שיחת כי תשא תשנ"ב - מוגה

גרסה מ־00:09, 23 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב
תשמ"ז
ברכת ערב ראש השנה (בעת מסירת הפ"נ כללי)ברכת ערב יוהכ"פ אחרי מנחהברכת ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי - להתלמידים שיחיוברכת ערב חה"ס (בעת מסירת האתרוגים ע"י באי־כח תושבי כפר חב"ד)יום שמחת תורהש"פ נח, ו' מרחשון (אידיש)ש"פ נח, ו' מרחשון (לה"ק)ש"פ וירא, כ' מרחשון (אידיש)ש"פ וירא, כ' מרחשון (לה"ק)ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ז"ך מרחשון (אידיש)ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ז"ך מרחשון (לה"ק)ש"פ ויצא, י"א כסלו (אידיש)ש"פ ויצא, י"א כסלו (לה"ק)ש"פ וישלח, ח"י כסלו (אידיש)ש"פ וישלח, ח"י כסלו (לה"ק)י"ט כסלוש"פ וישב, מבה"ח טבת, א' דחנוכה (אידיש)ש"פ וישב, מבה"ח טבת, א' דחנוכה (לה"ק)יום ג' פ' מקץ, כ"ח כסלו אור לה' דחנוכהנר ו' דחנוכהנר ז' דחנוכהש"פ מקץ, זאת חנוכה (אידיש)ש"פ מקץ, זאת חנוכה (לה"ק)ש"פ ויגשברכה, יום א' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחהיום א' ויחי, עשרה בטבת (אחרי תפלת מנחה)אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבתש"פ ויחי, שבת חזק (אידיש)ש"פ ויחי, שבת חזק (לה"ק)ש"פ שמות, כ"ג טבתש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבטש"פ וארא, ר"ח שבטש"פ בא, ח' שבטיו"ד שבט - סיום הרמב"םש"פ בשלח, חמשה עשר בשבט, שבת שירהש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר, פ' שקלים (אידיש)ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר, פ' שקלים (לה"ק)ש"פ תרומה, ו' אדרש"פ תצוה, פ' זכור ופוריםש"פ תשא, פ' פרהש"פ ויק"פ, מבה"ח ניסן, פ' החודשש"פ ויקרא, ה' ניסןברכת י"א ניסן - לאחרי תפלת ערביתל"ג בעומר - בעת ה"פּאַראַד"ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיוןיום א' פ' במדבר, כ"ה אייר - לנשי ובנות חב"דש"פ נשא, ט' סיוןיום ג' פ' שלח, י"ט סיון - לתל' המסיימות ומדריכות תחיינהש"פ שלח, מבה"ח תמוז, כ"ג סיוןש"פ קרח, אדר"ח תמוזש"פ בלק, י"ד תמוזיום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז יהפך לשמחהש"פ פינחס, כ"א תמוזש"פ מטות־מסעי, מבה"ח מנחם־אבש"פ דברים, שבת חזוןחמשה עשר באב בלילה, אור ליום ג' פ' עקבש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (אידיש)ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (לה"ק)ש"פ עקב, כ"ף מנחם אב (הוראה בעבודת השם מטיול על הים)ש"פ ראה, מבה"ח אלולש"פ תבוא, ח"י אלול • הוספות: מכתב ח"י אלול ה'תשמ"ומכתב ג' סליחות ה'תשמ"ומכתב ר"ח מרחשון ה'תשמ"זמכתב יום ב' לפ' "ויתן לך" ה'תשמ"זמכתב בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"זמכתב בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"ז - לילדי ישראלמכתב כ"ה אדר ה'תשמ"זמכתב י"א ניסן ה'תשמ"זמכתב ער"ח אייר ה'תשמ"ז - לילדי ישראלמכתב ער"ח אייר ה'תשמ"ז - להורים ולמחנכיםמכתב ה' מנחם־אב ה'תשמ"ז
תשמ"ח
שבת האזינו, שבת שובהי"ג אדר ושבת בראשיתש"פ נח, ב' דר"ח מ"חש"פ לך, ח' מ"חיום ג' פ' וירא, י"א מ"חש"פ וירא, ט"ו מ"ח (א)ש"פ וירא, ט"ו מ"ח (ב)ש"פ חיי שרה, כ"ב מ"חש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלויום א' פ' ויצא, ר"ח כסלוש"פ ויצא, ז' כסלוש"פ וישלח, י"ד כסלוש"פ וישב, כ"א כסלוש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבתש"פ ויגש, ה' טבתש"פ שמות, י"ט טבתש"פ וארא, מבה"ח שבטש"פ בא, ד' שבטש"פ בשלח, י"א שבטאור ליום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבטכ"ב שבט (יום א' של ה"שבעה", אחרי הסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע)ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר (א)ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר (ב)כ"ט שבט (אחרי סיום ה"שבעה")יום ה', פ' תצוה, ז' אדרתענית אסתר ופוריםכ"א אדר (סיום ה"שלושים")ש"פ ויק"פ, פ' פרהכ"ה אדר (יום הולדת הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע)ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסןיום א' פ' צו, ב' ניסןש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסןי"א וי"ג ניסן, יום ג' וה' פ' שמיניברכה לי"א ניסןאחרון של פסחש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח איירש"פ תזריע־מצורע, ו' איירש"פ אחו"ק, י"ג איירט"ו אייר, ל"ג בעומר וש"פ אמורשיחת בהו"ב, מבה"ח סיוןש"פ נשא, י"ב סיוןש"פ בהעלותך, י"ט סיוןש"פ שלח, מבה"ח תמוזש"פ קרח, ג' תמוזש"פ חוקת, יו"ד תמוזש"פ בלק, י"ז תמוז נדחהש"פ פינחס, מבה"ח מנ"אש"פ מטו"מ, ב' מנ"אש"פ דברים, חזון, ט' באב נדחהש"פ ואתחנן, נחמו, ט"ז אבש"פ עקב, מבה"ח אלולש"פ ראה, אדר"ח אלולש"פ שופטים, ז' אלולש"פ תצא, י"ד אלולש"פ תבוא, כ"א אלול • הוספות: הדרן על ששה סדרי משנהמכתב י"ח אלול תשמ"זמכתב מוצאי ש"פ נצו"י, כ"ה אלול תשמ"זמכתב ו' תשרי תשמ"חמכתב ער"ח ניסן תשמ"חמכתב י"א ניסן תשמ"ח
תשמ"ט
ברכה, ערב ראש השנה, אחרי הפ"נ כלליש"פ וילך, ו' תשריח', ט' וי"א תשריברכה, ערב חג הסוכות, לאנשי כפר חב"דש"פ בראשית, מבה"ח מרחשוןש"פ נח, ד' מרחשוןש"פ לך לך, י"א מרחשוןש"פ וירא, ח"י מרחשוןש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלויום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשוןר"ח כסלו וש"פ תולדות, ג' כסלוש"פ ויצא, יו"ד כסלוש"פ וישלח, טו"ב כסלוש"פ וישב, כ"ד כסלו, ערב חנוכהש"פ מקץ, שבת (ז') חנוכהש"פ ויגש, ט' טבת ויום א', עשרה בטבתש"פ ויחי, ט"ז טבתש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבטש"פ וארא, ר"ח שבטש"פ בא, ח' שבטש"פ בשלח, שבת שירה, חמשה עשר בשבטש"פ יתרו, כ"ב שבט – יום היארצייט־הילולא הראשון של הרבנית הצדקנית נ"ע זי"עש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר ראשוןש"פ תרומה, ו' אדר ראשוןש"פ תצוה, ערב פורים קטןש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שנייום ג' פ' פקודי, אדר"ח אדר שניש"פ פקודי, ד' אדר שניש"פ ויקרא, פ' זכור, י"א אדר שניש"פ צו, פ' פרה, י"ח אדר שניש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, כ"ה אדר שניש"פ תזריע, ג' ניסןשבת הגדול, ערב י"א ניסןברכה לי"א ניסןערב שביעי של פסחש"פ אחרי, מבה"ח איירש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר וב' איירב' אייר (תוכן קצר)ש"פ אמור, ח' איירש"פ בהר, ט"ו איירש"פ בחקותי, כ"ב איירש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיוןחג השבועותקטע משיחת י"ב סיוןש"פ נשא, י"ד סיון, ויום א' ט"ו סיוןש"פ בהעלותך, כ"א סיוןש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוזש"פ קרח, ה' תמוזש"פ חו"ב, י"ב תמוזיום ה' פ' פינחס, י"ט תמוזש"פ פינחס, י"ט תמוזש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"אש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנ"אש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנ"אאור ליום ד' ט"ו מנ"א (תוכן קצר)מוצאי ט"ו מנ"א (תוכן קצר)ש"פ עקב, ח"י מנ"אש"פ ראה, מבה"ח אלולש"פ שופטים, ב' אלולש"פ תצא, ט' אלולש"פ תבוא, ט"ז אלולש"פ נצו"י, כ"ג אלול • הוספות: תוכן קצר דשיחת אדר"ח אדר שני"הדרן" על הש"סי"א אייר – להרבנים הראשייםי"ד סיון (ר"ד)מכתב ח"י אלול תשמ"חמכתב ו' תשרי תשמ"טמכתב ר"ח ניסן תשמ"טמכתב י"א ניסן תשמ"טמכתב יום א' בחוקותי תשמ"טמכתב ר"ח סיון תשמ"ט
תש"נ
