2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ת" ב־"קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב"
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ת" ב־"קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב") |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
א. התחלת התורה כולה (חמשה חומשי תורה) היא בהודעה והוראה שנעשית היסוד בחייו של כאו"א מישראל וכלל ישראל{{הערה|ככל עניני התורה, "תורת חיים", הוראה בחיים, ועאכו"כ '''התחלת''' התורה.}} – "בראשית{{הערה|כפי שאמרו זה־עתה בי"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל.}} ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|בראשית א, א.}}. | א. התחלת התורה כולה (חמשה חומשי תורה) היא בהודעה והוראה שנעשית היסוד בחייו של כאו"א מישראל וכלל ישראל{{הערה|ככל עניני התורה, "תורת חיים", הוראה בחיים, ועאכו"כ '''התחלת''' התורה.}} – "בראשית{{הערה|כפי שאמרו זה־עתה בי"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל.}} ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|בראשית א, א.}}. | ||
כל העולם כולו – שמים (כולל גם השמים העליונים, "שמי השמים"{{הערה|עקב יו"ד, יד. ועוד.}}) וארץ (כולל גם פנה נדחת שבקצה הארץ) וכל צבאם (צבא השמים וצבא הארץ, "'''את''' השמים לרבות תולדותיהם '''ואת''' הארץ לרבות תולדותי'"{{הערה|פרש"י בראשית א, יד.}}) – נברא | כל העולם כולו – שמים (כולל גם השמים העליונים, "שמי השמים"{{הערה|עקב יו"ד, יד. ועוד.}}) וארץ (כולל גם פנה נדחת שבקצה הארץ) וכל צבאם (צבא השמים וצבא הארץ, "'''את''' השמים לרבות תולדותיהם '''ואת''' הארץ לרבות תולדותי'"{{הערה|פרש"י בראשית א, יד.}}) – נברא על ידי הקב"ה{{הערה|ביום הראשון דששת ימי בראשית (פרש"י שם), ועד"ז ביום ראשון דכל שבוע (כולל ביום ראשון זה), שנקרא יום ראשון (אף שכבר עברו רבבות ימים משי"ב עד עתה) להיותו בדוגמת יום ראשון דשי"ב (ראה לקו"ת שה"ש כה, סע"א. ובכ"מ), ומודגש גם בשירו של יום שתוכנו ע"ד הבריאה דיום זה (ר"ה לא, א ובפרש"י).}} ("ברא אלקים"). | ||
ותכלית בריאתם – "בראשית", ב' ראשית – בשביל שני דברים שנקראו ראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית{{הערה|משלי ח, כב.}} ובשביל ישראל שנקראו ראשית{{הערה|ירמי' ב, ג.}} (כפי שמפרש רש"י בפשוטו של מקרא), כלומר, כדי שכאו"א מישראל יתנהג ע"פ הוראת התורה בנוגע לכל הענינים שבעולם. | ותכלית בריאתם – "בראשית", ב' ראשית – בשביל שני דברים שנקראו ראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית{{הערה|משלי ח, כב.}} ובשביל ישראל שנקראו ראשית{{הערה|ירמי' ב, ג.}} (כפי שמפרש רש"י בפשוטו של מקרא), כלומר, כדי שכאו"א מישראל יתנהג ע"פ הוראת התורה בנוגע לכל הענינים שבעולם. | ||
