, אַלס נשמות בגופים – "דוגמת מלאכי השרת", ביז אַז באַ זיי איז מאיר די דרגת הקדושה פון יוהכ"פ – "העשירי יהי' קודש", ביז קדש הקדשים.

ובעבודת ה': ביוהכ"פ איז די תכלית השלימות פון תשובה עילאה, די דביקות והתאחדות פון אַ אידן מיט דעם אויבערשטן, וואָס ווערט במיוחד ובגלוי דורך תורה (און יוהכ"פ איז יום נתינת לוחות האחרונות).

דאָס הייסט, אַז ביוהכ"פ איז דאָ אַ חיבור פון צווי קצוות: אַלס נשמות בגופים, פאַרבונדן מיט מדידה והגבלה, ווערט אַ איד פאַרבונדן מיט דרגת הקדושה שלמעלה מכל מדידה והגבלה.

ע"ד ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גילוי פון די י"ג מדות הרחמים בעשרת ימי תשובה בכלל, אויף וועלכע עס שטייט "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", ועאכו"כ בשעת מ'האַלט שוין בסיום יום התשיעי, ובתוספת דיום העשירי יהי' קודש, ווען ס'איז דאָ די שלימות הגילוי פון די י"ג מדות הרחמים, וביחד עם זה – ווערן זיי נמשך ונתגלה דוקא אין מדידה והגבלה, ביז אין גשמיות העולם,

ביז נאָכמער: עס ווערט נתגלה ווי אויך דער דין ומשפט שביוהכ"פ (גמר הדין דר"ה) – איז באופן פון "משפט. . דאיהו רחמי", ביז רחמים רבים שלמעלה ממדידה והגבלה, ואדרבה – נאָך העכער פאַר רחמים רבים גלויים, וואָרום די דינים זיינען באמת ובפנימיות – חסדים הנסתרים (שלמעלה מגדר גילוי), און דורך תשובה עילאה ביוהכ"פ ווערן זיי נמשך ונתגלה בפשטות למטה מעשרה טפחים נשמות בגופים, ברב טוב גשמי ורוחני, אַזוי אַז מ'זעט בגלוי ווי אויך דער דין איז – דין עילאה (בדוגמת תשובה עילאה).

ה. אין דעם קומט צו נאָכמער הדגשה בקביעות שנה זו – ווען יוהכ"פ איז חל בשבת: דעמולט האָט מען, נוסף אויף אַלע מעלות פון "שבת שבתון" (עשירי יהי' קודש), אויך די מעלות פון קדושת יום השבת קודש (שביעי יהי' קודש).

ולהוסיף: דער דין איז אַז "כשתבוא שבת יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשוי'", ד.ה. אַז ביום השבת איז "מלאכתך" של אומנתך (בעוה"ז הגשמי) גופא "עשוי'" דורך דעם אויבערשטן; וואָס דאָס גיט נאָכמער נתינת כח צו תלמידי הישיבה בעבודתם במשך כל השנה, צו לערנען תורה מתוך מנוחת הנפש והגוף, וויבאַלד אַז "מלאכתך עשוי'", מ'שטעלט זיי צו זייערע צרכים גשמיים (כנ"ל סעיף ג).

ו. דער ענין איז נאָכמער בהדגשה בשנה זו בכללותה – קומענדיק פון שנת תש"נ, ר"ת תהא שנת נסים [ולפני זה – שנת תשמ"ט ידיך, און שנת תשמח, שנת הקהל], און שטייענדיק בהתחלת שנת תנש"א, ר"ת תהא שנת אראנו נפלאות (ראשי תיבות שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל):

נס (ועד"ז – נפלאות) איז לשון רוממות והתנשאות, כמ"ש "ארים נסי", "כמו הנס על ההרים". ובעבודת האדם – אַן עבודה והנהגה באופן נסי, למעלה מדרך הטבע; און נאָכמער: "על ההרים" (ניט "בהרים"), העכער אפילו פאַר די אויפגעהויבנקייט פון "הרים". ביז באופן, אַז דער טבע עצמו ווערט אויפגעהויבן לדרגת נס.