ברכה, ערב ר"הימים ראשונים דשנת תש"נ (א' וב' דר"ה וצום גדלי')ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשריברכה – ערב יוהכ"פ, אחרי תפלת מנחהברכה להת' – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרימוצאי יוהכ"פ, אחרי קידוש לבנהליל ויום שמחת תורהכ"ד תשריש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (א)ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (ב)ש"פ נח, ערב ז' מרחשוןש"פ לך לך, י"ג מרחשוןש"פ וירא, כ"ף מרחשוןש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (א)ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (ב)יום א' כ"ח מרחשון – לכינוס השלוחים העולמיש"פ תולדות, ד' כסלוש"פ ויצא, י"א כסלוש"פ וישלח, ערב י"ט כסלוש"פ וישב, א' דחנוכהיום ג' מקץ, כ"ח כסלו, נר ה' דחנוכה – לילדי צבאות ה' בכל קצוי תבלש"פ מקץ, זאת חנוכהש"פ ויגש, ט' טבתש"פ ויחי, ט"ז טבתש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבטש"פ וארא, ר"ח שבטש"פ בא, ח' שבט ואור ליום ב' יו"ד שבטש"פ בשלח, ט"ו בשבטש"פ יתרו, כ"ב שבטש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וערב ר"ח אדרש"פ תרומה, ו' אדרליל ג' פ' תצוה, ט' אדריום ה' י"א אדר (תענית אסתר מוקדם)ש"פ תצוה, פ' זכור, ערב פורים ויום א' פ' תשא, מוצאי פוריםש"פ תשא, פ' פרהש"פ ויה"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסןש"פ ויקרא, ה' ניסןברכה – אור לועש"ק י"א ניסןש"פ צו, י"ב ניסן, שבה"גש"פ שמיני, מבה"ח אייריום ב' כ"ח ניסן אחרי מנחהש"פ תזו"מ, ג' איירש"פ אחו"ק, יו"ד איירש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (א)ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ב)ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ג)ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיוןיום א' במדבר כ"ה אייר (כנס נשי ובנות חב"ד)יום ב' דחה"ש וש"פ נשאש"פ בהעלותך, ט"ז סיוןש"פ שלח, מבה"ח תמוזש"פ קרח, אדר"ח תמוזש"פ חוקת, ז' תמוזש"פ בלק, י"ד תמוזיום ג' פינחס י"ז תמוז, וש"פ פינחס, כ"א תמוזיום ד' מטו"מ כ"ה תמוז, אחרי מנחהש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"אש"פ דברים, שבת חזון ו' מנ"אש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"ג מנ"אש"פ עקב, כ"ף מנ"אש"פ ראה, מבה"ח אלולש"פ שופטים, ד' אלולש"פ תצא, י"א אלול (א)ש"פ תצא, י"א אלול (ב)ש"פ תבוא, ח"י אלוליום ד' נצו"י, כ"ב אלול (לנשי ובנות ישראל תחיינה) • הוספות: "הדרן" על לימוד משניות ליאצ"ט • מכתבים כלליים: ח"י אלול ה'תשמ"טערב כ"ה אלול ה'תשמ"טוא"ו תשרי ה'תש"נר"ח ניסן ה'תש"ני"א ניסן ה'תש"נ • מברקים: לר"הלחה"סלר"הלהקפות שניות בירושליםלהקפות שניות בכפ"ח (נה"ח ועוד)לחג הגאולה י"ט כסלוליו"ד שבטלפורים לחג הפסחלחג השבועותלי"ב־י"ג תמוזלפתיחת מחנות גן ישראל
תנש"א
ברכה, ערב ר"ה – אחרי קבלת הפ"נ הכלליש"פ האזינו, שבת שובה – התוועדות א' וב'יום א' פ' ברכה, ד' תשרי, צום גדלי' (נדחה)יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי – למשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל"ברכה – ערב יוהכ"פ אחר תפלת מנחהברכה להת' שיחיו – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרימוצאי יוהכ"פ – לאחרי תפלת ערבית והבדלהברכה – ערב חה"סשבת בראשית (אסרו חג דשמע"צ ושמח"ת)ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשוןש"פ לך לך, ח' מרחשון (א)ש"פ לך לך, ח' מרחשון (ב) הדרן על הרמב"םש"פ וירא, ט"ז מרחשוןש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשוןש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו – בקשר עם כינוס השלוחים העולמיש"פ ויצא, ז' כסלוש"פ וישלח, י"ד כסלוש"פ וישב, כ"א כסלוש"פ מקץ, שבת חנוכהש"פ ויגש, ה' טבתיום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת (יהפך לשמחה)ש"פ ויחי (ועשרה בטבת יהפך לשמחה)ש"פ שמות, י"ט טבתש"פ וארא, כ"ו טבת מבה"ח שבטש"פ בא, ד' שבטש"פ בשלח, י"א