ולדוגמא – במאורע הכי פשוט ורגיל בחיי היום־יום של כל אדם כשתיית מים, דבר המוכרח לקיום האדם – שלפני שתיית המים מקדים יהודי (גם ילד קטן) להודות להקב"ה (לא רק על בריאת המים שבתוך הכוס שלו, כמות קטנה של מים, ובפרט מלא לוגמיו של ילד קטן, אלא) על בריאת העולם כולו, "'''שהכל''' נהי' בדברו", שכל העולם כולו (שמים וארץ וכל צבאם) נהי' '''בדברו של הקב"ה'''{{הערה|ועד"ז בכל הברכות שמברכים על כל הדברים הנצרכים לקיומו של האדם – "המוציא לחם מן הארץ", וכיו"ב.}}, "בעשרה מאמרות{{הערה|תשעה מאמרות שנאמרו בהמשך הפסוקים, לאחרי המאמר הראשון והכללי ד"בראשית", ש"נמי מאמר הוא" (ר"ה לב, א).}} נברא העולם"{{הערה|אבות רפ"ה. ר"ה שם.}}. וידיעה זו (שכל דבר נברא | ולדוגמא – במאורע הכי פשוט ורגיל בחיי היום־יום של כל אדם כשתיית מים, דבר המוכרח לקיום האדם – שלפני שתיית המים מקדים יהודי (גם ילד קטן) להודות להקב"ה (לא רק על בריאת המים שבתוך הכוס שלו, כמות קטנה של מים, ובפרט מלא לוגמיו של ילד קטן, אלא) על בריאת העולם כולו, "'''שהכל''' נהי' בדברו", שכל העולם כולו (שמים וארץ וכל צבאם) נהי' '''בדברו של הקב"ה'''{{הערה|ועד"ז בכל הברכות שמברכים על כל הדברים הנצרכים לקיומו של האדם – "המוציא לחם מן הארץ", וכיו"ב.}}, "בעשרה מאמרות{{הערה|תשעה מאמרות שנאמרו בהמשך הפסוקים, לאחרי המאמר הראשון והכללי ד"בראשית", ש"נמי מאמר הוא" (ר"ה לב, א).}} נברא העולם"{{הערה|אבות רפ"ה. ר"ה שם.}}. וידיעה זו (שכל דבר נברא על ידי הקב"ה) פועלת שיתנהג האדם בכל ענין ודבר ע"פ רצונו של הקב"ה כביכול בזה, ע"ד ההוראות בתורתו. | ||
ועוד וג"ז עיקר – '''לגלות בעולם''' הודעת התורה ש"ברא{{הערה|להעיר ש"ברא" הוא (גם) מלשון גילוי – כלשון הש"ס (חולין מג, ב) "שמא הבריא", ניקב ויצא לחוץ (ראה כש"ט הוספות ס"ד־ה. וש"נ).}} אלקים", כמו באמירת הברכה "שהכל נהי' בדברו", שעל ידה מתגלה כבודו של הקב"ה בעולם. | ועוד וג"ז עיקר – '''לגלות בעולם''' הודעת התורה ש"ברא{{הערה|להעיר ש"ברא" הוא (גם) מלשון גילוי – כלשון הש"ס (חולין מג, ב) "שמא הבריא", ניקב ויצא לחוץ (ראה כש"ט הוספות ס"ד־ה. וש"נ).}} אלקים", כמו באמירת הברכה "שהכל נהי' בדברו", שעל ידה מתגלה כבודו של הקב"ה בעולם. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ויש לומר שענין זה מרומז במאמר הראשון{{הערה|מהמאמרות הפרטיים.}} "יהי '''אור'''"{{הערה|בראשית א, ג.}} – שבו נרמזה '''ההתגלות''' (תוכן ענין '''האור''', "ויקרא אלקים לאור יום"{{הערה|שם, ה.}}) בעולם (שיהי' ניכר בו בגלוי) שנברא במאמרו של הקב"ה, ובמילא מתנהג העולם כולו ע"פ רצונו של הקב"ה, ועי"ז מוסיף הקב"ה בקיום וחיות העולם שיהי' עולם של אור וטוב ושלום אמיתיים, עולם "'''מואר'''" ("אַ ליכטיקע וועלט"), בגשמיות{{הערה|ולדוגמא בפרנסה – שבאה בנקל, ללא דאגות וקשיים, ומנוצלת לענינים טובים ובריאים, גוף בריא ונשמה בריאה, ללא צורך בעניני רפואות ח"ו, כי אם, ע"ד הצורך באכילה ושתי' לחיבור הנשמה בגוף, ועד"ז שאר ענינים כיו"ב שמוסיפים בבריאות הגוף והנשמה.}} וברוחניות גם יחד. | ויש לומר שענין זה מרומז במאמר הראשון{{הערה|מהמאמרות הפרטיים.}} "יהי '''אור'''"{{הערה|בראשית א, ג.}} – שבו נרמזה '''ההתגלות''' (תוכן ענין '''האור''', "ויקרא אלקים לאור יום"{{הערה|שם, ה.