שיחת תזריע מצורע תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
ב. בפרשת השבוע – תזריע־מצורע – מודגש ביותר ענין הגאולה:
ב. בפרשת השבוע – תזריע־מצורע – מודגש ביותר ענין הגאולה:


"תזריע" – "אשה כי תזריע וילדה זכר" – כידוע{{הערה|אוה"ת פרשתנו (כרך א) ע' ע. וראה גם תו"א ר"פ וארא. תו"ח שם צו, ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ מצות ק"פ פ"ב (דרמ"צ עז, סע"ב ואילך). ועוד.}} שלידה ("וילדה") רומזת על '''גאולה''' (כמ"ש{{הערה|ישעי' סו, ח.}} "ילדה ציון את בני'"), ולידת זכר רומזת על '''החוזק והתוקף''' (זכר) דגאולה האמיתית והשלימה, גאולה '''נצחית''' שאין אחרי' גלות ("שיר חדש" לשון זכר{{הערה|[[תהלים פרק צ"ו|תהלים צו, א]]. ישעי' מב, יו"ד. וראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}) על ידי משיח צדקנו, היינו, ש"וילדה זכר" רומז על "'''לידת''' (התגלות) '''נשמת משיח''' שהיא ממדריגה היותר עליונה . . מעלמא דדכורא"{{הערה|אוה"ת ריש פרשתנו (כרך ב) ע' תצא – בשם האוה"ח ר"פ תזריע (וראה גם הגהות הצ"צ לפי' האוה"ח – באוה"ת ריש פרשתנו (כרך ג') ע' תתט ואילך). ובאוה"ת שבהערה 7: "וילדה זכר קאי על משיח . . מבחינה ומדריגה עליונה מבחי' עתיק".}}.
"תזריע" – "אשה כי תזריע וילדה זכר" – כידוע{{הערה|אוה"ת פרשתנו (כרך א) ע' ע. וראה גם תו"א ר"פ וארא. תו"ח שם צו, ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ מצות ק"פ פ"ב (דרמ"צ עז, סע"ב ואילך). ועוד.}} שלידה ("וילדה") רומזת על '''גאולה''' (כמ"ש{{הערה|ישעי' סו, ח.}} "ילדה ציון את בני'"), ולידת זכר רומזת על '''החוזק והתוקף''' (זכר) דגאולה האמיתית והשלימה, גאולה '''נצחית''' שאין אחרי' גלות ("שיר חדש" לשון זכר{{הערה|[[תהלים פרק צו|תהלים צו, א]]. ישעי' מב, יו"ד. וראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}) על ידי משיח צדקנו, היינו, ש"וילדה זכר" רומז על "'''לידת''' (התגלות) '''נשמת משיח''' שהיא ממדריגה היותר עליונה . . מעלמא דדכורא"{{הערה|אוה"ת ריש פרשתנו (כרך ב) ע' תצא – בשם האוה"ח ר"פ תזריע (וראה גם הגהות הצ"צ לפי' האוה"ח – באוה"ת ריש פרשתנו (כרך ג') ע' תתט ואילך). ובאוה"ת שבהערה 7: "וילדה זכר קאי על משיח . . מבחינה ומדריגה עליונה מבחי' עתיק".}}.


ובפרטיות יותר: "אשה כי תזריע" – קאי על כללות העבודה דכנסת ישראל ("אשה") בזמן הגלות שנמשלה ל"זריעה"{{הערה|ראה תו"א שמות נג, ג ואילך. שם ר"פ בשלח. ובכ"מ.}} ("תזריע"), כמ"ש "וזרעתי' לי בארץ"{{הערה|הושע ב, כה.}}, "הבאים ישרש יעקב גו'"{{הערה|שם=:0|ישעי' כז, ו.}}; וע"י '''הזריעה''' ד"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} נעשית (תיכף ומיד, ללא הפסק כלל) '''הצמיחה''' ("יציץ ופרח ישראל"<ref name=":0" />) דהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו שאין אחרי' גלות – "וילדה זכר".
