ספר הזכרונות פרק סח

דף זה נמצא בבדיקה, עקב חשש להפרת זכויות יוצרים.
ניתן לקיים דיון או לעלות אישור העתקה בדף השיחה.
ספר הזכרונות
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נגפרק נדפרק נהפרק נופרק נזפרק נחפרק נטפרק ספרק סאפרק סבפרק סגפרק סדפרק סהפרק סופרק סזפרק סחפרק סטפרק עפרק עאפרק עבפרק עגפרק עדפרק עהפרק עופרק עזפרק עחפרק עטפרק פפרק פאפרק פבפרק פגפרק פדפרק פהפרק פופרק פזפרק פחפרק פטפרק צפרק צאפרק צבפרק צגפרק צדפרק צהפרק צופרק צזפרק צחפרק צטפרק קפרק קאפרק קבפרק קגפרק קדפרק קהפרק קופרק קזפרק קחפרק קטפרק קיפרק קיאפרק קיבפרק קיגפרק קידפרק קטופרק קטזפרק קיזפרק קיחפרק קיטפרק קכפרק קכאפרק קכבפרק קכגפרק קכדפרק קכהפרק קכופרק קכזפרק קכחפרק קכטפרק קלפרק קלאפרק קלבפרק קלגפרק קלדפרק קלהפרק קלופרק קלז
חלק ג
מבואפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כז

תורה ועבודה

ברוך מוויאזין השכיר עצמו לשירות אצל ר' אליהו שלמה הכפרי, שאף הוא קיים משק לחלב ותוצרת חלב בכפר סמוך. אף עתה היה מתפקידו להוליך תוצרת חלב העירה וסחורה מן העיר הכפרה, אלא שעתה לא היה צריך לשאת את המשאות על גבו, שכן הכפרי העמיד לרשותו עגלה וסוס.

יומיים בשבוע, יום ראשון ויום רביעי, עסק ברוך מוויאזין בהובלה חד־סטרית עבור ר' אליהו שלמה הכפרי, ובשאר ימי השבוע עסק יומם ולילה בתורה בבית המדרש.

ברוך היה ממשיך להיות שבע רצון ומלא סיפוק מאורח חייו. הוסיפה לכך העובדה שמעבידו, ר' אליהו שלמה, היה כפי הנראה צדיק נסתר, שכן לא אחת הזדמן לברוך לראותו יושב בביתו הכפרי בבדידות ועוסק בתורה בשקידה. ברם, ברוך מוויאזנא חש שאיפה למשהו נוסף על לימוד הגמרא, משהו שיאיר את נפשו ונשמתו באור גדול יותר, הנובע, מהתקשרות גלויה יותר ומוחשית יותר אל הקב"ה. היתה לו התחושה שבלימוד הגמרא בלבד אינו עובד די את עבודת הבורא.

השאיפה התעוררה אצלו כשהגיע לידו הספר "עבודת הקודש". ספר זה הדליק אצלו את התשוקה למציאת תוכן רוחני יותר וצרוף יותר בעבודת ה'. עם זאת לא מצא בספר זה את הסיפוק המלא לשאיפתו זו, והוא החליט לחפש דרך למימוש חפצו הנפשי העמוק.

לאזניו הגיעה שמועה כי בבריסק מתקיימת ישיבה, בהנהגת והדרכת הגאון והצדיק רבי שלמה, שבה ניתן למצוא את משאלת לבו. הוא שם, איפוא, פעמיו לבריסק, בהליכה ברגל, כמובן.

כשהגיע לבריסק שמע הרבה על ישיבתו של רבי שלמה, ועל אישיותו של ראש הישיבה עצמו. רבי שלמה היה ידוע לא רק בגאונותו בתורה כי אם בדרכו המיוחדת בעבודת הבורא. בישיבה למדו ששים תלמידים, כולם מבוגרים יותר מברוך, ומהם כאלה שהיו כבר, נשואים ואכלו מזונות על שולחן חותנם.