}}) בעולם (שיהי' ניכר בו בגלוי) שנברא במאמרו של הקב"ה, ובמילא מתנהג העולם כולו ע"פ רצונו של הקב"ה, ועי"ז מוסיף הקב"ה בקיום וחיות העולם שיהי' עולם של אור וטוב ושלום אמיתיים, עולם "'''מואר'''" ("אַ ליכטיקע וועלט"), בגשמיות{{הערה|ולדוגמא בפרנסה – שבאה בנקל, ללא דאגות וקשיים, ומנוצלת לענינים טובים ובריאים, גוף בריא ונשמה בריאה, ללא צורך בעניני רפואות ח"ו, כי אם, ע"ד הצורך באכילה ושתי' לחיבור הנשמה בגוף, ועד"ז שאר ענינים כיו"ב שמוסיפים בבריאות הגוף והנשמה.}} וברוחניות גם יחד. | ||
ב. ענין זה (שיהודי | ב. ענין זה (שיהודי על ידי הנהגתו ע"פ התורה '''מאיר את העולם''') מודגש בגלוי בפעולה (מצוה) של '''הדלקת נר''' שעל ידה נעשה '''אור כפשוטו''' (בגשמיות) במקום שלא הי' מואר מקודם לכן – כבמצות הדלקת נר שבת (בערב שבת) ונר חנוכה (כדלקמן), ומהם למדים גם בנוגע לכל עניני תורה ומצוותי', "'''נר'''{{הערה|משלי ו, כג. – ושייך במיוחד לנר שבת וחנוכה (ראה פרש"י שבת כג, ב).}} מצוה ותורה '''אור'''": | ||
תוכנה של הדלקת נר שבת (שפועלת על כל השבוע, "מערב שבת לערב שבת"{{הערה|פרש"י חיי שרה כד, סז (מב"ר פ"ס, טז) – בנוגע לשרה ורבקה, ודוגמתו (ברוחניות) בנר שבת דכל אשה ובת בישראל (ראה לקו"ש חט"ו ע' 171).}}) – משום שלום בית{{הערה|רמב"ם סוף הל' חנוכה. שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"א. שם ס"ד.}}, שבני ביתו מצטערין לישב בחושך ולאכול{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ד.}}, שלא יכשל בעץ או באבן{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"א.}} – שגם זמן הלילה (זמן של חושך ע"פ סדר הבריאה) נעשה '''מואר''' ב"נר מצוה ותורה אור", עי"ז שיהודי מדליק נר שמאיר בלילה, כדי שגם בלילה יוכל ללמוד תורה ולהתנהג ע"פ הוראותי': לראות ולהבחין בין מאכל כשר למאכל שאינו כשר, להסתכל בסידור לומר הברכה המתאימה, ברכת המזון (ועד"ז הברכות דנר חנוכה, ג' ברכות בלילה הראשון וב' ברכות בכל לילה שלאחריו), וכיו"ב בשאר הענינים שצריך להתנהג בהם ע"פ הוראת התורה, "נר מצוה ותורה אור", שמאירה את דרכו והנהגתו של האדם. | תוכנה של הדלקת נר שבת (שפועלת על כל השבוע, "מערב שבת לערב שבת"{{הערה|פרש"י חיי שרה כד, סז (מב"ר פ"ס, טז) – בנוגע לשרה ורבקה, ודוגמתו (ברוחניות) בנר שבת דכל אשה ובת בישראל (ראה לקו"ש חט"ו ע' 171).}}) – משום שלום בית{{הערה|רמב"ם סוף הל' חנוכה. שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"א. שם ס"ד.}}, שבני ביתו מצטערין לישב בחושך ולאכול{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ד.}}, שלא יכשל בעץ או באבן{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"א.}} – שגם זמן הלילה (זמן של חושך ע"פ סדר הבריאה) נעשה '''מואר''' ב"נר מצוה ותורה אור", עי"ז שיהודי מדליק נר שמאיר בלילה, כדי שגם בלילה יוכל ללמוד תורה ולהתנהג ע"פ הוראותי': לראות ולהבחין בין מאכל כשר למאכל שאינו כשר, להסתכל בסידור לומר הברכה המתאימה, ברכת המזון (ועד"ז הברכות דנר חנוכה, ג' ברכות בלילה הראשון וב' ברכות בכל לילה שלאחריו), וכיו"ב בשאר הענינים שצריך להתנהג בהם ע"פ הוראת התורה, "נר מצוה ותורה אור", שמאירה את דרכו והנהגתו של האדם. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
