11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בשמעי את דבריו הנזכרים בהוספת פתגמים הידועים הרגילים על שפתי האיוואנים, נלהבתי במאד ומר פאליאקוב ואשתו הביטו עלי כעל נעלב. | בשמעי את דבריו הנזכרים בהוספת פתגמים הידועים הרגילים על שפתי האיוואנים, נלהבתי במאד ומר פאליאקוב ואשתו הביטו עלי כעל נעלב. | ||
את השר מ. פגשתי אז בפעם השלישית והוא ידע מי אנכי וצור | את השר מ. פגשתי אז בפעם השלישית והוא ידע מי אנכי וצור מחצבתי. כל זמן שדבר עצרתי את כעסי בעמל רב, אבל ברגע זה לא יכולתי להתאפק, ואומר: | ||
סלחו לי יקירי הגברת והשר פאליאקוב, במעמדכם לא אוכל לתת אותו המענה שצריכים לתת לבעל הכפתורים המוזהבים השר מ., אך אל ידמה כי אין מענה, ומה מאושר הייתי לו פגשתי את השר מ. במקום אשר הייתי יכול | |||
לדבר בלי מעצר. | |||
מר פאליאקוב התעורר מעומק מחשבותיו ויאמר: האסון הוא, אשר השרים אינם מכירים את תנאי החיים בתחום המושב, המכריחים את האנשים ללכת גם בדרכים מסוכנים. | |||
מה נעים הי' לשמוע את דברי הגברת באמרה: עודני זוכרת את דברי ר' אידל המלמד מארשע שאמר כי התלמוד אומר, אשר העניות מעברת את האדם על דעתו ועל דעת קונו. | |||
אנכי – אמר מעלניקוב – הייתי כורך את היהודים בדפי התלמוד ושורפם ביחד. | |||
פקעה סבלנות, ובקול היוצא מן הלב אמרתי: ואז איפה יקחו השרים סמירנאווקא (משקה ידועה במאסקווא), ובמה ישלימו את המחסור בקופות אשר תחת ידם שלוקחים משם לפי שעה, עד שיזדמן להם להפשיט עור עברי. | |||
שחוק קל עבר על שפתי פאליאקוב וצל של קורת רוח נראה על פני אשתו ופני מ. להבים. | |||
סיימתי את דברי בנחת "מאלף עורות עברים מכניסים עשרה מיליונים שקלי כסף לשנה או עשרים מיליונים בקבוקי סמירנאווקא , דבר אשר כל השרים מתחשבים עם זה". | |||
– אנכי ידעתי כי השר מ. בא אז בכוונה להפחידנו על אדות ארבעים האנשים שנאסרו אז במאסקווא, ובעד סכום נכון חפצה חבורה ידועה לשחררם ולקרוע את כל התעודות השייכות למאסרם. | |||
החלטת עסקי הכלל היתה שלא לתת אגורה אחת, אלא להמתין עד שימסרום למשפט, ואז יתענינו בזה עורכי הדין היותר גדולים. | |||
דעת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היתה כי ראשית כל צריכים להשיג, בעזה"י, חופש זמני לכל האסירים שהיו במאסקוווא, ניזני, קאסטרמא וסמאלענסק, והמסרה צריכה להיות להוכיח אשר תעודותיהם כשרות הנה, ורכושם יושב להם וישארו במקומות מגוריהם. | |||
במלאכות זו ישבתי במאסקווא כשלשה שבועות ובאתי בדברים עם עסקני הכלל וראשי עשירי אדירי מאסקווא מאחב"י. כן הציגוני לפני שרים נכבדים בהם אנשים ישרים וטובי לב ומהם גם אוהבי ישראל, ומהם צוררי ישראל, זוללים וסובאים, אטומי מוח ועריצים. | |||
אז נפגשתי בפעם הראשונה עם השר הנודע דאלגאָרוקאוו אשר פעל ועשה לטובת הנאסרים, וע"י איש סודו קאניקאוו נודענו את אשר נארג ונרקם ע"י העתונים "מאָסקאווסקי ליסטאק" ו"נאוואיע וורעמיא" עלילות על ישראל. | |||
תחלת כסלו באתי ממאסקווא ופטרבורג חזרה לליובאוויטש, וחוץ מזה שבמשך כל הזמן הודעתי במכתבים מכל הנעשה בענין הזה, הרצאתי בבואי ע"ד פרטי מצב הענין באשר הוא לפני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. | |||
כשספרתי את דברי הפגישה עם השר מ. (שהי' איש סודו – בלתי אופיציאלי של הגראדאנאטשאלניק המאסקבואי) ואת נושא הדבורים ובשמעו את דברי מ. בכה בכי רב, ויאמר: יש לי צער גדול, פון אזעלכע ווערטער זאָל חלילה ניט ארויסוואקסען קיין פאָגראָם, ירחם השי"ת. | |||
