קונטרס ומעין מבית ה'/מאמר כג

קונטרס ומעין מבית ה'
מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע • מבוא • מפתח
גוף הקונטרס
מאמר א • מאמר ב • מאמר ג • מאמר ד • מאמר ה • מאמר ו • מאמר ז • מאמר ח • מאמר ט • מאמר י • מאמר יא • מאמר יב • מאמר יג • מאמר יד • מאמר טו • מאמר טז • מאמר יז • מאמר יח • מאמר יט • מאמר כ • מאמר כא • מאמר כב • מאמר כג • מאמר כד • מאמר כה • מאמר כו • מאמר כז • מאמר כח

מאמר כג.

פרק א. והנה להיות שהחסד הנמשך למטה בעוה"ז צריך להיות ע"י ע"ס דעשי' ודוקא ע"י הכלים והלבושים כו', בכדי שתצטייר ההשפעה בציור גשמי, יובן ענין וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה (דברים טו. יח) דהנה בפע"ח שער התפלה בכוונת פ' התמיד ע"פ צו את בנ"י כ' צו בגימט' אל אד' והוא בעשי' ולכן ארז"ל אין צו אלא ע"ז לפי שיונקים משם אל אד', ולכאו' לפי דבריו אינו מובן כלל משארז"ל אין צו אלא כו' מאחר דשמות אל אד' הן בגימט' צו והם שמות עליונים, ואף שמהם יונקים הקליפות דעשי' מ"מ הם עצמם הם שמות הקב"ה וא"כ מהו"ע אין צו אלא כו'. אך הענין הוא דהנה ענין ע"ז הוא שמשתחוה לשמש ולירח, והיינו מפני שמהם תצא השפעת המזון וכמ"ש (דברים לג. יד) וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים, ומפני שמחשב אותם למקורי ההשפעה לכן ה"ה משתחוה ועובד להם, ובאמת זוהי טעות גדולה, דעם היות שנמשך ההשפעה על ידם הרי באמת אינם אלא שלוחי השפעה לבד ואין בידם להרע או להטיב מעצמם, שהם רק כגרזן ביד החוצב בו שהגרזן בעצמו אין ביכלתו לעשות שום דבר כ"א האומן בונה ע"י הגרזן, וכמו"כ כל הכוכבים והמזלות הם רק כגרזן שעל ידם נמשכת ההשפעה, אמנם השופע והנותן את ההשפעה הוא האלקו' אלא שמשפיע ע"י המזלות, אבל הם מעצמם אין להם שום כח לעשות דבר כלל, וממילא אין לחשבם כלל וכלל וכמ"ש (ישעי' י. טו) היתפאר הגרזן על החוצב בו, ועד"מ אדם הרואה בנין גדול ומפואר האם יעלה על הדעת שישבח את הגרזן שבנה את הבנין שיאמר כמה משובח הגרזן שבנה בנין גדול ומפואר כזה או יאמר כמה מפואר הבנין שבנה הגרזן, אלא ישבח ויפאר את האומן שבנה את הבנין והבנין נקרא על שם האומן, הגם שהאומן בנה אותו ע"י הגרזן מ"מ אין הגרזן נחשב למאומה אלא האומן שבונה ע"י הגרזן, וכמו"כ הוא בכל השפעות שפע חיות ומזון בעולם הרי מי הוא השופע הוא האלקות אלא שנמשך ע"י המזלות (מהטעם שיתבאר לקמן), אבל אלקות הוא השופע על ידם והוא העיקרי והמזלות אין נחשבים לכלום אפילו לא כטפלים ג"כ, וכמו שהגרזן אינו נחשב אפי' כשותף טפל אל האומן כמו"כ המזלות אינן אפי' כטפלים ג"כ שאינן נחשבים למאומה ממש, מאחר שהן רק כשלוחים לבד ואין בהם כח מעצמן כלל וכלל ואין בהם שום ממש, ולפעמים מראים זה למעלה איך שאין שום כח במזלות לעשות דבר מעצמם, וכמו במצרים שנדונו בהע"מ ולא הועילה להם יראתם שעבדו למזל טלה להצילם ואדרבא ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים כתיב (שמות יב. יב) ובזמן החורבן החליף המזלות והשרים העליונים, והיינו לפי שהן רק שלוחי השפע לבד והאלקות הוא השופע על ידם.

קיצור. אל אד' בגימט' צו שם דעשי', ההשתחואה לשמש וירח והמזלות שעל ידם רק באה השפעה גשמי' אבל המזלות עצמם אינם יכולים לא להשפיע ולא למנוע ההשפעה, והם רק כגרזן ביד החוצב בו והשופע הוא אלקות וברצונו משדד המערכות של המזלות.