ג. בכל זה ניתוסף עוד יותר בשנים האחרונות – שקבעו המנהג{{הערה|בפעם השלישית – "בתלת זימני הוי חזקה" (ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ).}} לערוך הדלקת נר חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה־מידה '''עולמי''' | ג. בכל זה ניתוסף עוד יותר בשנים האחרונות – שקבעו המנהג{{הערה|בפעם השלישית – "בתלת זימני הוי חזקה" (ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ).}} לערוך הדלקת נר חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה־מידה '''עולמי''' על ידי השימוש ב"'''לווין'''" ("סאַטעלייט"). | ||
ובהקדמה – שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא '''לכבודו'''"{{הערה|אבות ספ"ו.}}, מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, עי"ז שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותי'. | ובהקדמה – שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא '''לכבודו'''"{{הערה|אבות ספ"ו.}}, מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, עי"ז שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותי'. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בנוגע לכל יחיד מישראל – שבכחו של יהודי אחד ויחיד, אפילו ילד קטן (שעדיין לא נתמלא כחו כאדם מבוגר, ובודאי לא כגיבור גדול), לעשות פעולה '''שתאיר בכל העולם''' – כפי '''שראינו''' זה עתה, שיהודי אחד, מבוגר או ילד קטן, מדליק נר (שלפנ"ז לא הי' דולק), וברגע כמימרא רואים את אור הנר בכל העולם כולו. | בנוגע לכל יחיד מישראל – שבכחו של יהודי אחד ויחיד, אפילו ילד קטן (שעדיין לא נתמלא כחו כאדם מבוגר, ובודאי לא כגיבור גדול), לעשות פעולה '''שתאיר בכל העולם''' – כפי '''שראינו''' זה עתה, שיהודי אחד, מבוגר או ילד קטן, מדליק נר (שלפנ"ז לא הי' דולק), וברגע כמימרא רואים את אור הנר בכל העולם כולו. | ||
בנוגע לכלל ישראל – אחדותם של ישראל בכל העולם כולו, שגם בהיותם במעמד ומצב ד"מפוזר ומפורד בין העמים"{{הערה|שם=:1|אסתר ג, ח.}}, בכל קצוי תבל, הרי הם "עם אחד"<ref name=":1" />, הקשור עם "ה' אחד"{{הערה|ואתחנן ו, ד. זכרי' יד, ט.}}, | בנוגע לכלל ישראל – אחדותם של ישראל בכל העולם כולו, שגם בהיותם במעמד ומצב ד"מפוזר ומפורד בין העמים"{{הערה|שם=:1|אסתר ג, ח.}}, בכל קצוי תבל, הרי הם "עם אחד"<ref name=":1" />, הקשור עם "ה' אחד"{{הערה|ואתחנן ו, ד. זכרי' יד, ט.}}, על ידי "תורה אחת"{{הערה|ל' הכ' – בא יב, מט. ועוד.}} – כפי '''שראינו''' זה־עתה קיום מצות הדלקת נר חנוכה במקומות שונים בקצוי תבל, ובאופן שכולם התאחדו יחדיו עי"ז שבכל מקום ראו את כל הדלקת הנרות שבשאר המקומות. | ||