ממסעי באתי אז ביום ד ב כסלו, ובמוצש"ק אור ליום ו בסלו נסע הוד כ"ק אאמו"ר במסע המהיר העובר בשעה השלישית לילה דרך תחנת קראסנאיע – (מסה"ב מאסקווא־ווארשא) – למוסקבא ואנכי נסעתי עמו ללוותו. | |||
ביום בואו למאסקווא התאכסן בדירת החסיד ר' דובער נ"ע מאנעסזאהן. בערב בשעה השביעית היתה הועידה הראשונה, ובשעה העשירית לילה ביקר אותו מר פאליאקוב. | |||
ביום ב ז כסלו היתה העירה השני' מאנשים שהזמין בעצמו כי חפץ לדעת את חוות דעתם, וכפי שהגיד לי את החלטתו לעבוד בענין זה בשני אופנים א) עם עסקני הכלל הרגילים ללכת בשעורים פתוחים. ב) ע"י הכירות | |||
ודברי בקשה. | |||
– רגיל הי' בענינים כאלו לרשום לו לעצמו, על טבלא של עצם לבן שכותבים עלי' בעט עופרת ואח"כ מוחקים את הכתוב, ומה מאד הייתי מצטער בכל פעם שראיתי שהוא מעביר את הכתוב בכי"ק למען לרשום במקום ההוא דברים חדשים. | |||
משתדל הייתי לפעמים להעתיק לי באופן האפשרי את רשימותיו הקצרות והעירותיו; כי גם בשעת ועידה הי' רושם על טבלא זו את רשימותיו. – | |||
ע"פ הסדר שהמתיח לו, הנה ביום ההוא הועיד ב ועידות: משעה ד עד שעה ו הועידה עם עסקי הכלל, ומשעה ח עד שעה י הועידה החשאית. ואח"כ, בשעה יא לילה, עלי לנסוע לפטרבורג במלאכות הניתנה על ידי, אם לא שיודרש לי להשאר לילה זו במאסקווא להתראות עם אחד השרים. | |||
איש הי' במאסקווא ור' אליעזר בר' יעקב גינזבורג שמו. איש טוב לבב, בלתי מלומד, עשיר במדה ממוצעת לעומת עשירים האדירים, ומסר נפשו על הכנסת אורחים. | |||
הכנסת אורחים במאסקווא בעת ההיא לא היתה דבר של הוצאות ממון בלבד, אלא כרוכה במסירת נפש ממש, כי לרגלי המצב הקשה באיסור הישיבה מחוץ לתחום היו היהודים הבאים למוסקוא לרגלי מסחרם מוכרחים להתחבאות במקומות שונים. | |||
כמה מפקדי המשמר־פאָליציי – החזיקו בבתיהם יהודים והיו לוקחים בעד ליתן לילה חמשה או עשרה רובלים, ומובן אשר זה עצמו הגדיל את חשקם ותאוותם למצוא יהודים מושללי זכות הישיבה למען להפשיט את עורם. | |||
א. גינזבורג דר בחלק העיר מארינאראשטשא, ויבא בדברים עם שומרי העיר – פאליציי – ופקידיהם, כי על ביתו לא יארבו לחפש משוללי זכויות, ואם לפעמים יהיו מוכרחים לעשות חיפוש בביתו יודיעוהו מקודם, ועבור זאת שלם להם תשלום חדשי, לכל אחד לפי משמרת פקודתו, ויוציא ע"ז כשלש מאות רובל לחדש. | |||
בהיותו בעל בית חרושת גדול ואיזה מאות איש פועלים בבית החרושת שלו, סדר באחד הבתים מקום ללון עבור חמשים אנשים, מטות מרוצעות ובית־מבשלות. | |||
חנות גדולה היתה לו למר גינזבורג בטבור העיר ברחוב אילאינקא, שמה היו באים אליו סוחרים, גדולים וקטנים, סרסורים ועוד, וכמובן אשר דבר המקום ללון נודע מהר בקרב היהודים ולא עברו יומם וכבר הי' הבית מלא מאורחים. | |||
למותר להגיד אשר גינזבורג לא לקח כל תשלום שכר מאת האורחים ועוד דרש אשר גם יאכלו אצלו, ובכדי שלא יהי' ספק בהנוגע לכשרות המזון שכר מבשלת יהודי' (דבר שהי' קשה להשיג במאסקווא) וגם משגיח מיוחד על בית המבשלות. | |||
לא כאן המקום להאריך במה שעשה ג., וראוי הוא בעד מפעליו הטובים להקציב לו פרק מיוחד בזכרונותי. ובהנוגע לענין הזה הוא כי במשך שנים רבות בא בהיכרות עם שרים גדולים ונכבדים. | |||
גורל נסיעתי בלילה ההוא לפטרבורג הי' תלוי בהחלטת הועידה השני' שבה השתתפו מר ג. הנ"ל ומר נחום בן ר' שלמה דאנקין, אשר גם לו מהלכים בין השרים בעלי תפקיד גבוה במאסקווא. | |||
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}} | |||
בעת ההיא קרה אשר בית החרושת לגזור קורות־זעגמיהל – ואוצר הנסרים, אשר לדודו מר מ. הארענשטיין שהיו בתחנת יעלניא – פלך סמאלענסק – עלו על המוקד. | |||
