שיחת כ"ח ניסן תש"נ - מוגה
שיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ
– לאחרי תפלת מנחה –
א. "פותחין בברכה"[1].
ובפרט כשנמצאים בזמן סגולה – בימי חודש ניסן[2], שנקרא כן ע"ש ש"בו נעשו נסים לישראל"[3], ועד ל"נסי נסים", כמרומז בב' הנוני"ן שב"ניסן"[4], כפי שמזכירים ומדגישים במשך חודש ניסן דשנה זו – שנת ה'תש"נ, שיש בה העילוי דשנת החמישים[5], וסימנה (כהר"ת שנתפרסם בתפוצות ישראל[6]) הי' תהי' שנת נסים, ובניסן – יותר משלשה[7] שבועות[8], ולאחרי העילוי ד"קיימא סיהרא[9] (דחודש ניסן) באשלמותא"[10] ביום החמשה עשר בניסן, ולאחרי כל ימי הפסח (גם אחרון של פסח), ויום השבת שלאחריו, שבת פרשת "ויהי ביום השמיני"[11], ככל ה"סימנים"[12] הטובים שבכל הנ"ל.
אזי מודגשת ביותר ברכתו של הקב"ה לכאו"א מישראל ולכל בנ"י, במדתו של הקב"ה – "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"[13], ברכה שאין לה הגבלה כלל וכלל, וביחד עם זה, נמשכת באופן שיש "כח" לבנ"י לקבל הברכה[14], ועי"ז ניתוסף עוד יותר בהמשכת ברכותיו של הקב"ה, ובהכח דבנ"י לקבל תוספת הברכות,
ולכל לראש – הברכה בענין הכי עיקרי והכי נחוץ – נס הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, "אחכה לו בכל יום שיבוא"[15], באופן ש"לא עיכבן כהרף עין"[16].
ב. ברכה זו מודגשת בקשר למאורע מיוחד:
זה עתה (כשעה לערך לפני תפלת מנחה) נתקבלה ידיעה שארגון אש"ף פירסם הוראה לכל המחלקות שלו ברחבי העולם לפגוע בשונאי ישראל (בלשון סגינהור), היל"ת, פגיעה בגוף וכו' וכו', אשר, אין להאריך בזה משום "אל תפתח פה כו'"[17].
ולכן, יש צורך להדגיש במיוחד ברכותיו של הקב"ה לכל בנ"י בכל מקום שהם בכל המצטרך להם, מתוך הרחבה, בבטחון אמיתי, ומתוך שמחה וטוב לבב, כולל ובמיוחד – קיום ההוראה הידועה[18] "טראַכט גוט וועט זיין גוט", היינו, שהמחשבה לטובה פועלת שיהי' טוב בפועל ממש, ועד שהקב"ה מקדים הטוב בפועל ממש עוד לפני המחשבה לטובה.
וביחד עם זה, יש לנצל ידיעה הנ"ל (לא באופן של הפחדה, ח"ו, אלא מתוך שמחה וטוב לבב, כאמור, "לחשוב לטובה") כדי להוסיף עוד יותר בעבודתם של ישראל בעניני התומ"צ.
ג. ובפרטיות יותר:
לכל לראש – ע"פ המבואר במאמרי חז"ל שכחם של ישראל הוא בפה[19] – יש להוסיף בענינים הקשורים עם דיבור בפה, תפלה ולימוד התורה ובדבר מצוה בכלל.
והדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד התורה (נגלה דתורה ופנימיות התורה, ועד שנעשים תורה אחת) מתוך התמדה ושקידה – ומקרא מלא דיבר הכתוב[20] "אם בחוקותי תלכו", "שתהיו[21] עמלים בתורה"[22], אזי "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו'"[23], היינו, שע"י (ההוספה ב)לימוד התורה מבטלים ועוקרים למפרע כל הענינים הבלתירצויים, ועד שמהפכים אותם לטוב[24].
ד. בנוגע להוספה בתפלה:
כיון שגם ההוספה בתפלה צ"ל ברוח ההוראה "לחשוב לטובה" – כדאי שההוספה בתפלה תהי' באמירת ג' מזמורי תהלים, דברי שירות ותשבחות של "נעים זמירות ישראל"[25].
ומה טוב – שיכללו ביניהם (או יוסיפו עליהם) מזמור האחרון שבתהלים, שסיומו וחותמו "כל הנשמה תהלל יה הללויה", שבו מודגש שכאו"א מישראל, האנשים והנשים והטף, נותן שבח והודאה להקב"ה על כל הטובות הברכות והצלחות שנתן לו, ויתן ויחזור ויתן[26].
ה. וכן יש לעורר ע"ד ההוספה בצדקה – ובהקדמה:
אע"פ שבהתאם להוראה האמורה "לחשוב לטובה" אין מקום לענין של תענית – הרי מובן, ששלילת התענית מצד ההוראה "לחשוב לטובה" אינה גורעת, ח"ו, בהעילוי דנתינת צדקה (תמורת התענית[27]), הן בכמות הצדקה והן באיכות הצדקה.
ולכן, כדאי ונכון שבקשר להנ"ל יוסיפו גם בנתינת הצדקה בסכום השוה למזון סעודות היום (תמורת תענית) – סכום השוה לשתי סעודות, ומה טוב סכום השוה לשלש סעודות, כמנהג הרגיל דרוב בנ"י בימינו אלה[28], ועאכו"כ בנוגע לנתינת הצדקה, אשר, ע"פ פס"ד הרמב"ם[29] ש"כל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב. . וכן הוא אומר[30] כל חלב לה' וגו'", בודאי שיש להוסיף וליתן לצדקה סכום דשלש סעודות, בזמן שירצה כאו"א.
