שיחת נשא תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש סימן י"ד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית על ידי ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב{{הערה|שם=:0|יתרו יט, א.}} "בחודש השלישי", '''שבשלשת''' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח ("שלישי") צ"ל '''התחדשות''' ("חודש"), ועי"ז נעשית גם התחדשות בעמידת וקיום העולם בזמן מ"ת (כדרשת חז"ל{{הערה|שבת פח, א. וש"נ.}} "מאי דכתיב{{הערה|[[תהלים פרק ע"ו|תהלים עו, ט]].}} ארץ יראה ושקטה . . בתחילה יראה ולבסוף שקטה . . שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין").

וענין זה נעשה על ידי גילוי בחי' היחידה, כמרומז בסיום דברי הרמב"ם "הרי '''דוד''' ע"ה אומר{{הערה|[[תהלים פרק ט"ז|תהלים טז, ה]].}} ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך '''גורלי'''" – ש"גורל" קאי על עצם הנשמה{{הערה|ראה [[מאמר אך בגורל תשל"ה - מוגה|סה"מ מלוקט ח"א ע' קלט]] ואילך. וש"נ.}}, בחינת היחידה, בחינתו של '''דוד''' מלכא משיחא, אשר, על ידי התגלותה נעשה "כל איש ואיש" בדרגת (שבט לוי, לוי וכהן, ועד לדרגת) הקדושה דכהן גדול ("ה"ז נתקדש קדש קדשים"{{הערה|כמ"ש (דה"א כג, יג) "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים", והרי בהקדמה למ"ת נאמר לכל בנ"י "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", שפירושו "כהנים גדולים" (יתרו יט, ו ובבעה"ט).}}), בחי' היחידה שבישראל (בנפש), כמו קדש קדשים (בחי' היחידה ש)במקום.

וע"פ הידוע שיום השבת קשור עם הגאולה, כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|[[תהלים פרק צ"ב|תהלים צב, א]].}}, "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}, וכמ"ש בברכת המזון דיום השבת "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", ובפרט ביום השבת לאחרי חצות, זמן המנחה, "רעוא דרעוין"{{הערה|זח"ב פח, ב.}}, "בחי' פנימיות הרצון ופנימיות התענוג", "עצמות התענוג ממש"{{הערה|המשך תרס"ו ע' תקמה.}}, וסעודה שלישית{{הערה|התוועדות הב' (המו"ל).}}, "נחלה בלי מצרים . . כיעקב שכתוב בו{{הערה|ויצא כח, יד.}} ופרצת גו'"{{הערה|שבת קיח, סע"א ואילך. וראה זהר שם שענין זה שייך (בעיקר) לסעודה שלישית.}}, שקשור עם הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("כיעקב שקראו בית"){{הערה|פסחים פח, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 231. וש"נ.}} – יש לומר, שההתחדשות דתורה ודהעולם ביום השבת קשורה עם החידוש בתורה ובעולם לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים – "תורה חדשה '''מאתי''' תצא" ו"השמים החדשים והארץ החדשה אשר '''אני עושה'''"{{הערה|"מאתי" דייקא, "אני" דייקא – כמודגש במיוחד ב"רעוא דרעוין", "בחי' עצמות התענוג ממש . . והיינו בחי' עצמות א"ס שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע" (המשך תרס"ו שם).}}.

וגם אחדותם של ישראל שמצד גילוי בחי' היחידה – בחינתו של משיח שעל ידו נעשה החידוש דתורה ודשמים וארץ – מודגשת ביום השבת, שבו צריכים "'''להקהיל קהלות''' . . להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה '''לרבים'''"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל).}} ובהדגשה יתירה בהקהלת קהלות בזמן המנחה, "רעוא דרעוין", בחי' פנימיות ועצמות התענוג, ודוגמתו בנפש – בחי' היחידה, שלמעלה מההתחלקות דכחות הנפש, הן כוחות פנימיים והן כחות מקיפים, ולכן מאחדת נמשכת וחודרת בכולם, עד לבחי' העקב שברגל{{הערה|ועד לעקב שברגל '''כפשוטו''' – "שמועה טובה תדשן עצם" (משלי טו, ל), כדאיתא בגמרא (גטין נו, ב) ע"ד התרחבות העצם שברגל מצד התענוג.}}, ועל ידה נעשית גם האחדות עם רבים מישראל{{הערה|וע"ד מ"ש ([[תהלים פרק נ"ה|תהלים נה, יט]]) "פדה בשלום '''נפשי''' גו' כי '''ברבים''' היו עמדי" [כידוע שעיקרו ושלימותו יהי' בביאת המשיח (ראה שער התפלה לאדהאמ"צ נו, א)] – שהפדי' בשלום דכאו"א מישראל בעבודתו הפרטית ("נפשי" דייקא) היא מצד בחי' היחידה שבנפש (שם נה, ג), וקשור גם עם הרבים, "כי ברבים היו עמדי".}} ("להקהיל קהלות"), עד לשלימות האחדות דכל בנ"י – "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"{{הערה|ישעי' כז, יב.}}, "עוד אקבץ עליו לנקבציו"{{הערה|שם נו, ח.}}, ובאופן שנעשים "קהל גדול"{{הערה|ירמי' לא, ז.}}, וכולם יחד נכנסים לבית־הכנסת ובית־מדרש העיקרי – ביהמ"ק השלישי (ש"בית תפלה יקרא לכל העמים"{{הערה|ישעי' נו, ז.}}, ו"מציון תצא תורה"{{הערה|שם ב, ג. – וראה מצו"ד שם נא, ד, ש"תורה (חדשה) מאתי תצא" הו"ע "מציון תצא תורה".}}), ללמוד ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא".

[והדגשה יתירה בענין זה – בעריכת התוועדות{{הערה|כידוע ה"פתקא אשר משמי שמיא נחיתא" בגודל מעלתה של התוועדות חסידית, שבכחה לפעול יותר מפעולתו של מלאך מיכאל שרם של ישראל (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תיג).}} מיוחדת (שלא ע"ד הרגיל) דכו"כ מישראל בזמן "רעוא דרעוין", השייך ביותר לגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ולהעיר מהשייכות ל[[תהלים פרק צ'|מזמור צדי"ק בתהלים]] (המזמור דשנה זו), שסיומו וחותמו "ויהי נועם גו' ומעשה ידינו כוננהו" (שתוכנו השראת השכינה במשכן, ועד לתכלית השלימות שבזה בביהמ"ק השלישי) – ש"נועם" הו"ע התענוג (רעוא דרעוין), שאין למעלה ממנו, ונמשך וחודר עד למטה ב"מעשה ידינו".}} (כנ"ל סי"ב), ובאופן של סעודה ממש, ובברכת המזון{{הערה|לאחרי הקדמת ניגוני רבותינו נשיאינו (נשיאי תורת החסידות שעל ידי הפצתה חוצה קא אתי מר דא מלכא משיחא) – הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח־צדק*, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו** – תשעה*** ניגונים שבהם מסיימים קץ הגלות, ובאים לניגון העשירי, שירה העשירית דמלך המשיח.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) שב' שמותיו – "צמח" ו"צדק" (בגימטריא מנחם מענדל) הם שמותיו של המלך המשיח.'''{{ש}}'''**) שב' שמותיו – "יוסף" ו"יצחק" – קשורים עם הגאולה.'''{{ש}}'''***) ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים ('''המו"ל''').'''}} (אפילו על אכילה שאין בה שיעור שביעה{{הערה|שעז"נ בברכת כהנים '''שבפרשתנו''' (ו, כו) "ישא ה' פניו אליך", "וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה" (ברכות כ, ב. וראה לקו"ת פרשתנו כו, סע"א ואילך).}}) על "כוס של ברכה"{{הערה|להעיר, ש"יש אומרים שברהמ"ז טעונה כוס אפילו ביחיד"* (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קפב), ועאכו"כ בשלשה שמזמנים יחד, ועאכו"כ בעשרה (ומעשרה ולמעלה אפילו אלף או ריבוא) שמזכירים השם ("נברך אלקינו") בברכת הזימון (שם סקצ"ב ס"ג).{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) "אבל מנהג העולם שלא לברך על הכוס כלל ביחיד, ונכון מנהג זה ע"ד הקבלה" (שם).'''}}, שקשור עם הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, כפי שמצינו בגמרא{{הערה|ובפרט ע"פ מ"ש בזהר (ח"ב קצ*, רע"א) "אע"ג דנשים וקטנים פטורין מן המצוות בכוס דברכה הכל חייבין, ובלבד דינדעון למאן מברכין, ודא היא ונהרו אליו כל הגוים" – כמ"ש לפנ"ז (קפט, סע"ב) שהפסוק (ישעי' ב, ב) "והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים" קאי על כוס של ברכה (וראה לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' קלו ואילך).{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) אולי י"ל אותיות "'''קץ'''" – "באחרית הימים".'''}} בנוגע לכוס של ברכה בסיום הסעודה דלעתיד לבוא{{הערה|ומעין ודוגמא לזה בזמן הזה – סעודה שלישית דשבת (ראה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך. וש"נ).}}: "נותנין{{הערה|פסחים קיט, ב.}} לו לאברהם אבינו '''כוס של ברכה''' לברך, ואומר להן איני מברך וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן '''אני אברך ולי נאה לברך''', שנאמר{{הערה|[[תהלים פרק קט"ז|תהלים קטז, יג]].}} כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא", "כסא{{הערה|יומא עו, א.}} דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר{{הערה|[[תהלים פרק כ"ג|תהלים כג, ה]].}} כוסי '''רוי'''', בגימטריא הכי הוי"{{הערה|ובהמשך לזה (לאחרי תפלת ערבית, הבדלה וחלוקת כוס של ברכה) – קידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה" (סנהדרין מב, א) בגאולה האמיתית והשלימה על ידי דוד מלכא משיחא; וסעודת מלוה מלכה – "סעודתא דדוד מלכא משיחא" (סידור האריז"ל במקומו. ועוד).}}].