בית החרושת והאוצר היו בלתי מובטחים באיזה חברה של אחריות מאש וא"כ איפוא לא הי' כל מקום לחשוד את הבעלים כי העבירו את הבערה. | |||
אבל אחד האדונים, שגם לו הי' אוצר סחורה בתחנה ההיא, והוא הי' מידידיו של העורר דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל היזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הארענשטיין העברי הצית אש באוצרו בכדי שישרוף אוצר של האינו יהודי. | |||
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר ה. ביחוד, ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. וע"י פקודת הקטיגור מעיר סמאלענסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל ערבון לא הועיל. | |||
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ראה בזה "רמז פליאות ההשגחה העליונה" באמרו, אשר דבר זה יראה במוחש כי אף ורק עלילות ותואנות מחפשים על ישראל, ובכן גם אלו הנאסרים בכל המקומות הנזכרים לעיל, אין זה אלא פרי שנאה ומשטמה. | |||
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}} | |||
הדבורים והויכוחים בעת הועידה הראשונה, בשעה ד־ו, ציערו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ובפרט כי כל נואם סיפר נושא השיחה שהי' לן עם שר פלוני או פקיד אלמוני, ואשר השקפת השרים והפקידים על יהודי התחום היא רעה מאד, ומוסכם מכל השרים כי יהודי התחום הם מושחתי המדות, והם סכנה להממשלה ולאנושיות כולה, ובכך צריכים להחמיר עוד יותר בהגבלות תחום המושב ולענוש את כל הנתפסים עם תעודה מזויפת. | |||
פעמים דבר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בדבר הכרח למצא דרכי זכות עבור אחינו האסירים, אבל כמעט אשר לא אבו שמעו. בשעה חצי הששית כמעט שהחלטו אשר עתה אין להועיל מאומה וגם מסוכן – יותר מודגש חרפה – להתערב בזה, ורק כשיבא מועד המשפט אז יקחו עורכי הדין את הדבר בידם והם – עורכי הדין המפורסמים – בודאי ימצאו דרכים איך להציל את הנאשמים מעונש קשה ביותר. | |||
כענן כבד שכן על פני כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והנאספים הרגישו כי כאב פנימי לחוץ את לבבו, וכולחם עם עצמו אם יגיד או לא יגיד. | |||
פתאום הלבינו פניו בסרר, ויאמר: אחי, כל אחד מכם יודע עד כמה לבבו כואב על גורל אחיו בני עמי הסובלים רעב וקור בתחום המושב, ומה גם על אחינו הנמצאים כעת במאסר. ידעתי כי כל אחד מכם לבבו נאמן את גורל אחינו בני עמו, וגם אנכי בצערם צר. | |||
כבד לי במאד – המשיך את דבריו – להגיד דברי, אבל אתאפק לא אוכל. ברגע זו צערי גדול מנשוא, ולא ממצב אחינו הנאסרים, אלא ממצבכם אתם. רואה הנני עד כמה נתרחקתם מאחיכם, עד כמה אין אתם יודעים תנאי החיים בערי התחום, עד כמה אין אתם יכולים לשער חיי אומללים, עד כמה הנכם מושפעים מדברי צוררי ישראל, ואתם מאמינים בתום לכל אשמה שאומרים על היהודים. | |||
קרה כי מצאו, לפי דבריהם, אשר תעודותיהם פסולות. האם נמצאו שודדים, גנבים או עושי עול? מצאו אנשים שיש להם תעודות של רופאי שינים ויש להם כל הדרוש לזה, ומחזיקים אנשים העובדים אצלם בתור מנהלי בית מסחרם והם עצמם אינם עוסקים בזה. | |||
הלא לא עשו דבר שהוא סכנה לאיש, או גם אי נעימות, או חטאו נגד היושר. כל חטאתם הוא שלא עסקו במלאכתם האמורה בתעודותיהם, וכשבחנו אותם לא ידעו את אומנתם, הלא עלול איש לשכוח את אשר למד, ומה שאומרים כי התעודות הן פסולות – דבר זה עוד צריך חקירה ודרישה. והאם בעד אשמה קלה זו יעשו אנשים במאסר, נשיהם ובניהם יושלחו למקומות שונים ואת רכושם יקחו. | |||
