11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
=== לאחרי תפלת ערבית והבדלה === | === לאחרי תפלת ערבית והבדלה === | ||
צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך<ref>ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.</ref> בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"<ref>ב"ר פס"א, ד. ועוד.</ref>, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה<ref>ברכה השלישית דברכת המזון.</ref>. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך<ref>ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.</ref> בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"<ref>ב"ר פס"א, ד. ועוד.</ref>, ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה<ref>ברכה השלישית דברכת המזון.</ref>. | ||
און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק פ"ח|תהלים פ"ח]] המתאים לשנה זו<ref>ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).</ref>) – ווי גערעדט בארוכה פריער<ref>בהתוועדות היום – [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שבת הגדול, יו"ד ניסן]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).</ref>: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף)<ref>ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, גד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, גד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.</ref>, ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם<ref>שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.{{ש}}התיווך עם דברי אדה"ז ([[אגרת התשובה פרק ג'|אגה"ת פ"ג]]. [[אגרת הקודש סימן י'|אגה"ק סוס"י]]) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש שם ע' 392 ואילך).</ref> (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן), | און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל [[תהלים פרק פ"ח|תהלים פ"ח]] המתאים לשנה זו<ref>ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).</ref>) – ווי גערעדט בארוכה פריער<ref>בהתוועדות היום – [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שבת הגדול, יו"ד ניסן]] (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).</ref>: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף)<ref>ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, גד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, גד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.</ref>, ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם<ref>שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.{{ש}}התיווך עם דברי אדה"ז ([[אגרת התשובה פרק ג'|אגה"ת פ"ג]]. [[אגרת הקודש סימן י'|אגה"ק סוס"י]]) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר ב[[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|התוועדות ביום]] (סה"ש שם ע' 392 ואילך).</ref> (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן), | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך<ref>שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.</ref>]. | [לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך<ref>שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.</ref>]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשמ"ט]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשמ"ט]] | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ט]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ט]] | ||