ומה טוב – שההוספה בצדקה תהי' קשורה גם עם ענין של תורה, ליתן צדקה עבור החזקת לומדי תורה, או עבור מוסדות שעוסקים בהפצת לימוד התורה בכל מקום האפשרי.
ו. בודאי יפרסמו דברים הנ"ל בכל מקומות מושבותיהם של בנ"י, ולכאו"א מהם, אנשים נשים וטף.
ובהדגשה – להזהר שלא להפחיד, ח"ו, כי אם, לעורר אודות ההוספה בעניני תומ"צ, מתוך הרחבה, בטחון אמיתי, ומתוך שמחה וטוב לבב.
והנקודה העיקרית – להוסיף בתורה בתפלה ובצדקה[31], ובנוגע לפרטי הדברים – כההצעה דלעיל, כולל גם שכאו"א ישער ויחליט בעצמו להוסיף עוד יותר בכיוון זה וברוח זו.
ז. ויה"ר – והוא העיקר – שהדיבור וההחלטות הטובות בכהנ"ל ימהרו ויזרזו ויקדימו עוד יותר את קיומה של ההבטחה "טראַכט גוט וועט זיין גוט" בפועל ממש, ומתחיל מהטוב האמיתי והעיקרי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
ובפרט ע"י ההוספה בצדקה עתה – כרגיל בכיו"ב ליתן לכל הנוכחים כאן שליחות מצוה לצדקה, ובטח יוסיפו משלהם – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"[32], גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו ב' שטרות של דולר – שליחות מצוה ליתן לצדקה].
הערות שוליים
- ↑ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק (שבתניא). וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 בהערה. וש"נ.
- ↑ שאין אומרים בו תחנון (טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתכ"ט ס"ב (ס"ח). סידור אדה"ז לפני "למנצח גו' יענך").
- ↑ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) עה"פ בא יב, ב.
- ↑ ראה ברכות נז, רע"א, ובפרש"י וחדא"ג מהרש"א שם.
- ↑ להעיר שהעילוי דשנת החמישים – יובל – קשור עם ענין הגאולה, "עלמא דחירו" (ראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. וש"נ).
- ↑ ראה רמב"ם ריש הל' ממרים. שם פ"ב ה"ב ואילך.
- ↑ העילוי ד"חזקה" – "בתלת זימני הוי חזקה" (ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ).
- ↑ ועומדים ביום שבו מסיימים שבוע הרביעי – כ"ח ניסן, שרומז גם על ה"כח" ד"ניסן".
- ↑ ודוגמתו בישראל – שדומין ללבנה ומונין ללבנה (סוכה כט, א).
- ↑ זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.
- ↑ להעיר ש"שמיני" קשור ורומז על ענין הגאולה – כמארז"ל (ערכין יג, ב) כינור של ימות המשיח של שמונה נימין.
- ↑ להעיר ש"סימן" בשלימותו הוא (לא רק בירור הדבר, אלא) גם פועל את הדבר, כידוע בנוגע לסימני טהרה (בפרשת השבוע דמינה אזלינן) – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מאכלות אסורות. ועוד.
- ↑ נוסח ברכה שלישית דברהמ"ז.
- ↑ ראה סנהדרין ק, ב: נותן הקב"ה כח בצדיקים לקבל טובתן.
- ↑ עיקר הי"ב מהי"ג עיקרים. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394 ואילך.
- ↑ מכילתא ופרש"י בא יב, מא.
- ↑ ראה ברכות יט, א. וש"נ.
- ↑ לקו"ד ח"א קנט, ב. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' תקלז. ועוד.
- ↑ ראה לדוגמא ב"ר פס"ה, כ: "הקול קול יעקב, אין יעקב שולט אלא בקולו. . בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו". וראה גם יל"ש ישעי' (רמז תנ): "אל תראי תולעת יעקב, מה תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפה, כך ישראל אין להם אלא תפלה כו'".
- ↑ ר"פ בחוקותי.
- ↑ תו"כ ופרש'י עה"פ.
- ↑ כולל גם שלימוד התורה הוא באופן ד"בחוקותי" – ע"ד לשון חז"ל "חוקה חקקתי גזירה גזרתי אין לך רשות להרהר אחרי'" (במדב"ר ופרש"י ר"פ חוקת. ועוד), היינו, לימוד מתוך מסירה ונתינה כו'.
- ↑ שם, ו.
- ↑ להעיר גם מדרשת חז"ל (בתו"כ) על המשך הפסוק "והשבתי חי' רעה גו'" – לא רק "למשבית מזיקין מן העולם", אלא יתירה מזה, "משביתן שלא יזיקו, וכן הוא אומר וגר זאב עם כבש וכו'".
- ↑ ש"ב כג, א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (א).
- ↑ פרש"י תולדות כז, כח.
- ↑ ראה אגה"ת פ"ג.
- ↑ כיון שבחסדי ה' נתבטל "צוק העתים" כפשוטו – שהי' בדורות שלפנ"ז.
- ↑ הל' איסורי המזבח בסופן.
- ↑ ויקרא ג, טז.
- ↑ ג' העמודים שעליהם העולם עומד (אבות פ"א מ"ב – הפרק השייך ליום הש"ק דמיני' אזלינן).
- ↑ ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.