האם במקרה קל הערך כזה לא מצאו אחינו אדירי הדעה, עסקני הכלל את ידיהם ורגליהם וימס לבבם לקול אוכלי אדם הם המה צוררי ישראל. לא אכחד, אשר צערי זה גדול יותר על צער המקרה. רחוקים אתם מחיי אחינו, ואינכם מכירים במעלות אחיכם, ובכן מאמינים אתם לכל הבל אשר יפצה שר ופקיד המפוטם מלחמו של הנאוואיע | |||
וורעמיא. | |||
אנכי הודעתי ועידה זו לשמוע עצת חכמים, ודעתי חזקה, כי לו ידעתם את חיי אחיכם בערי התחום באשר הם, אזי | |||
אחרת חרצתם. | |||
דברי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק המדבר בתוקף פנימי כרוך במזג היותר נעים ולשונו – קולמוס לבבו העדין השבור והרצוץ ממצב אחינו בעת ההיא – עשו רושם עז. | |||
הוחלט אשר מר פאליאקוב, חישין, וויסאצקי יבקרו במקומות הרואיים ויבקשו לשחרר את האסירים עד בא משפטם. | |||
הועידה נתאחרה מעט אחרי המועד אשר הוגבל לה. | |||
לעומת זה הועידה השני', בשעה ח־י, היתה ברוב חום. על עצם הדבר לא התווכחו, כי רוב הנאספים היו מאלו שידעו את חיי אחינו בתחום המושב, ואשר כל סכנה אינה צריכה לעכב בשביל לצאת מן התחום, וכל המשא ומתן הי' רק באיזה אמצעים לאחוז בשביל להשיג את המבוקש, גאולת הנאסרים וביטול כל הדבר מעיקרו. | |||
הועידה ארכה כשעה והוחלט כי מר גינזבורג, דאנקין ומאנעסזאהן יבקרו את מכריהם, ונערכה רשימת האנשים את מי שצריכים לבקר, ומה ידברו עמהם. | |||
וע"פ הוראת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק נסעתי בלילה ההוא לפטרבורג עם מר חיים מאנעסזאהן, וליום החמישי בקר הייתי צריך להביא איזה ידיעות הנצרכות באותה שעה. | |||
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}} | |||
ביום ג ח כסלו בקר באתי לפטרבורג. מאנעסזאהן הלך לעשות ככל אשר הוטל עליו ואנכי עזבתי את חפצי בבית הנתיבות ונסעתי למעון החסיד ר' חיים מאסייעוו. ואח"כ הי' עלי לבקר את מר מארגאלין וגם לבקר בבית מר יעקב פאליאקאוו. ואם תהי' השעה מוכשרת לדבר עמו מן הצר לדעת איזה ידיעה. | |||
החסיד רח"מ הי' איש מהטפוס הישן, אוירה של פטרבורג לא פעל עליו מאומה אך הכירות גדולה היתה לו שם. וצריכים היו להזהר בו כי לא חונן בחכמה. | |||
המדובר ביני ובין ח. מאנעסזאהן שנתראה בו ביום בשעה ו בבית האוכל גארפינקעל רחוב גאראחאווע 63 או בשעה ז' בדירת חותנו החסיד הידוע ר' מנחם מאניש מאנעסזאהן, וואזנעסענסקי 27. | |||
היום עבר בעבודה רבה ובביקורים שונים וכשבאתי לבית האוכל מצאתי שם את ח. מ. ונספר איש לרעהו מאת הנעשה. ושנינו היינו שבעי רצון מקיום המלאכות שלנו. | |||
ח. מ. העיר כי ע"י החסיד ר' אליעזר אליאנסקי אפשר להשיג הכרות להשר פ־ק, אשר בהועידה במאסקווא ביום העבר הוחלט לעיין בדבר זה איך להשיג הכירות זו, ובעלי ועידה ההיא לא מצאו פתרון לשאלה זו. | |||
בשעה השביעית בקרתי את ר' מנחם מאניש ושם דברתי בתיליפון עם ר' אליעזר אליאנסקי לצארסקאיע סעלא, ואמרתי לו כי דבר לי אליו ואשר בשעה העשירית אהי' בבית הנתיבות הצאר־סקאסעלסקי ושם אחכה עליו. | |||
בשעה התשיעית נסעתי להחסיד ר' שמואל מיכל טריינין. ובקשתיו אשר יבא בדברים עם מר יעקב פאליאקוב, ולסבב הדברים אשר למחר, ביום ד ערב, נוכל לבקרו. | |||
– רשמ"ט הי' איש חכם נבון דבר ובעל רצון כביר. הי' מייקר מאד את השם חסיד, וכשבא בין החפשים או בין הרוזנים היהודים לא בוש במהותו העצמי שהוא חסיד בן חסיד ולא חת משרי העמים, ובשמעו איזה דבר על היהודים הנה שפתו היתה אתו להשיב כהלכה בדיעה והשכל. – | |||
בבואי לבית הנתיבות מצאתי כבר את אליאנסקי מחכה עלי. ספרתי לו כי דרוש לי מכתב לשר פלוני במאסקווא ונודעתי כי הגענעראל קוטאוו הוא ידידו והשפעתו מרובה, ע"כ בודאי מכיר הוא את הגענעראל, ואם אפשר – להשיג אצלו מכתב המלצה. ויענני: בעוד עשרה רגעים יוצא מסעי לצארסקאיעסעלא, אפשר תסע עמי. את הגענעראל הנני מכיר היטב, אותו ואת אחיו, והכרתי גם את אביהם, אבל איני יודע אם הוא בביתו, בכל אופן מחר בקר נוכל לדעת את הכל. | |||
התבוננתי והחלטתי לנסוע לצארסקאיעסעלא תכריך קטן עם הטו"ת ועוד איזה דברים קטנים הי' עמדי, כי כל היום נשאתיו עמי בביקורי ממקום למקום, ואסע. | |||
ישבנו במרכבה מחלקה השני' ועוד טרם הספקתי לשבת על מקומי והנה אליאנסקי מסובב משרים ופקידים מכריו ומיודעיו, והוא עונה לכולם בבת צחוק ובברכת ערבא טבא. כעבור כרבע שעה בא בדברים עם אחדים מהשרים וילך אתם הצדה לדבר את דבריו, ואח"כ נגש אלי ויאמר: ומה תאמרו, ברכת זקנכם האדמו"ר שברכני בהצלחה עומדת לי גם בזה. השר קוטאוו הבכור נוסע במחלקה ראשונה, והנני הולך לראותו ואדבר אתו. | |||
עברו עשרה רגעים ואליאנסקי בא ויגד לי כי דבר עם קוטאוו והלה הבטיח לו שמחר בקר יתן לו מכתב כבקשתו. וגם אמר לו שיש לו מכיר שהשפעתו עוד גדולה מהשפעתו הוא, וגם הוא יתן מכתב, אך צריך הוא לדעת את שם מי לכתוב במכתבו ובמכתב מכרו. | |||
הגענו לתחנת צארסקאיעסעלא ונרד מהמרכבה, ירד שלג ורוח נושבת, ואנכי כל היום הייתי טרור בנסיעות ממקום למקום, ואקוה כי בעוד שעה קלה אוכל לנוח. | |||
אנו הולכים דרך בית הנתיבות, והנה קול קורא בשם אליאנסקי, ויפן אליאנסקי וירא כי השר קוטאוו עומד בחברת פקידים, וימהר אליו. | |||
הלכתי לאט בכדי לחכות לחזירתו של אליאנסקי. א. חזר ואמר לי כי השר קוטאוו אמר לו, כי את סעודת הלילה יאכל עתה בבית הנתיבות וגם מכרו יבא הנה לאכול אתו, ע"כ דרוש לו לדעת את שם כי יזכירו במכתביהם. | |||
באתי במבוכה כי לא יכולתי להחליט כרגע אבל אחרי התבוננות קלה החלטתי כי טוב שיהי' על שם אליעזר גינזבורג. | |||
אליאנסקי ואני ישבנו לשתות חמין והשעון צלצל אחת עשרה. | |||
התבוננתי כי לא טוב שבתי פה, כי זולת פאספורט לא היתה לי שום תעודה – היתר הישיבה בערי פטרבורג | |||
ומאסקווא לזמן של שני חדשים בשנה שהי' לי – זכות של בעלי גילדה מדריגה ראשונה – כבר כלה אצלי – ומראה פני יעיד עלי כי יהודי מתחום המושב הנני, ואומר לאליאנסקי כי חפצי לנסוע לפטרבורג עם המסע היוצא בשעה השתים עשרה לילה. | |||
אליאנסקי הפציר בי ללון אצלו. עוד טרם הספקתי להחליט, והנה פקיד בא ויאמר לאליאנסקי אשר השר קוטאוו קורא אותו. כעבור שעה קלה חזר א. ופניו מאירות ויאמר: אם לא תסעו אלי ללון לא אתן את המכתבים. ואסע אל מעונו. | |||
כשבאנו לביתו קראתי את המכתבים ונהניתי מסגנונם ואברך את השם מסבב כל הסבות להציל עשוקים. | |||
בשעה השביעית בקר ט כסלו נסעתי לפטרבורג ואסע ישר להאטעל סעווערני למר ח. מאנעסזאהן. כשבאתי היתה כבר השעה חצי התשיעית וח. מ. עומד ומתפלל. עמדתי גם אני להתפלל ואחרי התפלה ספרתי לו ע"ד בקורי את אליאנסקי. על אדות המכתבים לא הגדתי לו כי בודאי הי' מתרעם על אשר לא על שמו נכתבו. צלצלתי לרשמ"ט לדעת ע"ד הבקור אצל י. פאליאקאוו, ונודעתי כי הביקור יתקיים בשעה השביעית. | |||
התדברתי עם ח. מ. להתראות בשעה העשירית וחצי לילה בבית הנתיבות הניקאלייעווי ובשעה יא אסע במסע המהיר ההולך למאסקווא. | |||
עלי הי' לבקר עד הפעם את מארגאלין בשעה יג צהרים, משם נסעתי לרמ"מ מאנעסזאהן, ושהיתי אצלו כשעתים או שלש ואסע לרשמ"ט ובשעה השביעית בקרנו את י. פאליאקאוו. | |||