תחלה לא העז ברוך להתוודע אל ראש הישיבה, ולספר לו כי משכה אותו לכאן הדרך המיוחדת שלו בעבודת הבורא שעליה שמע רבות. ברוך שהה ימים מספר בישיבה מבלי שיתוודע לאיש. הוא גילה בישיבה חדר מיוחד מלא ספרים, מהם כאלה שאף לא שמע עליהם עד אז. היו שם לא רק ספרי הלכה ופירושים על הש"ס, כי אם גם ספרי חקירה, קבלה ומוסר. כך התאפשר לברוך, בכשרונותיו ושקידתו הגדולה, להכיר עולמות חדשים שלא היתה לו עד עתה כל ידיעה עליהם.

שני ספרים, שהרשימו אותו במיוחד, העסיקו אותו הרבה. אחד מהם — ספר "המפואר" לר"י בלץ, והשני — ספר "ראשית חכמה", לרבי אליהו די וידאש. ספרים אלה פתחו לו צוהר לעולם חדש ומלא אור. מן הראשון למד לכוון ולדקדק במזמורים ובתפלות, בכל מלה ובכל אות שבהם, ולהקפיד שיהיו התפלות בלב טהור ובשפה ברורה, כדי שיהיו ראויות לעלות ולהגיע אל כסא הכבוד. מן הספר השני למד לעבוד את ה' בקדושה ובטהרה ולזכך את המדות.

הנוהג בישיבה היה כי המעוניין להתקבל לישיבה חייב להיבחן על־ידי ר' חיים אורי, אחד מראשי הישיבה. ברוך המתין, איפוא, לתורו. תוך כדי תקופת ההמתנה האזין ברוך לשיעורים שהושמעו בישיבה והספיק להתבונן לסדרים הנהוגים בה. ברם, את מרבית זמנו בילה בחדר שהיה גדוש ארונות ומדפים עמוסי ספרים. מחדר זה לא יכל ממש להיפרד ברוב שעות היממה.

היה זה חדר קטן שבו היו שני חלונות, אחד הפונה לחצר והשני — לגינה. ברוך בחר לו את החלון הפונה אל הגינה, והיה יושב לידו שעות רבות רצופות כשהוא מתעמק בספר זה או אחר.

פעם ישב ברוך כדרכו והתעמק בספר "ראשית חכמה". לחדר נכנס הגאון רבי שלמה, וברוך לא הבחין בכך. לפתע שמע קול הפונה אליו: "מי אתה, בחור צעיר, ובאיזה ענין אתה שקוע כל־כך"?

ברוך ניתק את עיניו מן הספר וראה לפניו את ראש הישיבה. ברוך נחרד. מרוב פחד של יראת כבוד לא היו מלים בפיו. היתה זו הפעם הראשונה שברוך עמד פנים אל פנים עם הגאון הנערץ שעליו שמע כה רבות.

ברוך עסק אז בפרק י"ד של שער היראה בספר האמור, שם נידון ענין היראה. מובא שם מאמר המכילתא על הפסוק "ויאמר משה: זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה",. על כך אומרים חז"ל: "אמר להם משה לישראל: אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשבת לפני המקום. כשם שהוא יחידי בעולם — כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו". ה"ראשית חכמה" מסביר את המאמר על־פי הידוע כי יש בלבו של אדם שני "בתים" — "אחד משכן ליצר הטוב ואחד משכן ליצר הרע", ועל כך הוזהרנו: "לא יהיה בך אל זר — איזהו אל זר שהוא בלבו של אדם? — זה יצר הרע". ולכן "בהיות היצר הרע בבתים — כל עבודה שיעשה האדם יש בהם חלק ליצר הרע ואין המקום מתייחד בה". ומשום כך באה עתה האזהרה — "שתהיה עבודתם מיוחדת בלב אחד ולא תהיה שום פניה בעבודת ה', כי כל פניה שתהיה בעבודה — נמצא אותה הפניה סיבת העבודה, והוא חלק אל זר, ואינה מיוחדת לשי"ת. . . ובהשתתפו עם העבודה האלוקית חלק היצר, שהוא אל זר, אין לשי"ת שום חלק בה, שהקב"ה רוצה שתהיה עבודתו זכה וברה בלב אחד בלי שום עירוב ופסולת".

הדברים האמורים הרשימו מאד את ברוך, ולכן לא הצליח לקלוט במהירות את דבריו של הגאון והצדיק אליו. אך מיד לאחר שהתאושש השיב לראש הישיבה על שאלותיו, מי הוא ובאיזה ספר הוא עוסק.