ובפרטיות יותר: "אשה כי תזריע" – קאי על כללות העבודה דכנסת ישראל ("אשה") בזמן הגלות שנמשלה ל"זריעה"{{הערה|ראה תו"א שמות נג, ג ואילך. שם ר"פ בשלח. ובכ"מ.}} ("תזריע"), כמ"ש "וזרעתי' לי בארץ"{{הערה|הושע ב, כה.}}, "הבאים ישרש יעקב גו'"{{הערה|שם=:0|ישעי' כז, ו.}}; וע"י '''הזריעה''' ד"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} נעשית (תיכף ומיד, ללא הפסק כלל) '''הצמיחה''' ("יציץ ופרח ישראל"<ref name=":0" />) דהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו שאין אחרי' גלות – "וילדה זכר".
שורה 64: שורה 64:
ז. ומזה מובן גם בנוגע לכללות הענין דגלות וגאולה – נגעי המצורע (גלות) וטהרתם (גאולה):
ז. ומזה מובן גם בנוגע לכללות הענין דגלות וגאולה – נגעי המצורע (גלות) וטהרתם (גאולה):


גלות – שענינו העלם והסתר האור האלקי, כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק ע"ד|תהלים עד, ט]].}} "אותותינו לא ראינו גו'", ועד לחושך, ובפרט החושך כפול ומכופל דסוף זמן הגלות – מצד שרשו ומקורו הו"ע נעלה ביותר{{הערה|להעיר ש"קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא" (זח"ג כ, ב. ועוד), "למעלה מעלה מכל ההשתל'", "בבחי' העצמי' ממש" (אוה"ת שה"ש ע' תרפו). וראה לקמן ס"י.}}, "אורות עליונים" שלמעלה מהתגלות בכלים, ועד לבחי' שלמעלה מגילוי לגמרי ("לא ראינו"{{הערה|"לא ראינו דייקא, שאינו נראה ונגלה לעיני בשר . . אבל מ"מ אותותינו קיימות* . . ועז"נ לעושה נפלאות גדולות לבדו, שממשיך נפלאות גדולות תמיד אלא שהן בבחי' לבדו (הוא לבדו יודע שהוא נס), דהיינו בבחי' העלם" (לקו"ת שה"ש לד, א. אוה"ת שם ע' תקכד).{{ש}}'''*) "שהן אותיותינו, דהיינו אותיות התורה כו'" (שם). – ועפ"ז י"ל שעל ידי התורה נעשה המשכת וגילוי ה"אותותינו" דזמן הגלות ("נפלאות גדולות לבדו") באופן הנראה ונגלה לעיני בשר (וראה לקמן הערה 54).'''}}), בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק י"ח|תהלים יח, יב]].}}, ומפני גודל מעלת והפלאת האורות שלמעלה מגילוי, נשתלשל למטה העלם והסתר וחושך כפשוטו, שמזה באים כל הענינים הבלתי־רצויים שבזמן הגלות.
גלות – שענינו העלם והסתר האור האלקי, כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק עד|תהלים עד, ט]].}} "אותותינו לא ראינו גו'", ועד לחושך, ובפרט החושך כפול ומכופל דסוף זמן הגלות – מצד שרשו ומקורו הו"ע נעלה ביותר{{הערה|להעיר ש"קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא" (זח"ג כ, ב. ועוד), "למעלה מעלה מכל ההשתל'", "בבחי' העצמי' ממש" (אוה"ת שה"ש ע' תרפו). וראה לקמן ס"י.}}, "אורות עליונים" שלמעלה מהתגלות בכלים, ועד לבחי' שלמעלה מגילוי לגמרי ("לא ראינו"{{הערה|"לא ראינו דייקא, שאינו נראה ונגלה לעיני בשר . . אבל מ"מ אותותינו קיימות* . . ועז"נ לעושה נפלאות גדולות לבדו, שממשיך נפלאות גדולות תמיד אלא שהן בבחי' לבדו (הוא לבדו יודע שהוא נס), דהיינו בבחי' העלם" (לקו"ת שה"ש לד, א. אוה"ת שם ע' תקכד).{{ש}}'''*) "שהן אותיותינו, דהיינו אותיות התורה כו'" (שם). – ועפ"ז י"ל שעל ידי התורה נעשה המשכת וגילוי ה"אותותינו" דזמן הגלות ("נפלאות גדולות לבדו") באופן הנראה ונגלה לעיני בשר (וראה לקמן הערה 54).'''}}), בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק יח|תהלים יח, יב]].}}, ומפני גודל מעלת והפלאת האורות שלמעלה מגילוי, נשתלשל למטה העלם והסתר וחושך כפשוטו, שמזה באים כל הענינים הבלתי־רצויים שבזמן הגלות.