שבטש"פ יתרו, ח"י שבטש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדריום א' פ' תרומה, כ"ו שבט – לכינוס השלוחות העולמי הראשוןש"פ תרומה, ב' אדרש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדרש"פ תשא, ט"ז אדרש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסןש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסןברכה – אור ליום ג' י"א ניסן, לאחרי תפלת ערביתאור לי"ד ניסן – לאחרי מכירת חמץיום ועש"ק, ערב חגה"פ, לאחרי תפלת מנחהאחרון של פסח (בסעודת משיח) (א)אחרון של פסח (בסעודת משיח) (ב)אור ליום ד' פ' שמיני, כ"ו ניסן (ביחידות להאורחים שיחיו)אור ליום ועש"ק פ' שמיני, כ"ח ניסןש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח איירש"פ תזריע־מצורע, ו' איירש"פ אחרי־קדושים, י"ג איירש"פ אמור, כ' איירש"פ בהר־בחוקותי, מבה"ח סיוןש"פ במדבר, ערחה"ש ויום ב' דחה"שליל ב' דחגה"ש – להקהל שחזרו מה"תהלוכה"יום ב' דחגה"ש - בענין תורה חדשה מאתי תצאש"פ נשא, י"ב סיון (התוועדות א' וב')ש"פ בהעלותך, י"ט סיון (א)ש"פ בהעלותך, י"ט סיון (ב) – ע"ד כולל חב"דש"פ שלח, מבה"ח תמוזיום ב', כ"ח סיוןיום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז, וש"פ קרח ג' תמוזש"פ קרח, ג' תמוז – ע"ד הבנין דתו"תש"פ חוקת, יו"ד תמוזש"פ בלק, י"ז (טוב) תמוזש"פ פינחס, כ"ד תמוז, מבה"ח מנ"אש"פ מטות־מסעי, ב' מנ"אש"פ דברים, ט' באב, י' אב, י"א אבש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"אש"פ עקב, כ"ג מנ"א, מבה"ח אלולש"פ ראה, אדר"ח אלולש"פ שופטים, ז' אלולש"פ תצא, י"ד אלולש"פ תבוא, כ"א אלול • הוספות: תוכן משיחת צום גדלי'הדרן על מסכתות בני"ך (ברכות, נזיר, יבמות, כריתות)מכתבים כללים לראש השנה תנש"אמכתבים כללים לחג הפסח תנש"א
תשנ"ב
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ער"ה, לאחר התרת נדריםברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ער"ה, אחרי קבלת הפ"נ הכלליש"פ נצבים, יום ב' דר"ה וש"פ וילך, ו' תשריר"ה, ליל שבת חוהמ"ס, ליל ויום שמח"תליל שמח"תש"פ בראשית, מבה"ח מרחשוןש"פ נח, ד' מרחשוןש"פ לך, י"א מרחשוןש"פ וירא, ח"י מרחשוןש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלוליל ג' (כח מ"ח) ליל ה' (אדר"ח כסלו), ש"פ תולדות (ב' כסלו) (א)ליל ג' (כח מ"ח) ליל ה' (אדר"ח כסלו), ש"פ תולדות (ב' כסלו) (ב)ש"פ ויצא, ט' כסלוש"פ וישלח, ט"ז כסלומוצאי י"ט־כ' כסלו, ביחידות כלליתש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבתיום א' כ"ד כסלו - במעמד "פרסומי ניסא" העולמיש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבתאור לה' טבתש"פ ויגש, ז' טבתליל ויום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, ש"פ ויחי (י"ד טבת)ש"פ שמות, כ"א טבתש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט (א)ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט (ב)יום ד', פ' בא, ג' שבט, וש"פ בא, ו' שבטש"פ בא, ו' שבט, וש"פ בשלח, י"ג שבטיום ה' פ' בשלח, י"א שבט, וש"פ בשלח, י"ג שבטחמשה עשר בשבטש"פ יתרו, כ' שבטש"פ יתרו, כ' שבט, וליל ויום ב' פ' משפטים, כ"ב שבטש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א' (א)ש"פ משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א' (ב)לילות ד', ה', ו', וש"פ תרומהג', ועש"ק פ' תצוה, ז' יו"ד וי"א אד"רש"פ תצוה, י"א אד"רג' ד' ה' ועש"ק וש"ק פ' כי תשא, י"ד־י"ח אד"רר"ד ש"פ ויקהל, כ"ה אד"ר, ש"פ שקלים מבה"ח אד"ש - תקציר • הוספות: ר"ד ושקו"ט בעת ביקור הרה"ג הר"מ אליהו שליט"א, ליל ב' פ' לך לך ו' מ"חקונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבלקונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלוהדרן על מס' ברכות ומו"קמכתבים כלליים לר"ה תשנ"ב

