ספר הזכרונות פרק טו: הבדלים בין גרסאות בדף

== יושר יהודי ==

ברוך שתק. הוא לא יכל להחליט בנפשו מה לענות למעבידו לשעבר, ר' אברהם הגנן. ר' אברהם הבחין שברוך מתלבט ברעיונותיו. מיד התיישב על־יד ברוך והחל להרצות תמציתה של סוגיא קשה בתלמוד, כשהוא משמיע, אגב, חידושי תורה נפלאים בנידון. במיוחד חזר על חידושיו של רבו, רבי אברהם זאב מבישנקוביץ, שבישיבתו למד ר' אברהם בעבר. ברוך האזין לחידושים בהתפעלות רבה. ר' אברהם היה למדן גדול בזכות עצמו, אך בעיקר היה לו הרבה למסור בשם רבו הנודע בגאונותו.

כאן החל ר' אברהם להשמיע דברים בסוגיית "פגול, נותר וטמא", באופן שברוך לא ידע את נפשו. אמנם ברוך התמסר עד אז במיוחד ללימוד סדר נזיקין, אך מהרצאת הסוגיא נוכח ברוך שר' אברהם עשוי להיות לו רב מתאים, ושבאמצעותו יוכל להתוודע אל תורתו של רבי אברהם זאב, רבו של ר' אברהם.

משך כל החורף למדו השנים בצוותא בלילות הארוכים. שניהם נהנו מהלימוד בחברותא. לדידו של ברוך היה יכול החורף להימשך לאורך ימים. פרנסתו מזומנת לו מן החסכונות שטרם אזלו, ורב־חבר יש לו על־מנת ללמוד אתו, – מה חסר לו, איפוא?

זבולון בנימין היה מקשיב לכל אשר סיפר הנפח ושתה את דבריו בצמא. זבולון בנימין לא ידע ב"אותיות הקטנות", ואף לא לדבר אידיש. בהיותו גדל מילדותו בין גויים לא שמע כמעט מלה אחת באידיש. לכן היה הנפח חוזר לפניו את לקחו בפולנית. כיון שאליעזר ראובן שלט היטב בשפה הפולנית לא היה קשה לו להסביר לו בשפה זו גם ענינים שהוא עצמו לא ירד למלוא עומקם.

[[קטגוריה:ספר הזכרונות]]