רבי שלמה לא אמר מאומה ויצא מן החדר. ברוך לא יכל כל היום להשתחרר מרושם פגישתו הראשונה עם הגאון הנערץ.

בערב ציפתה לברוך הפתעה מרעישה. ר' אברהם שאול, שמש הישיבה, קרא את ברוך הצדה, והודיע לו כי ראש הישיבה מזמינו לבוא לחדרו, אך הדבר חייב להישמר בסוד. ברוך היה המום.

כשנכנס לחדרו של רבי שלמה — החל הגאון לחקור אותו ע"יעותיו והבנתו בגמרא, פירוש רש"י ותוספות ופירושי הראשונים. הוא בחן אותו במספר מסכתות, וברוך הבחין כי רבי שלמה שבע רצון מידיעותיו.

רבי שלמה החל לשאול את ברוך כיצד הוא מתפרנס. האם הוא מקבל תשלום כלשהו מקופת הישיבה, או שהוא אוכל "ימים" אצל בעלי־ בתים, כן התעניין לדעת היכן הוא ישן.

ברוך השיב לו כי הוא מתפרנס מיגיע כפיו והוא לן בבית המדרש הסמוך. הוא סיפר לראש הישיבה על מניעי בואו לבריסק, כשמגמתו היא לא רק ללמוד תורה כי אם גם לחפש דרך בעבודת הבורא. עד עתה כבר קיבל על עצמו סיגופים שונים. שעות רבות קיים התבודדות בשדה וביער בהפנותו מבטיו לתכלת השמים ובשפכו דמעות רבות.

הגאון הקשיב בהתעניינות, וברוך המשיך בסיפורו.

"במשך חצי שנה עסקתי בסיגופים שונים" — אמר ברוך — "אך הדבר לא הפריע כלל ללימודי. הגעתי בישיבתו של ר' שאול באוויאזין אל "השולחן השני", למרות שהייתי הצעיר בתלמידים".

"ברם" — המשיך ברוך להסביר לרבי שלמה — "לא חשתי סיפוק בנפשי. לבי משך אותי לדרך חדשה בעבודת ה', בוויאזין לא מצאתי מרגוע לנשמתי".

"נזדמן לי הספר "מראות אלוקים", וכשעיינתי בו נפל עלי פחד. חשתי כי בספר זה מתגלים רזים גדולים, אך לא הצלחתי להשיג אותם. הדבר ציער אותי. מאידך חששתי לחדור לגילוי הסודות, שמא אינני ראוי להם. קיבלתי, איפוא, על עצמי סיגופים חדשים, תעניות ותיקוני חצות. רציתי לטהר על־ידי כך את מחשבותי מכל שמץ חטא, ולהתעלות לדרגה ראויה להשגת הסודות שבספר".

ברוך המשיך לספר כיצד לא הצליחו כל מאמציו לחדור לרזי הספר. הוא החליט להשיח את דאגתו לפני שנים מחבריו, תלמידי הישיבה, ויחדיו ניסו להתמודד עם סודות הספר. שלשתם עמלו קשה על תוכנו, אך לא הצליחו לפענחו. שני החברים נואשו מכל תקוה, ואילו חשקו של ברוך להבין את הספר גדל עוד יותר. הוא החליט לחפש לו רב שיכניסהו לפרדס רזי הספר וילמדם אותו.

כאן השתתק ברוך. הוא הביט על הגאון כמי שרוצה לבדוק אם לא דיבר יותר מדי.

"המשך נא בסיפורך" — עודדו רבי שלמה בחיוך של קירוב.

"אז הגיע לאזני שמע הישיבה בבריסק" — המשיך ברוך — "ושמעתי גם על רבנו, שמפיו אוכל ללמוד את אשר לבי חפץ ונשמתי משתוקקת לדעת. עזבתי את וויאזין והלכתי ברגל ממקום למקום. בדרך חליתי, אך שום דבר לא עיכבני מלהמשיך בדרכי עד שהגעתי בעזרת ה' הנה. עתה הנני ת"ל בישיבת רבנו, ומצפה לשעת הכושר שבה אזכה להתחיל ללמוד את דרך רבנו בעבודת הבורא. עם זאת לא מלאני לבי לגשת ביוזמתי אל רבנו, עד שזכיתי בחסדי ה' ונקראתי לבוא אל הקודש פנימה".