ספר הזכרונות פרק עט

דף זה נמצא בבדיקה, עקב חשש להפרת זכויות יוצרים.
ניתן לקיים דיון או לעלות אישור העתקה בדף השיחה.
ספר הזכרונות
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נגפרק נדפרק נהפרק נופרק נזפרק נחפרק נטפרק ספרק סאפרק סבפרק סגפרק סדפרק סהפרק סופרק סזפרק סחפרק סטפרק עפרק עאפרק עבפרק עגפרק עדפרק עהפרק עופרק עזפרק עחפרק עטפרק פפרק פאפרק פבפרק פגפרק פדפרק פהפרק פופרק פזפרק פחפרק פטפרק צפרק צאפרק צבפרק צגפרק צדפרק צהפרק צופרק צזפרק צחפרק צטפרק קפרק קאפרק קבפרק קגפרק קדפרק קהפרק קופרק קזפרק קחפרק קטפרק קיפרק קיאפרק קיבפרק קיגפרק קידפרק קטופרק קטזפרק קיזפרק קיחפרק קיטפרק קכפרק קכאפרק קכבפרק קכגפרק קכדפרק קכהפרק קכופרק קכזפרק קכחפרק קכטפרק קלפרק קלאפרק קלבפרק קלגפרק קלדפרק קלהפרק קלופרק קלז
חלק ג
מבואפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כז

הבעש"ט בסלוצק

ר' ברוך מוויאזין ושני בניו שהו אצל רבי ישראל בעל־שם־טוב בסלוסט משך חודש ימים. מיד כשחזרו לאחוזתם הסמוכה לסלוצק החל ר' ברוך להתכונן לדרכו לארץ ישראל, כפי שהורה לו הבעש"ט. הוא ובניו היו מוקיריה המוחלטים של דרך החסידות שהתווה רבי ישראל בעש"ט.

עתה מסר ר' ברוך פעם נוספת את עסקיו ורכושו לידי בניו, וכן את נחלתו הרוחנית – הישיבה.

הישיבה היתה עתה בת ארבעים שנה. בראשית דרכה הכינה תלמידים שיהיו מוכשרים לקליטת שיטת הנסתרים והמקובלים, ואילו לאחרונה החלה להכין תלמידים שיהיו מוכשרים לקליטת שיטת החסידות. ר' ברוך ציווה את בניו שינהלו את הישיבה באותה רוח בה ניהלה הוא, וכי ימשיכו ללכת בדרך הבעש"ט. אחת לשלוש שנים, לפחות, היה עליהם לנסוע אל הבעש"ט.

כשסיים ר' ברוך את כל הכנותיו לנסיעה לארץ ישראל עזב את אחוזתו ונסע שוב אל הבעש"ט. ארבעה שבועות שהה במחיצת הבעש"ט, ולאחר מכן נסע לארץ ישראל. הבעש"ט מסר בידי ר' ברוך שליחויות רבות לארץ ישראל, אך לא ידוע טיבן של המשימות שהטיל עליו. כן לא ידוע בבירור מה שאירע לר' ברוך בארץ הקודש. רגלים לדבר שר' ברוך עמד מא"י בקשר הדוק עם הבעש"ט והפיץ שם את דרכו החדשה.

כעבור פחות משלוש שנים, כשהגיעו בניו של ר' ברוך לטלוסט אל הבעש"ט, בהתאם להוראת אביהם בזמנו, הוטלה עליהם משימה חשובה ע"י הבעש"ט.

הבעש"ט הורה להם כי בשובם הביתה יתאמצו לחכור את כל אחוזות הנסיך רבזיוויל, על הנהרות, הטחנות, המלבנות והפונדקים שבהן ועל כל מיתקניהם, ולהושיב בכל אלה יהודים שיתפרנסו מהם.

"כאשר תהיה ליהודים פרנסה" – אמר הבעש"ט – "יוכלו להתמסר יותר לעבודת ה'".

כן אמר הבעש"ט לבניו של ר' ברוך כי הגיעה השעה שיעבירו את הישיבה לעיר סלוצק עצמה.

סלוצק, עירם של המתנגדים הקיצונים, יריביהם המרים של הנסתרים והמקובלים בשעתם ושל החסידים לאחר מכן, השתנתה מאוד. שוב לא היה הכרח שישיבה מסוגה של זו שהוחזקה ע"י ר' ברוך ובניו תימצא במרחק ניכר מסלוצק. עתה נפתחה האפשרות להקמת ישיבה כזו בסלוצק עצמה מבלי לפחד מאיש.

בני ר' ברוך מיהרו לעשות כהוראת רבם. הם בנו בנין גדול בסלוצק והעבירו אליו את הישיבה.

בחודש סיון לשנת ת"ק התקיימה חנוכת הבית של בנין הישיבה, ומסיבה חגיגית גדולה נערכה לכבוד המאורע.

בני ר' ברוך הביעו משאלתם שרבי ישראל בעש"ט יואיל לבוא לחגיגה זו. היתה זו לדעתם הזדמנות נאותה שסלוצק המתנגדית תכיר מקרוב את מנהיגה של התנועה החסידית.

הבעש"ט קיבל את ההזמנה והופיע בשערי סלוצק ושהה בה חודש ימים.

סלוצק כבר לא היתה כפי שהיתה בזמנו של רבי אדם בעל־שם, והבעש"ט לא נתקל בהתקפות מצד הקיצונים. גם אם היו מתנגדים בעיר לא היה להם העוז והכוח לצאת בסערה נגד הבעש"ט וחסידיו.