בפעם הראשונה ראיתי אז את י. פ. (את אחיו אליעזר הכרתי זה כשתי שנים). הוא סיפר לי צור מחצבתו ואת זכרונותיו מליובאוויטש, אנכי מסרתי לו ברכת שלום מאת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הנמצא כעת במאסקווא ע"ד ענן כללי, אשר בטח ידוע לו". | |||
ענני, אשר אחיו הודיעו, ע"י ציר מיוחד, כל פרטי הענין ואת הועידות אשר היו להם בזה ואשר הוא – י. פ. – יבקר את אחד השרים הגבוהים לבקשו שיכתוב למכרו השר במאסקווא למלאות את בקשתו ואת בקשת ריעו | |||
וויסאצקי וחישין. | |||
בהמשך הדברים נודעתי מה שהי' לי לדעת, וכג' רבע שעה השמינית יצאנו מאת י. פ. ונסע לרמ"מ מאנעסזאהן, ושם ישבנו כשתי שעות ודברנו על דבר החג יט כסלו, ואשמע כמה ספורים מאת החסיד רמ"מ. | |||
כחצי שעה יא באתי לבית הנתיבות. ח. מ. כבר חכה עלי הלכנו אל המרכבה וכשישבנו על מקומינו הראיתי לו את שני המכתבים ונתפעל במאד על הסגנון החם שבו נכתבו. ונברך איש את רעהו, ואסע. | |||
ביום ה, י כסלו בקר בשעה העשירית באתי למאסקווא והרצאתי להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מכל אשר נעשה בפטרבורג ויאמר: דער ענין האָט זיך גוט ארום געטאָן, השייח זאָל העלפען שיוגמר בקרוב בכי טוב. | |||
בשעה השני' בצהרים נקראו גינזבורג ודאנקין ונמסרו להם המכתבים שהובאו, למען יוכלו לבקר כל אחד מהם את מי שהוטל עליו. | |||
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}} | |||
בשעה החמישית נתאספו ידידינו אנ"ש כשלשה מנינים, כי הובטח אשר לרגלי חג הגאולה י כסלו יאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק דא"ח. עברה כחצי שעה והדירה מלאה מפה אל פה מאנ"ש שי'. | |||
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ישב בראש השלחן והתחיל הדבור אדות י כסלו: המאסר הי' בשנת תקפז{{הערה|ראה [[התמים חוברת ב#רשימת דברים|"התמים" חוברת ב' ע' פא]].}}, וישב תפוס בוויטעבסק בבית החומה, אשר אח"כ קנהו הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע. | |||
כשעה ארוכה דיבר על אדות אהבתו של הוד כ"ק אאמו"ר אדמו"ר האמצעי לאנ"ש שי' וע"ד התענינותו בטובתם הפרטית של האברכים הסמוכים על שולחן אביהם וחותניהם, לסדר להם סדרים באופן לימודם. ויאמר: מ'זאגט, אז ווער עס איז אריין צום מיטעלעך רבין פרעגען א גשמיות'דיגע יחידות, פלעגט ער אים ליכטיג מאכען אין רוחניות, פלעגט אים במילא ווערען גוט אין גשמיות. | |||
סיפר בארוכה על אדות השתדלותו של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי בדבר הטבת פרנסתם של ישראל, ואודות המושבות בפלך חערסאן אשר הקרקע נתנה הממשלה, ע"י השתדלותו, ואדמו"ר האמצעי הושיב שם אנשים והשיג האמצעים הדרושים לזה. גם בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם "א גאנצען זומער". | |||
אח"כ אמר דא"ח: אתה אחד, ונת' הענין דגוי אחד בארץ שממשיכם בחי' אחד יחיד אחד, והנוסח דתפלת מנחה דש"ק, שהוא עת רצון, הוא אתה אחד, ואמר דבעת רצון או מזכירים את הגוי אחד והעבודה דגוי אחד פועלת | |||
עת רצון. | |||
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}} | |||
בשעה העשירית לילה נסעתי לקראסנאיע ובאתי שמה ביום ועש"ק בשעה התשיעית בקר וש"ק הייתי בביתנו בליובאוויטש. | |||
ביום ד טז כסלו הוחלט מאת הפקידים הגבוהים לחת חופשה להאסירים בערבון של סכומים ידועים. | |||
ביום ה יז כסלו, ע"פ פקודה מפטרבורג, הוחזרו הערבונות לבעליהם ופקודה נתנה בכל המקומות שהיו האסורים לתת להם חופש ואשר תעודותיהם כשרות וצריכים ליהנות מזכותם כחק. | |||
במוש"ק יט כסלו אור ליום א כ כסלו נסע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לפטרבורג להשתדל א) ע"ד גיסו דודי הר"מ הארענשטיין, כי החוקר בעיר יעלניא סבך את הענינים והרבה להמשיך את החקירה למען ענותו. ב) ע"ד החזרת רכוש הנאסרים לבעליהם. ג) לפעול אשר כל ההלשנה תתבטל והנאסרים יוכל לשוב למקומות מגוריהם. | |||
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק התעכב בפטרבורג כשבועים והשי"ת הצליח את עבודתו וביום ד ז טבת בא לביתו. | |||
כחדש ימים שהה במסעו זה, במאסקווא ובפטרבורג וכה הי' מעונה מנסיעתו זאת, עד כי בשני שבועות לא קבל אנשים וכארבעה חמשה שבתות לא אמר דא"ח. | |||
מבואר באחת מרשימותי (בפרק אברהם דוב לעווין – אד"ל דק"נ) אשר בחורף זה – תרסב – הוסדר ועד תלמידי התמימים. | |||
במוצש"ק יב אור ליג כסלו, היתה אסיפת ועד הנ"ל, ואנכי הרצאתי, כי ספק בדבר אם יבא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק על חג הגאולה לביתו. ולכן סדר ימי החג אשר הוקבע מאת ועד הפועל של המשפיעים והמשגיחים. | |||
כי בליל ש"ק יאכלו כל התלמידים (גם מהישיבות קטנות וגם מהחדרים) באולם הגדול יחדו עם כל המשפיעים משגיחים ראשי הישיבה מלמדים ומנהלי בית הפקידות ואני וכן בלילה השני (במוש"ק). | |||
יתקיים בלי שינוי וביום א כא כסלו יתקבצו חברי הועד בביתי ויהי' "פארבריינגען", ורשות נתונה לכל אחד מחברי הועד להציע מי מהתלמידים ישתתף בפארבריינגען זה. הצעת חברי הועד ע"ד התלמידים כנ"ל צריכה להיות בכתב, ולא יאוחר מיום ד טז כסלו, וביום ד בערב תתקיים ישיבת הועד בהשתתפותי לדון בזה וביום ה בלילה אחליט מה לקבל ומה לדחות. | |||
ההודעה הכללית כי ביאתו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לחג הגאולה לביתו מוטלת בספק עשתה רושם עז על חברי הועד ובעיני אחדים נראו דמעות. – קשה לצייר את ההתקשרות של התלמידים התמימים בעת ההיא להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והתשוקה והחפץ הפנימי להיות במסיבתו בימי החג, גם אפי' אך ורק לחזות בנועם פניו הק', ומה גם לשמוע הגה היוצא מפי קדשו, וכל תנועה נכנסת בלב כל אחד מהם לזכרה ולשמרה. – | |||
המשגיחים המשפיעים ופקידי הקונטורה התבוננו בהמצב ופה אחד הוחלט, כי סדר החגיגה לא ישתנה, וכן גם מה שהרשו לתלמידי המערכות הנמצאים במקומות אחרים לבא על חג הגאולה לליובאוויטש ישאר בתקפו. | |||
בכל יום מימי השבוע שלפני החג נעשו כל ההכנות, כי בתחלה היתה עוד תקוה גדולה כי בא יבא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ביום ג. ביום ד באו אורחים נכבדים הרה"ג החסיד ר' דוד צבי חן מטשרניגוב, המכונה רד"ץ, הרה"ג החסיד ר' דוד זאב קאזעווניקאוו מיעקאטערינאסלאוו וגם אחדים מתלמידי המערכות שבמקומות שונים באו. | |||
ביום ה קודם התפלה בשעה ח בקר שוחחו בביהכנ"ס "זאל הקטן" הרד"ץ והרד"ז וכו' כי צריך לבקש את כ"ק אדמו"ר לבוא או לנסוע אליו למאסקווא, אבל איך אפשר לנסוע למאסקווא בלא תעודות? ומשעה לשעה מתגבר ענן העצבות, הנני רואה בצערם וצערי מתגבר. | |||
– ביחוד קוינו לחג הגאולה השנה זו, כי בשנה העברה – תרסא – לא הי' כ"ק אאמו"ר הרה"ק בביתו. – | |||
בתחלת הערב באו אורחים הנ"ל לכבוד אבי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה לבקשה, אשר תואיל לבקש את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לבא על יום אחד (כי הגדתי להם, אשר עוד כשבועים יוכרח להתעכב במסעו). כבוד א"ז השיבה, אשר אם היתה באפשריותו לבא בודאי הי' בא, ולבקשו דבר שא"א לו ואין דעתו הק' מסכמת לזה לא תוכל. | |||