ועוד וג"ז עיקר – שכל זה נעשה באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם כולו, שגם אומות העולם '''ראו''' | ועוד וג"ז עיקר – שכל זה נעשה באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם כולו, שגם אומות העולם '''ראו''' שעל ידי פעולתם של בנ"י (הן היחיד והן ועאכו"כ על ידי ההתאחדות עם הכלל) ניתוסף (ומספרים להם שמוסיף והולך מיום ליום) בכל העולם כולו '''אור שמגלה כבודו של הקב"ה''' (פירסומי ניסא, פירסום השבח וההודי' להקב"ה על הנסים שעשה לבנ"י), אשר, עי"ז נעשה העולם כולו '''מואר'''{{הערה|ועד כדי כך שלאחרי ההוספה בנר חנוכה במשך שבעה ימים הכוללים כל שבעת ימי השבוע, כללות הזמן, אין צורך '''בהדלקת''' נר חנוכה*, כיון שהעולם '''כבר מואר'''. | ||
'''*) ובבוא ימי חנוכה בשנה הבאה – תהי' הדלקת נר חנוכה (לא מפני החסרון באור, אלא) כדי להוסיף באור נעלה יותר (ראה גם לעיל הערה 31).'''}} באור אמיתי ("נר מצוה ותורה אור"), שנעשה צדק ויושר ושלום בכל העולם. | '''*) ובבוא ימי חנוכה בשנה הבאה – תהי' הדלקת נר חנוכה (לא מפני החסרון באור, אלא) כדי להוסיף באור נעלה יותר (ראה גם לעיל הערה 31).'''}} באור אמיתי ("נר מצוה ותורה אור"), שנעשה צדק ויושר ושלום בכל העולם. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
יכול יהודי לחשוב שפעולתו שנעשית בהמקום שלו, בסביבתו הקרובה ("על פתח ביתו מבחוץ"), להיותה בחלק מסויים בארץ, אינה שייכת לשאר חלקי הארץ, ובודאי לא לחלקי הארץ שנמצאים במרחק רב, שמאות מילין מפרידים ביניהם, ועאכו"כ לא לשמים שהם בריחוק עצום מן הארץ. | יכול יהודי לחשוב שפעולתו שנעשית בהמקום שלו, בסביבתו הקרובה ("על פתח ביתו מבחוץ"), להיותה בחלק מסויים בארץ, אינה שייכת לשאר חלקי הארץ, ובודאי לא לחלקי הארץ שנמצאים במרחק רב, שמאות מילין מפרידים ביניהם, ועאכו"כ לא לשמים שהם בריחוק עצום מן הארץ. | ||
וכדי להקל על יהודי '''להבין ולהשיג''' שפעולתו שנעשית במקום אחד קשורה ופועלת בכל העולם כולו, '''בשמים ובארץ''', רצה הקב"ה וגילה סודות נוספים שקבע בהנהגת העולם שעל ידם יכולים "לחבר" שמים וארץ וחלקי הארץ שיש ביניהם מרחק רב ועצום – | וכדי להקל על יהודי '''להבין ולהשיג''' שפעולתו שנעשית במקום אחד קשורה ופועלת בכל העולם כולו, '''בשמים ובארץ''', רצה הקב"ה וגילה סודות נוספים שקבע בהנהגת העולם שעל ידם יכולים "לחבר" שמים וארץ וחלקי הארץ שיש ביניהם מרחק רב ועצום – שעל ידי ה"לווין", שמרחף בחלל, ב"שמים", וקולט פקודות שנשלחות אליו כדי להעבירן מקצה הארץ לקצהו, יכול אדם להשאר בד' אמותיו, "על פתח ביתו מבחוץ", ו"להתחבר" עם אדם הנמצא בקצה העולם, לדבר עמו ולראותו, להודיעו על נתינת עזר וסיוע בהמצטרך לו, או לעזור לו בנתינת עצה טובה וכיו"ב. | ||
– כפי שרואים במוחש עתה, שממקום זה (בניו־יורק) רואים ומדברים (באמצעות ה"לווין") עם יהודים שנמצאים במקומות שונים ברחבי העולם (בארץ ישראל, במוסקבא, בפריז, ביפן, בהודו (קלקוטא), באוסטרליא, וכיו"ב) אודות עניני יהדות, תורה ומצוותי', ומעוררים להוסיף ב"נר מצוה ותורה אור" [החל מההוספה במצות "ואהבת{{הערה|קדושים יט, יח.}} לרעך כמוך"{{הערה|"כלל גדול בתורה" (תו"כ ופרש"י עה"פ). ועד ש"זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא הוא" (שבת לא, א).