וכיון שבשרשו ומקורו הו"ע נעלה ביותר, אורות עליונים שלמעלה מגילוי, לכן, גם לאחרי שנשתלשל למטה להעלם והסתר וחושך כפשוטו, עד לענינים דהיפך הטהרה וכו', אין זה אלא בחיצוניות ובדרגא התחתונה ובאופן של נגיעה בלבד.
וכיון שבשרשו ומקורו הו"ע נעלה ביותר, אורות עליונים שלמעלה מגילוי, לכן, גם לאחרי שנשתלשל למטה להעלם והסתר וחושך כפשוטו, עד לענינים דהיפך הטהרה וכו', אין זה אלא בחיצוניות ובדרגא התחתונה ובאופן של נגיעה בלבד.
שורה 140: שורה 140:
וע"פ מאמרו של רבי שה"'''דרך ישרה'''" להתגלות וביאת המשיח היא "'''תפארת'''" (כנ"ל ס"ט), מובן גודל העילוי ב"מלכות" דשבוע (ושבת) זה – מלכות '''שבתפארת'''.
וע"פ מאמרו של רבי שה"'''דרך ישרה'''" להתגלות וביאת המשיח היא "'''תפארת'''" (כנ"ל ס"ט), מובן גודל העילוי ב"מלכות" דשבוע (ושבת) זה – מלכות '''שבתפארת'''.


ועוד ועיקר – שאין צורך להמתין להמשך השבתות דספה"ע, כיון שעל ידי מלכות שבתפארת ("דרך ישרה", בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק י"ג|תניא פי"ג]]. [[אגרת הקודש סימן ו'|אגה"ק ס"ו]]. ובכ"מ.}}), נמשכים ומתגלים גם פרטי עניני המלכות שלאח"ז{{הערה|'''ע"ד''' גמר ושלימות העבודה דספה"ע (הכנה למ"ת) בר"ח סיון, "בשבוע הז' ביום ג' בו" (תו"א יתרו סז, ג) – '''תפארת''' שבמלכות.}}: מלכות '''שבנצח''' – נצחון המלך (על עניני העולם שמעלימים בחיצוניותם), מלכות '''שבהוד''' – יופי המלך, "מלך ביפיו תחזינה עיניך"{{הערה|ישעי' לג, יז.}}, מלכות '''שביסוד''' – חיזוק המלכות באופן יסודי ונצחי, ומלכות '''שבמלכות''' – הגילוי ד"מלכותך{{הערה|[[תהלים פרק קמ"ה|תהלים קמה, יג]].}} מלכות כל עולמים"{{הערה|ובלשון הרמב"ם בנוגע למלך המשיח – יש לומר: "יעמוד '''מלך''' מבית דוד הוגה '''בתורה'''" – הו"ע מלכות שבתפארת, כי "תפארת" הו"ע התורה (ראה גם לקמן סי"ב), "ילחם מלחמות ה' '''וינצח'''" – מלכות '''שבנצח''', "ובנה '''מקדש''' במקומו" – מלכות '''שבהוד''', כמארז"ל (ברכות שבהערה 47) "ההוד זו בית המקדש", "'''וקבץ''' נדחי ישראל" – מלכות '''שביסוד''', שנקרא "כל", ע"ש שאוסף ומקבץ האורות דכל הספירות, ו"אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" – מלכות '''שבמלכות'''.}} ("מלכות'''ך'''" דייקא – מלכות דא"ס שלפני הצמצום{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש יד, ד. ובכ"מ.}} (הקשורה עם כתר ופנימיות הכתר, "כתר עליון איהו כתר מלכות"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (יז, א).}}), שנמשכת ומתגלה ונעשית "מלכות כל עולמים", "'''מלכות'''" דייקא, שאין צורך ב"ממשלה" בעל כרחם, כיון ש"מלכותו '''ברצון'''{{הערה|להעיר, שרצון הוא כתר, וכתר קשור עם מלכות, כנ"ל בפנים.}} קיבלו עליהם"{{הערה|ראה לקו"ת דרושי ר"ה נו, סע"ב ואילך. סידור (עם דא"ח) נג, ג. יהל אור עה"פ (ע' תרפה). ועוד.}}).