משיחות לילות ג', ד', ה', ועש"ק ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד־י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב

א. אין פרשת כי תשא געפינט מען אַ דבר חידוש:

אין דער פרשה רעדט זיך וועגן ענינים מן הקצה אל הקצה – די לוחות הראשונות[1], חטא העגל ושבירת הלוחות[2], דער תיקון וכפרה על החטא דורך תפלת משה[3], ראיית משה כבודו של הקב"ה[4], י"ג מדות הרחמים[5], נתינת לוחות האחרונות[6], ביז דעם סיום וועגן קרן עור פני משה[7]. וואָס אע"פ אַז די ענינים זיינען מאורעות וועלכע האָבן פּאַסירט אין איין המשך, איז נוסף אויף דעם וואָס מ'דאַרף פאַרשטיין פאַרוואָס די תורה (מלשון הוראה[8]) דערציילט אונז מיט אַן אריכות וועגן די ענינים בלתי רצויים (ובפרט דלכאורה: מאי דהוה הוה[9], און אפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"[10]) – זיינען זיי באַזונדערע ענינים לגמרי, מן הקצה אל הקצה, מיט אַ ריחוק הכי גדול הערך ביניהם:

די לוחות הראשונות זיינען אַן ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"[11], שבירת הלוחות (צוליב מעשה העגל) איז אַ ירידה שאין כמותה, די י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – אַן ענין הכי נעלה, און דערנאָך נתינת לוחות האחרונות – אינגאַנצן אַן אַנדער סוג לוחות ("פסל לך"[12], מעשה ידי משה,) און וועלכע זיינען געקומען צוליב דעם חטא ושבירת הלוחות הראשונות, און געגעבן געוואָרן אין אַ באַזונדער זמן [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, און נתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים[13]], ואעפ"כ קומען זיי דאָ אַלע צוזאַמען אין איין פרשה, אין איין המשך. וואָס דערפון איז מובן, אַז ס'איז נוגע וויסן אַז זיי זיינען אַלע אַ טייל פון איין המשך ענינים.

נאָכמער:

אין פרשתנו רעדט זיך אויך וועגן פרטים אין דער מעלה פון די לוחות הראשונות ("לוחות אבן כתובים באצבע אלקים"[14], "לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה גו' והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות"[15], ביז אַז אויך באַ די לוחות האחרונות איז מען מדגיש די מעלה פון די לוחות ראשונות – "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים גו'"[12], מיט אַ כ"ף הדמיון, ווייל זיי קומען ניט צו די מעלה פון די "ראשונים" וועלכע זיינען "מעשה אלקים").

ולכאורה: די פרטים וועגן מעלת הלוחות הראשונות האָבן געדאַרפט שטיין אין סוף פ' משפטים, דאָרט איז דער עיקר אָרט וואו עס רעדט זיך וועגן לוחות הראשונות ("עלה אלי ההרה גו' ואתנה לך את לוחות האבן גו'"[16]). און דאָ, בפרשתנו וואָלט געווען גענוג עס זאָל בלויז שטיין בקיצור (אַלס הקדמה צו מעשה העגל ושבירת הלוחות) "ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן"[14], און דערנאָך "וירא העם כי בושש משה גו'"[2].

וואָס פאַר אַן אָרט האָט עס אַז דאָרטן וואו עס רעדט זיך וועגן (דעם חטא וואָס האָט געבראַכט) שבירת הלוחות הראשונות זאָל מען צוגעבן נייע ענינים אין דער מעלה פון די לוחות הראשונות – דאָס איז דאָך ע"ד לועג לרש[17] ח"ו?!

– נאָר דערפון איז מובן, אַז דאָ קומען די לוחות הראשונות (ניט נאָר אַלס טפל והקדמה צו מעשה העגל ושבירת הלוחות, נאָר) אַלס אַ חלק פון דעם גאַנצן ענין ודהמשך אחד – פון די לוחות הראשונות, שבירת הלוחות ולוחות האחרונות.

אפילו לויט פרש"י[18], אַז "אין מוקדם ומאוחר בתורה, מעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים הי', שהרי בי"ז תמוז נשתברו הלוחות וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן כו'" – איז (א) לכאורה ניט קיין ביאור בנוגע צו די פרטים וואָס ווערן דאָ דערציילט וועגן די לוחות הראשונות, וואָס מקומו איז בס"פ משפטים, כנ"ל[19]. (ב) ועיקר: ע"פ הידוע[20] אַז אויך דאָרטן וואו מ'זאָגט "אין מוקדם ומאוחר בתורה" איז דאָ אַ טעם אויף דעם סדר (יעדער זאַך אין תורה – אויך סדר אין תורה – איז בתכלית הדיוק) – דאַרף מען פאַרשטיין פאַרוואָס די ענינים הנ"ל ווערן דערציילט דאָ אין פ' כי תשא[21].

נוסף אויף דעם קומט צו אויך קרוב לסיום הפרשה נאָך אַן ענין וואָס האָט דאָ לכאורה אינגאַנצן קיין שייכות ניט – דער ציווי אויף די שלש רגלים[22]!

ב. די שאלה ווערט נאָך שטאַרקער מצד דעם שם הפרשה – "כי תשא"[23]:

ס'איז ידוע[24] אַז דער נאָמען פון דער פרשה באַווייזט אויף דעם תוכן פון דער גאַנצער פרשה. ועפ"ז דאַרף מען האָבן אַ ביאור בנוגע צו אונזער פרשה: דער שם הפרשה ("כי תשא") באַציט זיך בפשטות נאָר צו דעם ציווי בתחלת הפרשה צו געבן מחצית השקל, און האָט קיין שייכות ניט צו רוב הפרשה – כמדובר לעיל, אַז רוב הפרשה רעדט זיך גאָר וועגן אַנדערע ענינים לגמרי, וועלכע האָבן לכאורה קיין שייכות ניט מיט התחלת הפרשה!

נאָכמער: מעשה העגל – וואָס פאַרנעמט אַ חלק חשוב פון דער פרשה – איז דאָך אַ ירידה שאין כמותה, דורך דעם איז "חזרה זוהמתן"[25] פון חטא עץ הדעת[26] (לאחרי וואָס "פסקה זוהמתן" באַ מ"ת[27]), ביז אַז דאָס איז דער ראש ושרש פון אַלע חטאים, כמ"ש[28] "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם", "תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל" – פּונקט פאַרקערט ווי דער תוכן פון (שם הפרשה –) "כי תשא את ראש בני ישראל", די נשיאת ראש ועלי' פון אידן[29]!

אויך אין סוף הפרשה – בענין קרני ההוד – פאָדערט זיך ביאור: פאַרוואָס איז באַ משה'ן צוגעקומען די מעלה פון "קרן עור פניו" דוקא נאָך דעם וואָס ער האָט באַקומען די לוחות האחרונות, און ניט באַ קבלת לוחות הראשונות"[30], והלא[31] כבר נהנה מזיו השכינה בארבעים יום הראשונים כמו בארבעים יום השלישיים"[32]? ואדרבה: דער גילוי אלקות אין די לוחות הראשונות (זייענדיק "מעשה אלקים") איז דאָך געווען העכער פאַר די לוחות האחרונות (וועלכע זיינען געווען מעשה ידי משה), נוסף אויף דעם וואָס נתינת לוחות הראשונות איז געקומען נאָך דעם גילוי נעלה און שטורעם פון מתן תורה (משא"כ די לוחות האחרונות ניתנו בחשאי)[33] – איז היתכן אַז דוקא בקבלת לוחות האחרונות איז באַ משה'ן צוגעקומען "קרן עור פניו"?!

ג. דער ביאור בכל זה וועט מען פאַרשטיין בהקדים וואָס יעדע סדרה (פון די ג"ן סדרים[34]) אין תורה האָט אין זיך אַן ענין מיוחד ובפ"ע מיט וועלכע זי איז אויסגעטיילט פון אַלע אַנדערע סדרות. ווי פאַרשטאַנדיק אויך דערפון וואָס מ'לייענט יעדע סדרה (מתחלתה ועד סופה[35]) נאָר פעם אחת בשנה.

ועד"ז בנוגע צו דער סדרה פון כי תשא: צוזאַמען דערמיט וואָס כי תשא איז אַ סדרה בפ"ע, איז זי אַ סדרה נפלאה וועלכע האָט אין זיך דעם חידוש (לגבי אַלע אַנדערע סדרות) אַז זי איז אין זיך כולל גאַנץ סדר השתלשלות, מתחלתו ועד סופו. אָנהויבנדיק פון ווי דאָס שטייט אין תורה (וואָס דערפון נעמט זיך סדר השתלשלות העולמות[36]) – כל התורה כולה מהתחלת התורה ביז סיום התורה. ובמילא איז די סדרה כולל אין זיך כל הענינים כולם.

– אין יעדער ענין אין תורה קען מען געפינען אַלע ענינים, כמאחז"ל[37] "הפך בה והפך בה דכולא בה", וואָס י"ל אַז דאָס גייט ניט נאָר אויף כללות התורה, נאָר אויך אויף יעדער באַזונדער ענין אין תורה, ועאכו"כ אַ פרשה שלימה – אָבער ברוב הענינים איז דער "כולא בה" נאָר ברמז וכיו"ב און מ'דאַרף עס געפינען און מגלה זיין (דורך דער יגיעה פון "הפך בה והפך בה"); משא"כ אין פ' כי תשא איז דער חידוש, אַז דער "כולא בה" שטייט דאָרט בגלוי, באופן פון תורה שבכתב – בכתב בגלוי.

הערות שוליים

  1. לא, יח. לב, טו־טז.
  2. 2.0 2.1 לב, א ואילך.
  3. שם, ל ואילך.
  4. לג, יז ואילך.
  5. לד, ה ואילך.
  6. שם, א ואילך.
  7. שם, כט ואילך.
  8. ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.
  9. ע"ד יומא ה, ב. ועוד.
  10. ב"ב קכג, א. וראה פסחים ג, א.
  11. פרשתנו לב, טז.
  12. 12.0 12.1 שם לד, א.
  13. פרש"י שם, כט.
  14. 14.0 14.1 פרשתנו לא, יח.
  15. שם לב, טו־טז.
  16. משפטים כד, יב.
  17. משלי יז, ה. ברכות יח, א. סוטה מג, ב.
  18. פרשתנו לא, יח. וראה גם פרש"י שם ל, טז (בסופו). לג, יא – כדעת התנחומא תרומה ח.
  19. וכן לפי' הרמב"ן (ר"פ ויקהל – כדעת הזהר ח"ב קצה, א) שהפרשיות נאמרו על הסדר (כי חטא העגל הי' לאחרי ציווי ה' למשה על עשיית המשכן, וקודם ציווי משה לישראל בפ' ויקהל) – צריך ביאור, מה נוגע לספר כאן הפרטים על מעלת לוחות ראשונות, כנ"ל בפנים.
  20. ראה של"ה תב, ב.
  21. ראה ראב"ע ריש פרשתנו: "ואחר כן הזכיר תפלת משה לפני רדתו מן ההר, והוצרך להזכיר מעשה העגל בתחלה לדעת למה התפלל כו'". היינו שזהו כאילו "מאמר המוסגר" כדי לדעת למה התפלל. אבל מכיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מובן, שהזכרת מעשה העגל בפרשתנו נוגע לתוכן והמשך הענינים.
  22. פרשתנו לד, יח ואילך.
  23. כן נקראת ברמב"ם בסדר תפלות כל השנה בסו"ס אהבה.
  24. ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 57 ואילך. ועוד.
  25. זהר ח"א נב, ב. ח"ב קצג, ב. וראה תניא ספל"ו.
  26. שבת קמו, א.
  27. שבת שם. זהר שם.
  28. פרשתנו לב, לד ובפרש"י מסנה' קד, א.
  29. גם לפי פירוש חז"ל ש"תשא את ראש בנ"י" (ע"י נתינת מחצית השקל) באה לכפר על חטא העגל (ירושלמי שקלים פ"ב סוף ה"ג. תנחומא פרשתנו י־יא. ועוד).
  30. ראה פרש"י פרשתנו לד, כט (משמו"ר פמ"ז, ו. תנחומא פרשתנו לז): "ויהי ברדת משה – כשהביא לוחות אחרונות ביוהכ"פ . . ומהיכן זכה משה לקרני ההוד רבותינו אמרו מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר (פרשתנו לג, כב) ושכותי כפי". ובמפרשי רש"י (רא"ם. גו"א. דברי דוד) מבואר שקושיית רש"י היא: למה לא היו באמת קרני ההוד בלוחות הראשונות ("דלכאורה אנו אומרים שזכה לה ממעלת הלוחות ולמה יש מעלייתא באחרונות טפי מהראשונות" – דברי דוד שם). ועל זה פירש רש"י "מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר ושכותי כפי" (היינו ש"זה בא לו דוקא ע"י מעשה שהי' קודם אחרונות" (ולא ע"י הלוחות עצמן) – דברי דוד שם).
    אבל: מפשטות לשון הכתוב "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה גו' כי קרן עור פניו בדברו אתו" מובן, שיש לזה שייכות לענין דלוחות האחרונות דוקא (ולא ללוחות הראשונות). ובפרט ש"ושכותי כפי" הי' דוקא ע"י תפלת משה לאחרי שבירת לוחות הראשונות.
  31. לשון הרא"ם שם.
  32. ובפרט לפי פירוש שני בתנחומא שם (אבל פירוש זה לא הובא בפרש"י) "בשעה שהי' הקב"ה מלמדו תורה מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד". ולכאורה, עיקר לימוד התורה (מפי השכינה) הי' לפני נתינת לוחות הראשונות בארבעים ימים הראשונים.
  33. ראה תנחומא פרשתנו לא. פרש"י פרשתנו לד, ג.
  34. זח"א קד, ב. זח"ב רו, ב. תקו"ז תי"ג (כט, ריש ע"ב). סידור הרס"ג – קריאת התורה. ספר האורה לרש"י הל' ספר תורה סי' עג.
  35. משא"כ חלקים מכמה סדרות קורין גם בזמנים אחרים בשנה (כמו הארבע פרשיות, קריאת מועדי השנה וכיו"ב).
  36. ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, א־ב.
  37. אבות ספ"ה.