}}, | – כפי שרואים במוחש עתה, שממקום זה (בניו־יורק) רואים ומדברים (באמצעות ה"לווין") עם יהודים שנמצאים במקומות שונים ברחבי העולם (בארץ ישראל, במוסקבא, בפריז, ביפן, בהודו (קלקוטא), באוסטרליא, וכיו"ב) אודות עניני יהדות, תורה ומצוותי', ומעוררים להוסיף ב"נר מצוה ותורה אור" [החל מההוספה במצות "ואהבת{{הערה|קדושים יט, יח.}} לרעך כמוך"{{הערה|"כלל גדול בתורה" (תו"כ ופרש"י עה"פ). ועד ש"זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא הוא" (שבת לא, א).}}, על ידי נתינת צדקה, הן בנוגע לצרכים גשמיים (לחם ומים), והן בנוגע לצרכים רוחניים על ידי הפצת התורה{{הערה|כידוע שהתורה נקראת "לחם" – "לכו לחמו בלחמי" (משלי ט, ה. וראה ברכות נז, סע"א). ו"מים" – "אין מים אלא תורה" (ב"ק יז, א. וש"נ).}}, ובפרט בהענינים שהזמן גרמא, צרכי חנוכה והלכות חנוכה], שעי"ז יתוסף גם בענינים הגשמיים, בריאות ופרנסה וכו', חיים יהודיים בריאים ומוארים – | ||
ולא עוד אלא שיכולים '''ליתן בפועל''' עזר וסיוע '''ברגע כמימרא''' (לא רק '''להודיעו''' ע"ד מתן עזר וסיוע, ולאח"ז יצטרך '''להמתין''' זמן ממושך, ועכ"פ זמן קצר, יום או שעה, עד לקבלת העזר והסיוע בפועל ממש) – כהחידוש בשנים האחרונות שבאמצעות ה"לווין" מעבירים סכום כסף ל"בנק" (או לחנות של כלי בית או מוצרי מזון{{הערה|ומעלה יתירה בזה – כיון שאינו צריך לטרוח לקנות צרכיו (ראה תענית כג, ב).}}) עבור פלוני, כך, שברגע כמימרא מגיע בפועל ממש העזר וסיוע מקצה העולם ועד קצהו. | ולא עוד אלא שיכולים '''ליתן בפועל''' עזר וסיוע '''ברגע כמימרא''' (לא רק '''להודיעו''' ע"ד מתן עזר וסיוע, ולאח"ז יצטרך '''להמתין''' זמן ממושך, ועכ"פ זמן קצר, יום או שעה, עד לקבלת העזר והסיוע בפועל ממש) – כהחידוש בשנים האחרונות שבאמצעות ה"לווין" מעבירים סכום כסף ל"בנק" (או לחנות של כלי בית או מוצרי מזון{{הערה|ומעלה יתירה בזה – כיון שאינו צריך לטרוח לקנות צרכיו (ראה תענית כג, ב).}}) עבור פלוני, כך, שברגע כמימרא מגיע בפועל ממש העזר וסיוע מקצה העולם ועד קצהו. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
<nowiki>*</nowiki> | <nowiki>*</nowiki> | ||
ו. האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה | ו. האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו – שאז יהי' העולם כולו מואר באור האמיתי דהתגלות כבודו של הקב"ה בתכלית השלימות{{הערה|ובלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספר ההלכות – פס"ד להלכה – "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות (כ"א שלום ואחדות) . . ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".}}. | ||
ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי', "נר מצוה ותורה אור", כולל ובמיוחד | ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי', "נר מצוה ותורה אור", כולל ובמיוחד על ידי הדלקת נר חנוכה, ובפרט באופן של "פירסומי ניסא" בכל העולם, ממהרים ומזרזים עוד יותר ומביאים בפועל את הגאולה האמיתית. | ||
ולהוסיף, שימי חנוכה שייכים ביותר לגאולה האמיתית והשלימה – כי, הדלקת נר חנוכה היא לזכר נס השמן{{הערה|ראה שבת כא, ב ובפרש"י.}} שהי' במנורת '''בית המקדש''' כשנתחנך{{הערה|ולכן נקראים ימים אלה בשם "ימי '''חנוכה'''" (מרדכי ואור זרוע הל' חנוכה סשכ"א. וראה הנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 235 הערה 6).}} מחדש | ולהוסיף, שימי חנוכה שייכים ביותר לגאולה האמיתית והשלימה – כי, הדלקת נר חנוכה היא לזכר נס השמן{{הערה|ראה שבת כא, ב ובפרש"י.}} שהי' במנורת '''בית המקדש''' כשנתחנך{{הערה|ולכן נקראים ימים אלה בשם "ימי '''חנוכה'''" (מרדכי ואור זרוע הל' חנוכה סשכ"א. וראה הנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 235 הערה 6).}} מחדש על ידי החשמונאים, וזוהי ההכנה לבנין וחנוכת (והדלקת המנורה ב)'''ביהמ"ק השלישי'''{{הערה|ש"בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעי' נו, ז).}}, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו. | ||
ז. המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.}}. | ז. המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.}}. | ||
ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה | ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה על ידי מצות הצדקה) תבוא תיכף ומיד. | ||
ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה"{{הערה|תהלים עד, ט.}}, הרי יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!... | ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה"{{הערה|תהלים עד, ט.}}, הרי יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!... | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
לאחרי תפלת ערבית נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א מהילדים והילדות שיחיו, ואח"כ לכל הנוכחים שיחיו – מטבע של עשר סענט ושטר של דולר] | לאחרי תפלת ערבית נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א לכאו"א מהילדים והילדות שיחיו, ואח"כ לכל הנוכחים שיחיו – מטבע של עשר סענט ושטר של דולר] | ||
{{הערות שוליים}}*) ו(לאחרי') אמירת י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל – | {{הערות שוליים}}*) ו(לאחרי') אמירת י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל – על ידי ילדי ישראל בכל קצוי תבל (ראה הערה הבאה). | ||
<nowiki>**</nowiki>) באמצעות שידור חי מכאן על ידי "לווינים" התאחדו רבבות מבנ"י במקומות שונים בעולם [ומהם: בירושלים עיר הקודש על ידי הכותל המערבי, במאסקווא (רוסיא), בפריז (צרפת), במלבורן (אוסטרליא) ובהונג־קונג (סין)] – באופן ד"'''לראות ולהראות'''" – במעמד הדלקת נר חנוכה (גם במקומות הנ"ל) והמשכו בשיחתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר שליט"א (וראה לקמן ס"ג ואילך). '''המו"ל'''. | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:שיחות | [[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב]] | ||