ועוד ועיקר – שאין צורך להמתין להמשך השבתות דספה"ע, כיון שעל ידי מלכות שבתפארת ("דרך ישרה", בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק י"ג|תניא פי"ג]]. [[אגרת הקודש סימן ו'|אגה"ק ס"ו]]. ובכ"מ.}}), נמשכים ומתגלים גם פרטי עניני המלכות שלאח"ז{{הערה|'''ע"ד''' גמר ושלימות העבודה דספה"ע (הכנה למ"ת) בר"ח סיון, "בשבוע הז' ביום ג' בו" (תו"א יתרו סז, ג) – '''תפארת''' שבמלכות.}}: מלכות '''שבנצח''' – נצחון המלך (על עניני העולם שמעלימים בחיצוניותם), מלכות '''שבהוד''' – יופי המלך, "מלך ביפיו תחזינה עיניך"{{הערה|ישעי' לג, יז.}}, מלכות '''שביסוד''' – חיזוק המלכות באופן יסודי ונצחי, ומלכות '''שבמלכות''' – הגילוי ד"מלכותך{{הערה|[[תהלים פרק קמה|תהלים קמה, יג]].}} מלכות כל עולמים"{{הערה|ובלשון הרמב"ם בנוגע למלך המשיח – יש לומר: "יעמוד '''מלך''' מבית דוד הוגה '''בתורה'''" – הו"ע מלכות שבתפארת, כי "תפארת" הו"ע התורה (ראה גם לקמן סי"ב), "ילחם מלחמות ה' '''וינצח'''" – מלכות '''שבנצח''', "ובנה '''מקדש''' במקומו" – מלכות '''שבהוד''', כמארז"ל (ברכות שבהערה 47) "ההוד זו בית המקדש", "'''וקבץ''' נדחי ישראל" – מלכות '''שביסוד''', שנקרא "כל", ע"ש שאוסף ומקבץ האורות דכל הספירות, ו"אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" – מלכות '''שבמלכות'''.}} ("מלכות'''ך'''" דייקא – מלכות דא"ס שלפני הצמצום{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש יד, ד. ובכ"מ.}} (הקשורה עם כתר ופנימיות הכתר, "כתר עליון איהו כתר מלכות"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (יז, א).}}), שנמשכת ומתגלה ונעשית "מלכות כל עולמים", "'''מלכות'''" דייקא, שאין צורך ב"ממשלה" בעל כרחם, כיון ש"מלכותו '''ברצון'''{{הערה|להעיר, שרצון הוא כתר, וכתר קשור עם מלכות, כנ"ל בפנים.}} קיבלו עליהם"{{הערה|ראה לקו"ת דרושי ר"ה נו, סע"ב ואילך. סידור (עם דא"ח) נג, ג. יהל אור עה"פ (ע' תרפה). ועוד.}}).


יב. וביאור ה"דרך ישרה" להתגלות וביאת המשיח על ידי "'''מלכות שבתפארת'''" – בנוגע למעשה בפועל:
יב. וביאור ה"דרך ישרה" להתגלות וביאת המשיח על ידי "'''מלכות שבתפארת'''" – בנוגע למעשה בפועל: