קונטרס ומעין מבית ה'/מאמר ח

קונטרס ומעין מבית ה'
מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע • מבוא • מפתח
גוף הקונטרס
מאמר א • מאמר ב • מאמר ג • מאמר ד • מאמר ה • מאמר ו • מאמר ז • מאמר ח • מאמר ט • מאמר י • מאמר יא • מאמר יב • מאמר יג • מאמר יד • מאמר טו • מאמר טז • מאמר יז • מאמר יח • מאמר יט • מאמר כ • מאמר כא • מאמר כב • מאמר כג • מאמר כד • מאמר כה • מאמר כו • מאמר כז • מאמר כח

מאמר ח.

פרק א. והנה כל מה שנתבאר בענין למען ספות הרוה את הצמאה, שעי"ז שספי' המל' רגלי' יורדות בבי"ע הנה מחבר רוה שהיא הסט"א עם הצמאה בחי' מל' לקבל תוס' חיות מהקדושה, זהו לפרש"י שמפרש ספות לשון חבור. אמנם לפי פי' הרד"ק שמפרש לשון ריבוי מהו ענין שהרוה מרבה עוד על בחי' צמאה. הענין הוא דהנה ידוע שיניקת החיצוני' היא על ב' אופנים, או שמקבלים מבחי' אחוריים וחיצוני', דהיינו מבחי' ריבוי הצמצומים דבחי' חיצוני' הכלים דמל'. ואופן הב' הוא שמקבלים מבחי' המקיף עליון (והוא ג"כ מבחי' אחוריים וחיצוניות המקיף). והענין הוא דהנה אמרו (אבות פ"ה) עשרה דורות מאדם עד נח ומנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין כו', היינו שכל הדורות האלו קבלו מבחי' ארך אפים, וכמשארז"ל (עירובין כב. א) מאי דכתיב ארך אפים, ארך אף מבעי לי' אלא ארך אפים לצדיקים ארך אפים לרשעים, ופרש"י אפים משמע פנים בין שוחקות בין זעומות, אפים שוחקות מאריך ומאחר לצדיקים לע"ל ואפים זעומות מאריך לרשעים ומאחר פורענותם לעוה"ב. והענין הוא דהנה ידוע דאוא"ס הוא קדוש ומובדל מעולמות שאינו בערך העולמות כלל, ולכן אני ה' לא שניתי (מלאכי ג. ו) שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, מפני שאינו תופס מקום כלל. וזהו ג"כ מ"ש (איוב לה. ו־ז) אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח, דכל זה הוא מפני שמעשה התחתונים אינם תופסים מקום כלל, וכמארז"ל במד"ר (לך לך פמ"ד) האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו, אם דרכיו תמימים הוא על אחת כמה וכמה, רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, וכי מה איכפת לי' להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, אבל לגבי אור א"ס אין הענין נוגע כלל. ומ"ש (שמות כג. כה) ועבדתם את ה' אלקיכם, ומבואר במ"א ע"פ זה דעבודה היא צורך גבוה, זהו בסדר השתלשלות והיינו בע"ס דאצי' דראשיתן היא חכמה שם נוגע עבודת התחתונים כמ"ש במ"א וכמשי"ת בסמוך. אבל באוא"ס שלמעלה מסדר השתל' אינם תופסים מקום מעשה התחתונים. וזהו שאמרו במשנה להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין כו', שאע"פ שהיו מכעיסין מ"מ נמשך להם השפעת החיות מבחי' ארך אפים שהוא בחי' אוא"ס שלמעל' מסדר השתל', לפי ששם אינו נוגע מעשה התחתונים ויכולים הכל לקבל. וזהו שארז"ל (פסחים קיח. א) א"ר יהושע בן לוי הני כ"ו הודו כנגד מי, כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו, והיינו שאע"פ שהיו עוע"ז כמו דורו של אנוש היו ניזונין בחסדו של הקב"ה היינו בחי' רב חסד דא"א, שמשם נמשכה ההשפעה גם לעוברי רצונו. וזהו ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו, דע"פ התורה אינו מגיע להם ההשפעה, דאורייתא מחכמה נפקת ובחכמה יש הגבלה, להיות נמשך החסד דוקא באופן כזה ולא באופן אחר, והיינו כאשר עושה רצונו של מקום תומשך לו השפעת החסד ובאופן אחר לא תומשך, אבל אותן כ"ו דורות אף שהיו עוברי רצונו נמשכה להם ההשפעה שלא ע"פ התורה כ"א מחסדו של הקב"ה בחי' רב חסד.