פרק ב. והנה טעם וסבת הדבר מה שההשפעה הגשמי' באה דוקא ע"י המזלות הוא, דהנה לפי שתי השיטות במהות החסד שנקצב להאדם בר"ה ויוהכ"פ כמו שהוא במל' דאצי' הנה לפי דיעה הא' הוא חסד פשוט עדיין ואין בו עדיין ציור ותואר השפעות הגשמי', והדיעה הב' דהחסד דאצי' כולל בתוכו גם בחינת חסד דעשי' וכן כל הבחי' המסתעפות מזה זהו בחי' האור והחיות רוחני אבל לא עצם הדבר הגשמי, ובכדי שיהי' חסד גשמי בבחו"מ הוא ע"י הכלים והלבושים דבי"ע שעי"ז נצטייר בהם ציור הגשם, והיינו ע"י שמעלימים ומסתירים על האור עי"ז נעשה בבחי' מציאות יש וגשמי וכידוע דכל ענין המציאות נעשה ע"י הסתר, וכמ"ש בראשית ברא אלקים דכל ענין הבריאה בפועל הוא ע"י שם אלקים שהוא מדת הדין בצמצום האור והעלמו, וכמ"ש (תהלים פד. יב) כי שמש ומגן ה' אלקים כדוגמת המגן שהוא הנרתק המכסה על עצם השמש דלולא זאת אין ביכולת הנבראים לקבלו, הנה כן בשם אלקים המכסה ומעלים על עצם האור דשם הוי' המהוה. וטעם הדבר הוא דכאשר האור מאיר בגילוי אז אין שום מציאות, אדרבה גילוי האור פועל ביטול המציאות והעדרו, וע"י העלם והסתר האור נעשה בחי' המציאות, וכל שההסתר יותר נעשה יותר בחי' מציאות הישות, וזהו שהחסד כמו שנמשך בעולמות בי"ע הנה בכל עולם שלמטה נעשה בבחי' מציאות יותר, דתחלה מתלבש בלבושים דבריאה ונעשה בבחי' מציאות יש לגבי אצי', אבל לגבי למטה היינו בעולם היצי' הוא רוחני עדיין וצריך האור להתעלם בעולם היצי'. ובזה יובן דיוק לשון רבינו נ"ע באגה"ק ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שהובא לעיל שצ"ל ע"י מעבר יצי' ועשי' הנקרא ג"כ התלבשות דאל"כ לא הי' פועל בעוה"ז הגשמי, והיינו דבכדי שתהי' פעולת הגשמי' ממש בעוה"ז אינו מספיק עדיין היש דעולם הבריאה שהוא יש לגבי אצי', אבל לגבי יצי' הוא רוחני עדיין, וגם אם אור החסד של המציאות דבריאה יעבור בדרך מעבר הע"ס דיצי' ועשי' הנה עדיין לא תחי' השפעה גשמי' ממש, כ"א צ"ל ע"י התלבשות כלים ולבושים דיצי' שמעלימים ומסתירים יותר על האור האלקי דבחי' חסד העליון ונעשה עי"ז בבחי' מציאות יותר ומתלבש אח"כ בכלים ולבושים דעשי' שמסתירים עוד יותר מלבושים דיצי' ונעשה יותר בבחי' מציאות יש. וזהו ג"כ הטעם שצ"ל התלבשות ההשפעה בהמזלות בכדי שתתגשם ההשפעה יותר, דבכדי שתהי' ההשפעה גשמי' ממש זהו ע"י התלבשות החסד בהמזלות ג"כ, דכל לבוש הוא מעלים ומסתיר וכל שהלבוש תחתון יותר ה"ה מעלים ומסתיר יותר, ולכן ע"י ההתלבשות בהמזלות בא החסד שלמע' בבחי' השפעה גשמי' ממש, כי הלבושים העליונים גם דעולם העשי' הרוחני' הם לבושים רוחני' וממילא אינם מעלימים ומסתירים כ"כ באופן שתתגשם על ידם ההשפעה להיות שפע גשמי' ממש, כ"א ע"י התלבשות המזלות שהם לבושים המעלימים ומסתירים לגמרי על האור עד שיתהווה עי"ז השפעה גשמי' ממש וכ"ז הוא רק בשביל שתתגשם ההשפעה, אבל ההשפעה עצמה היא מבחי' חסד עליון כנ"ל וכמו שאנו אומרים הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד כו' ושרשו הוא מבחי' ה"ח וה"ג דעתיק כמשנ"ל (מאמר יח פרק ב), שמשם נמשך ונתחלק שפע החסד לכאו"א בר"ה ויוהכ"פ לפי אופן קבלת מלכותו ית' עליו בר"ה ולפי אופן התשובה שלו בחרטה אמיתית על העבר וקבלה אמיתית על להבא בקיום התומ"צ בסו"מ ועש"ט בפו"מ, וההמשכה ביוהכ"פ היא בבחי' מל' דאצי' ובכל יום נמשכת השפעת החסד מבחי' מל' דאצי' ומתלבש בלבושים דבי"ע לפי אופן עבודתו ותפלתו בכל יום, ויורד החסד העליון ממדרי' למדרי' להתלבש בלבושים תחתונים יותר שעי"ז מתגשמת ההשפעה יותר, עד שמתלבש בלבושי המזלות שעי"ז נעשה בבחי' חסד גשמי ממש.

קיצור. החסד הנקצב לאדם בר"ה ויוהכ"פ כמו שהוא עדיין במל' דאצי' לדיעה הא' הוא פשוט עדיין ולדיעה הב' הוא רוחני, ובכדי שיהי' גשמי אינו מספיק ההתלבשות בכלים ולבושים דיצי' ועשי' רק ההתלבשות בהמזלות, ועצם השפע דחסד עליון הוא מעתיקא קדישא.