קונטרס ומעין מבית ה'/מאמר כ

קונטרס ומעין מבית ה'
מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע • מבוא • מפתח
גוף הקונטרס
מאמר א • מאמר ב • מאמר ג • מאמר ד • מאמר ה • מאמר ו • מאמר ז • מאמר ח • מאמר ט • מאמר י • מאמר יא • מאמר יב • מאמר יג • מאמר יד • מאמר טו • מאמר טז • מאמר יז • מאמר יח • מאמר יט • מאמר כ • מאמר כא • מאמר כב • מאמר כג • מאמר כד • מאמר כה • מאמר כו • מאמר כז • מאמר כח

מאמר כ.

פרק א. והנה זה שהאדם נידון בכל יום, הוא דעת ר' יוסי בברייתא דר"ה (טז. א) ולדעת ר' נתן נידון בכל שעה שנא' לרגעים תבחננו (איוב ז. יח) והקשו ע"ז דא"כ לר"י ולר"נ אין בין ר"ה לכל ימות השנה כלום לענין דין של מעלה ואיך יפרשו הפסוק דכי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב (תהלים פא. ה) דקאי על ר"ח. וגם מ"ש עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה (דברים יא. יב) שמזה למדו בגמ' (שם ח סע"א) דר"ה הוא ר"ה לדין, ועוד מהו ענין מלכיות זכרונות ושופרות שאומרים בר"ה, ומה יום מיומים, ואין להעלות על הדעת כלל דלר"י ולר"נ אין חידוש בר"ה לגבי שאר הימים, אלא ודאי אין מחלוקת בזה כלל אשר ר"ה ויום הכפורים הוא יום הדין, וכ"כ בע"מ מאמר חיקור דין ח"ב פ"א ופכ"ו שלא נחלק אדם בדבר, והיינו דהכל מודים שאז נחתך קצבת החסד לכל ברי' כו', ולכן אומרים מלכיות זכרונות ושופרות בר"ה בכדי שתמליכוני עליכם כו' דבנין המל' דאצי' הוא מר"ה עד יוהכ"פ, שאז בנעילה מקבלת המלכו' מה"ג דעתיק, והוא המשכת מקור החיות לבי"ע לכל השנה, והיינו דבר"ה נמשך החסד כפי שנקצב לכל העולם בכלל, ובנעילה דיוהכ"פ נחתם ונחתך קצבת החסד לכאו"א בפרט וזה לדברי הכל, אלא דמ"מ ס"ל לר' יוסי ור' נתן, דאדם נידון בכל יום דין ומשפט גמור על כל הענינים לחולי ולבריאות ולחיים כו', והיינו לפי שהחסד הקצוב לו בר"ה ויהכ"פ אף שכבר נמשך לבחי' מל' דאצי' אין בו עדיין שום תואר ותמונה מעניני עוה"ז, כי אין ערוך עשי' לגבי אצי', על כן אף שיוכל להיות ממנו כל השפעות עניני עוה"ז, מ"מ בר"ה ויוהכ"פ לא נגמר המשפט בפירוש מה יהי' מהחסד הזה ובמה תחי' ההשפעה אם בבני או בחיי או במזוני או בכלם או בענינים הרוחני' ובחיי עוה"ב והדין ומשפט במה תהי' ההשפעה הוא בבי"ד שלמעלה בהיכלות דבריאה ויצירה כו', וזהו הדין ומשפט שבכל יום ממש וכמשנת'. והדין ומשפט דר"ה ויוהכ"פ הוא קצבת החסד שיומשך לכל העולם בכלל ולכל ברי' בפרט כמה מהחסד נקצב אליו, וזה עיקר הדין ובו תלוי הכל כי לפי ריבוי קצבת החסד כך תהי' הברכה והטוב כל השנה משא"כ במיעוטו ח"ו, וכמשנת"ל (מאמר יט פ"ב) דכאשר החסד בריבוי יש באפשרי שתחי' השפעת החסד בכל הדברים דבני חיי ומזוני ולפעמים אין באפשרי שיהיו כל הדברים כ"א שנים מהם או אחד מהם כו', וגם אם אפי' בכל הג' דברים יש נ"מ אם בריבוי או בצמצום ח"ו, וזה תלוי בכללות קצבת החסד בר"ה ויוהכ"פ לכל העולם בכלל ואליו בפרט אם בריבוי או כו', מ"מ יש דין ומשפט בפרט בכל יום מה יצטייר ויומשך מהחסד הזה, וכמו אם יש באפשרות החסד שנקצב אליו בר"ה ויוהכ"פ שיהיו ב' דברים מהג' הנ"ל איזה ב' דברים יחיו אם בני וחיי או מזוני וחיי וכדומה וכמשנת"ל. וגם אם יש באפשרי על כל הג' דברים הנ"ל מ"מ המשפט הוא אולי יהי' החסד הזה השפעות עניני' רוחני' או לחיי עוה"ב וכו', מאחר שבהחסד שנקצב בר"ה אינו ניכר עדיין מה שיהי' ממנו ההשפעה בעשי' שאין שם תואר זה כלל כ"א זה תלוי בבי"ד של מעלה. וזהו לפי מעשיו, כן הוא הדין ומשפט בהיכלות דבריאה. ונמצא שניהם אמת, דעיקר הדין על המשכת החסד הוא בר"ה ויוהכ"פ, ומ"מ יש דין ומשפט גמור בכל יום.

קיצור. קצבת החסד דעתיק בר"ה ויוהכ"פ אין בו עדיין שום תואר מעניני עוה"ז, גם בלתי מחולק באיכות וכמות בבני חיי ומזוני, וע"ז הוא הדין בכל יום לדעת ר' יוסי ובכל שעה לדעת ר' נתן.