בלילה בשעה חצי התשיעית נתקבל המכתב, אגרת הקודש מיום ד טז כסלו. בשעה חצי העשירית באתי אל אולם הישיבה ובמעמד המשגיחים המשפיעים פקידי המוסד והאורחים הנכבדים, הודעתי כי זכינו לאגרת הקדש, המבארת פרשת החג הקדוש הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ואשר המכתב הלזה יקרא ברבים בסעודת חג הגאולה | |||
למחר בערב. | |||
הידיעה מקבלת אגרת הקדש ואשר בה מדובר אדות פרשת החג וענינו, הגביה רוח כל – מלבד אד"ל – ובתשוקה גדולה חכו לשעה שיקראו את האגרת, כי לא הראיתי' גם להמשגיח על דא"ח. | |||
ביום ועש"ק אחר מנחה והדלקת נרות באתי לאולם הגדול של הישיבה וצויתי כי כל התלמידים ישבו על מקומותיהם הקבועים וילמדו דא"ח. המשגיחים המשפיעים האורחים הנכבדים ואני ישבנו אל שולחן מיוחד. | |||
כשעה וחצי לבדו דא"ח והוכרזה הפסקה לקבלת שבת ותפלת ערבית. אח"כ חזרו כל התלמידים לשבת איש איש על מקומו והכריזו אשר עתה יקראו את אגרת הקדש. | |||
{{עוגן|פקסימיליא}}[[קובץ:פקסימיליא מגוף כתיק של כק אדמור נע - קונטרס ומעין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פקסימיליא מגוף כתב יד קדשו של כ"ק אדמו"ר נ"ע]] | |||
עליתי על בימת המשגיחים ואתי עמי עלו על הבימה שני המשגיחים, של דא"ח ושל נגלה. קראתי את המכתב{{הערה|ראה [[#פקסימיליא|הפוטוגרפיא של מכתב זה מעבר לדף]].}} מלה במלה וכל הנמצאים באולם שומעים בעמידה ופניהם צוהלים. ככלותי לקרוא נגנו, ונתקיים כל הסדר אשר הומתח בתחלה, ככל הכתוב ברשימת תרסב. | |||
{{מרכז|<nowiki>*</nowiki> * *}} | |||
ב. כ טבת (תרסב, ליובאוויטש). | |||
שעה אחת עשרה לילה. | |||
בשעה השביעית בערב בא הרבי מסלאנים (כבר התארח פעם בליובאוויטש, ככתוב ברשימת אייר תרס), בדבר התייסדות חברת מחזיקי הדת. | |||
זה כשתי שנים אשר הרבי מסלאנים עוסק בדבר "מחזיקי הדת", ובעיקר בשביל אנשים פשוטים לקבוע להם שיעורי לימוד בשו"ע ובאגדה כנהוג מימים ימימה, ואשר יחזיקו את סדר החנוך במסורת אבות. הוא מרעיש נגד החדרים בסגנון החדש – חדרים מתוקנים – והדפיס מכתב גילוי ביידיש להסביר לההורים, כי החדרים המתוקנים אל תקרי מתוקנים אלא מסוכנים, עס איז – כותב הרבי מסלאנים – א סכנה בנפש אפילו א קוק טאָן אויף דעם מורה אין די חדרים מתוקנים וואס מורא שמים אין ניכר על פניו, עס איז א סכנת נפשות צו געבען א אידיש קינד אין זייערע הענט. | |||
בשעה חצי השמינית מקבל הוד כ"ק אאמו"ר הרחיק לראין את הרבי מסלאנים. נושא השיחה הי' על אדות התייסדות חברת "מחזיקי הדת" ואשר ליום המחרת – ג כא טבת – הוגבלה אסיפה רבה בעי"ת מינסק והרה"ג ר' אליעזר ממינסק כתב לו, שבאם יקבל הסכמתו והשתתפותו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בענין זה אז מקוה כי רוב הנאספים יסכימו על זה. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק נתן הסכמתו להרבי מסלאנים, והבטיח אשר לעת הדרושה יכתוב מכתב חוזר כללי בענין זה. | |||
ע"פ צווי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ערכתי תלגרמה להאחים קאבאקאוו במינסק אשר ישתדלו שאנ"ש ישתתפו | |||
בהאספה לטובת התייסדות "מחזיקי הדת" ויחזיקו בדעת הרבי מסלאנים והרה"ג ר' אליעזר. | |||
הרבי הוזמן לסעודת הלילה עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק וגם אני. בתוך הסעודה סיפר אשר בהיותו נער הי' בווארשא בעת שעבר דרך ווארשא הרבי מליובאוויטש{{הערה|אדמו"ר מהר"ש נ"ע.}} והתעכב בווארשא רק | |||
איזה שעות, כי בא עם המסע מפאריז דרך וויען ונסע לפטרבורג, וכפי זכרונו אמרו אז – בסוד גדול – כי הרבי מליובאוויטש עסוק עכשו בענין כללי הנוגע לנפשות. | |||
{{להשלים}} | |||