במשך החודש בו שהה הבעש"ט בסלוצק נהרו אליו חסידיו מרחוק ומקרוב, וסלוצק שימשה מקום מיפגש לכל חסידי המדינה. הללו גם שמעו דברי תורה חדשים מן הבעש"ט ותלמידיו הקרובים קיבלו ממנו הוראות לתפקידים חדשים ומשימות חדשות.

גם החסידים הנסתרים מן העיירה הרקי הגיעו אז לסלוצק. כזכור היה מוצאו של ר' יצחק שאול, חתנו של הנפח מדוברומיסל, מעיירה זו, וממנו שאב ר' ברוך, אביו של מייסד חב"ד, את ידיעותיו הראשונות על הבעש"ט ועל שיטתו החדשה בעבודת הבורא. ר' יצחק שאול סיפר לברוך כי אביו ר' ניסן היה בין אלה שבאו אל הבעש"ט לסלוצק.

ר' ניסן רשם אז דברי תורה רבים של הבעש"ט והיה חוזר עליהם לאחר מכן מפעם לפעם. ר' יצחק שאול מסר את ה"תורות" הללו לברוך הצעיר. ובאמצעותן חש ברוך עצמו לפתע קרוב יותר, ואף קשור יותר במדה מסויימת, אל הבעש"ט וחסידיו.

כל התהליך של העברת שרביט הנהגת הנסתרים והמקובלים אל הבעש"ט היה עתה נהיר לברוך. היתה לו כבר ידיעה על תולדות התפתחות החסידות החל מן הנסתרים והמקובלים ועד למה שחידש הבעש"ט.

אותו ר' ברוך מוויאזין שר' יצחק שאול סיפר עליו כה רבות לברוך הצעיר שימש בשביל ברוך חוליה המקשרת כמה דורות של בעלי־שם החל מרבי אליהו מוורמיזא, דרך ממלא מקומו רבי יואל מזאמושטש, שממנו עברה ההנהגה אל רבי אדם מרופשיץ, עד לרבי ישראל בעל־שם־טוב שבהנהגתו קיבלה החסידות פומבי והחלה להתפשט בתפוצות ישראל.

לברוך הצעיר היה חומר רב למחשבה: האם אכן זכה סוף־סוף למצוא את דרכו בעבודת הבורא אותה חיפש כל כך? האם אכן משמש ר' יצחק שאול, חתנו הצעיר של הנפח הפשוט שהחל בעצמו לעסוק במלאכת חותנו, כשליחה של ההשגחה העליונה שנבחר על ידה להביא אותו, את ברוך, לדרך החסידות?

זה זמן רב שברוך חש שכדי לרוות את צמאון נשמתו הצעירה אין עליו לפנות דווקא אל אלה ששמם הולך לפניהם כלמדנים ומתגאים בתורתם. תשובות רבות לשאלותיו ותהיותיו הצליח למצוא דווקא אצל יהודים פשוטים, בעלי נשמה ורגש. ואילו בר' יצחק שאול מצא את שלבו חפץ: הוא היה למדן גדול, צדיק אמיתי ובעל מדות טובות מבלי שהתיימר בכך, ואת לחמו הרוויח בזיעת אפיו מבלי לעשות את התורה קרדום לחפור בו ועטרה להתגדל בה. היה לו לר' יצחק שאול הרבה לספר ולגלות, וברוך מצדו קלט את הכל ושתה בצמא את דבריו של הלמדן־הנפח הצעיר, מחסידיו הנלהבים של רבי ישראל בעל־שם־טוב.

אילו ידיעות נוספות דרושות עתה לברוך בנידון? ושמא רצוי שילך בעצמו אל הבעל־שם־טוב?

הוא כה צעיר. את משפחתו עזב. אחותו דבורה לאה רצתה כל־כך שיחגוג את הפסח בביתה ובבית בעלה רבי יוסף יצחק, ראש הישיבה,

בוויטבסק, והוא, ברוך, התחמק ממנה. הוא עצמו לא ידע בבירור מדוע, אך נשמתו נמשכה לדוברומיסל, אל הנפח ואל חתנו ר' יצחק שאול, ממנו היה מסוגל לשמוע על החסידות ועל מנהיגה.

נדמה היה לו לברוך כי גילה כאן עולם חדש, אשר לולא בא לכאן היה עולם זה נסתר ממנו. ברם, האמת היא כי גם מאחותו ומבעלה ראש הישיבה היה יכול להיוודע פרטים רבים אילו היה מתקרב אליהם יותר. היה מתברר לו אז כי לאמיתו של דבר קשורה כל משפחתו באותן שיטות ביהדות שסללו את הדרך והביאו לשיטת החסידות.

תשוקתו של ברוך לנידודים הוליכה אותו למרחקים עוד משחר ילדותו כשנשאר יתום מאביו ומאמו. אילו היה נשאר סמוך לאחותו היה שומע ממנה דברים שהיו מביאים לו תועלת רבה בחיפושיו אחרי דבר שיפיח בו רוח חיים רעננה והתקשרות מחוזקת לתורה ומצוות.

בגלל גלגוליו נשאר ברוך זר למסורת משפחתו ולאחותו, אשר מסורת זו היתה חרותה בזכרונה, ואפילו רשומה אצלה בכתב. היא היתה יכולה לספר לו סיפורים מרתקים שהיו מהווים עבורו תגלית של ממש.