וואָס דער ענין קומט צום אויסדרוק בגלוי אין דעם לעבן פון ישיבה בחורים, וועלכע זיינען, אַלס נשמות בגופים אונטערוואָרפן די חוקי הטבע בעוה"ז הגשמי – דערהויבן גייסטיק "על ההרים", זייענדיק דורכגענומען מיט תורה, "תורתם אומנתם".

ז. ע"פ הנ"ל איז פאַרשטאַנדיק אַז די אַלע ברכות וועלכע מ'האָט פריער גערעדט (נאָך מנחה) – ברכות והמשכות פון למעלה מעלה ביז למטה – זיינען שייך צו תלמידי הישיבה ביתר שאת וביתר עוז.

ובפשטות: דער אויבערשטער זאָל אייך בענטשן אַז די אַלע ענינים האמורים זאָלן נמשך ווערן בפשטות בגשמיות למטה מעשרה טפחים, אַלס נשמות בגופים, ובפשטות – ברב טוב גשמי ורב טוב רוחני, ומתוך שמחה וטוב לבב.

כולל – די כחות צו אויסנוצן די אַלע ברכות מתוך שמחה וטוב לבב.

ובמיוחד בנוגע צו תלמידי הישיבה – אַז איר זאָלט נאָכמער מצליח זיין בלימוד התורה, באופן פון "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" (דין ומשפט – בחי' מדידה והגבלה בתורה עצמה), און אויך באופן ד"דרוש וקבל שכר" (שלמעלה ממדידה והגבלה), כמ"ש "יגדיל תורה ויאדיר", ביז – למעלה מכל מדידה והגבלה.

און דאָס ווערט אַ הכנה מתאימה צו דער גילוי שלמעלה ממדוה"ג פון "שבת שבתון", "אחת בשנה".

ועוד והוא העיקר: דאָס איז נאָכמער מקדים ומזרז – ותיכף ומיד (וויבאַלד אַז "אחכה לו בכל יום שיבוא") – די גאולה האמתית והשלימה (ווען עס וועלן זיין תכלית ושלימות כל ענינים הנ"ל, כולל – אַלע מעלות פון שביעי (יום השבת) בשלימות, און אַלע מעלות פון עשירי (יוהכ"פ) בשלימות) – ע"י משיח צדקנו

– אויף וועמען עס שטייט (במזמור פט בתהלים) "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו".

וסיום וחותם המזמור – "ברוך ה' לעולם אמן ואמן": עס ווערט די ברכה והמשכה פון הוי' אין עולם ("לעולם"), ביז אין עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו (ועד"ז אין דעם "עולם" התחתון פון אידן – גוף הגשמי); ובאופן פון "אמן ואמן" – באופן דנצחון ("גבורים נוצחים", ע"ד "אנן ניצוחייא"), און נצחון אויך מלשון נצחיות, אַז מ'איז ממשיך די עבודה – נשמות בגופים בלי הפסק כלל – אין חיים נצחיים (כפס"ד הרמב"ן הנ"ל), תיכף ומיד ממש.

"ותחזינה עינינו" די עבודה פון כהן גדול בבית המקדש, "מקדש אד' כוננו ידיך", ובמיוחד ביוהכ"פ – די עבודה לפני ולפנים (– נוסף אויף "ונשלמה פרים שפתינו" ווי עס איז בזמן הזה, אויך "פרים" בפשטות).

און מ'האָט אַלע ברכות והצלחות על סדר הא"ב (ווי אָפּגעדרוקט אין סידור ומחזור – השוה לכל נפש, ובמילא ווערט דאָס נתקבל ביי כל נפש, אנשים נשים וטף, און אויך אַלע צוזאַמען). ותיכף ומיד ממש – דער קיום פון אַלע ברכות בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, נשמות בגופים.

ועיקר הברכות – גאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ו"בנערינו בזקיננו בבנינו ובבנותנו", קומען אַלע אידן, מכל קצוות וארבע כנפות תבל – אין ארץ ישראל, אין ירושלים עיה"ק, להר הבית, ולבית המקדש, ולקדש הקדשים.

ועוד ועיקר – תיכף ומיד ממש, אמן ואמן.