קיצור. יניקת הסט"א א) מריבוי הצמצומים, ב) מהמקיף העליון. העשרה דורות מאדם עד נח, מנח ועד אברהם ניזונין בחסדו של הקב"ה, ארך אפים, אוא"ס שלמעלה מהשתל' דאין מעשה התחתונים נוגע, והשפעתם אינה ע"פ משפט התורה אלא מרב חסד.

פרק ב. והנה ההשפעה מבחי' רב חסד היא השפעה בריבוי, וזהו מה שיש להם עושר וכבוד בריבוי מאד שלא ע"פ חשבון כלל, כמ"ש (קהלת ט. יוד) כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול וגו', והיינו שמקבלים שלא ע"פ החשבון. דהנה איתא במאו"א (אות ח' סעי' עה) חשבון נקראת החכמה ע"ש המחשבה. ובגמרא (ב"ב עח. ב) דרשו ע"פ על כן יאמרו המושלים באו חשבון (במדבר כא. כז) באו ונחשוב חשבונו של עולם הפסד מצוה נגד שכרה ושכר עבירה נגד הפסדה, דחשבון זה הוא מבחי' החכמה דאורייתא מחכמה נפקת והוא בחי' קו המדה, שמשם נמשכת המדה והקצבה על כל השפעות רוחני' וגשמי'. וענין המשקל והמדה הוא באופן ההתכללות דחו"ג, שזהו ע"פ החכ' שמודדת איך ובאיזה אופן תהי' ההתכללות דחו"ג בהתגברות דמדה אחת על זולתה, ומזה נמשכת המדידה בהשפעת המדות הנ"ל, כמו בהשפעת בני חיי ומזוני כמה תהי' ההשפעה ובאיזה אופן, וכמו מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה (ביצה טז. א) וכן אדם נידון בכל יום [שעה] (ר"ה טז. א) שהדין והמשפט הוא ע"פ מעשיו ועבודתו שבאופן כזה נמשכה לו ההשפעה ע"פ המשקל דחו"ג, אם בהתגברות החסדים או כו' ח"ו, וכמ"ש (איוב לז. יב) והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם ופי' רש"י שזהו כמארז"ל (ר"ה יז. ב) הרי שהיו ישראל צדיקים בר"ה ופסקו עליהם גשמים מרובים לסוף חזרו כו' מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להם, וכאשר לא היו מוכשרים ופסקו עליהם גשמים מועטים לסוף חזרו כו' מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להם. ובזהר (ח"א קט. ב) ע"פ זה הקב"ה מסבב סבובין ואייתי עובדין בעלמא לאתקיימא ולבתר דחשיבו ב"נ דיתקיימו אינון עובדין, קוב"ה מהפך לון לאינון עובדין מכמה דהוה בקדמיתא (היינו שקורא הדורות ובוראן להתקיים כגון דור המבול והם חשבו שיהיו קיימים לעולם וקלקלו מעשיהם ובטלם והפכם מהקיום אל ההעדר. אור החמה) בתחבולתו חסר י' כו' דאיהו טקלא דאסתחרת קמי' כו'. אי מטיבין ב"נ עובדיהון ההיא טקלא דסחרא אסחרת לון לימינא וכדין אתעבידו עובדין בעלמא לאוטבא לון כו'. אתו ב"ן לאבאשא כו' קוב"ה אסחר לי' בסטרא דשמאלא ומהפך מסבות כו' ואתעבידו עובדין בעלמא לאבאשא לון לב"ן כו' עד דב"ן תייבין לאוטבא עובדיהן כו'. והענין הוא דהנה טקלא הוא בחי' מל' דאצילות שהיא מקור ההשפעה לבי"ע, והיא מסתחרת כפום עובדיהון דב"ן, דאם מטיבין מעשיהם אזי ההוא טקלא דסחרא אסחרת לון לימינא, היינו שאז מקבלת המל' מבחי' קו הימין דאצי' שהוא חח"ן, ואז הוא בחי' התגברות החסדים ונמשך טוב וחסד בעולם למטה, ואם ח"ו ליכא אתעדל"ת ואין עושה טוב כו', אזי גורמים במעשיהם שתקבל המל' מבחי' קו השמאל כו', דהכל תלוי במעשה התחתונים.

קיצור. ההשפעה דרב חסד הוא בריבוי שלא ע"פ החשבון, חשבון חכמה באו ונחשוב חשבונו של עולם, כל ההשפעות בעולם ע"פ קו המדה דתורה. אדם נידון בכל יום (שעה) לפי מעשיו, שבזה תלוי הקבלה וההשפעה דספי' המל' אם לימין וטוב או לשמאל ורע.

פרק ג. והנה המניע את הטקלא ומסבב סיבוב הגלגל שיהי' מתהפך לפעלם דב"נ, הוא בחי' קו המדה דחכמה שהוא המהפך את הגלגל לפי האתעדל"ת, לפי שבחכמה היא המדידה שיהי' באופן כך וכך דוקא, היינו שיהי' קיום התומ"צ להיות סו"מ בשס"ה ל"ת וענפיהן ולהיות ועשה טוב בקיום רמ"ח מ"ע וענפיהן, וכמשנת"ל (מאמר ז פרק ב) ולכן נמשך משם תנועת הגלגל, דאם מקיימים תומ"צ אז תקבל המל' מקו הימין ותהי' השפעת הטוב, והיינו שתהי' ההנהגה בבחי' חסד, וכאשר ח"ו לא אכשיר דרא תהי' ההנהגה בבחי' גבורה כו', וזהו ענין החשבון בב' דברים, הא' בעובדיהון דב"ן למטה אם מוכשרים מעשיהם ע"פ המדידה דחכמת התורה, והב' החשבון באופן ההתכללות דחו"ג, אם תהי' התגברות קו הימין שתהי' ההנהגה בבחי' חסד או ח"ו כו'. וזהו דאיתא במשנה (אבות ספ"ד) ודע שהכל לפי החשבון, ופרש"י אחת לאחת למצוא חשבון, פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, וכן יש חשבון להיפך, וכמשארז"ל (חגיגה ה. ב הובא במדרש שמואל על משנה זו) ע"פ ומגיד לאדם מה שיחו (עמוס ד. יג) שאפילו על שיחה שבין איש לאשתו, עבירות שאדם דש בעקביו, הכל בא לפי החשבון כו'. ויש מפרשים המשנה ודע שהכל לפי החשבון, שאם ב' אנשים יחטאו חטא א' אין עונשם ופגמם שוה, שכפי גודל יקרת ערך הנשמה של זה יהי' פגמו יותר גדול משל חבירו כו'. וכ"ז הוא ע"פ סדר השתל', והיינו החשבון והדין ומשפט שנמשך מן החכמה שהיא ראשית ההשתלשלות, אבל מצד אוא"ס שלמעלה מהשתלשלות שם אין דין וחשבון, לפי שאינו תופס מקום מעשה התחתונים ונמשכת ההשפעה גם לעוברי רצונו בריבוי השפע שלא ע"פ החשבון כלל. וזהו הטעם אשר דרך רשעים צלחה, לפי שהוא מאריך אף, שמקבלים מבחי' ארך אפים שלמעלה מבחי' חשבון, שנמשך להם ההשפעה גם שאינם ראוים, וממילא נמשך ריבוי השפעה לפי שהיא בבחי' בלי גבול וכמשי"ת בסמוך.

קיצור. תנועת הטקלא לימין בהשפעת החסד ולשמאל בהשפעת הגבורה הוא בחשבון מדוייק, א) לפי קיום התומ"צ. ב) באופן ההתכללות דחו"ג, והחשבון בקיום התומ"צ והפכו הוא לפי חשיבות הפרטי של כל נשמה, דרך רשעים צלחה שמקבלים מלמעלה מהשתלשלות.