11,477
עריכות
מ
הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק יח": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק יח": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== צערו של יהודי פשוט == | == צערו של יהודי פשוט == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
ברוך חזר לעיר מולדתו עטור בתורה ובמדות טובות, אך היה צמא לתורה עוד ועוד. איתן היה גם בדעתו לזכך וללטש את מדותיו ולהגיע לדרגה עליונה ביראה. | ברוך חזר לעיר מולדתו עטור בתורה ובמדות טובות, אך היה צמא לתורה עוד ועוד. איתן היה גם בדעתו לזכך וללטש את מדותיו ולהגיע לדרגה עליונה ביראה. | ||
| שורה 39: | שורה 36: | ||
בא, איפוא, אברהמ'ל אל רבי שניאור זלמן, אביו של ברוך, שהיה התלמיד־חכם בשכונה, והתחנן: "עוצה נא לי מה לעשות, הרי הכסף גזילה בידי ואסור לי ליהנות מהם!" היה ניכר בו שצערו גדול מאד שהרי להשליך את הכסף ולאבדו – אסור, יודע הוא, משום "בל תשחית". | בא, איפוא, אברהמ'ל אל רבי שניאור זלמן, אביו של ברוך, שהיה התלמיד־חכם בשכונה, והתחנן: "עוצה נא לי מה לעשות, הרי הכסף גזילה בידי ואסור לי ליהנות מהם!" היה ניכר בו שצערו גדול מאד שהרי להשליך את הכסף ולאבדו – אסור, יודע הוא, משום "בל תשחית". | ||
עצתו של רבי שניאור זלמן לתת את הכסף לצדקה לא מצאה חן בעיני אברהמ'ל, שכן | עצתו של רבי שניאור זלמן לתת את הכסף לצדקה לא מצאה חן בעיני אברהמ'ל, שכן ע"י כך יהיה שותפו של הגוי במצוה. כך נשאר אברהמ'ל במבוכתו והתלבטותו. | ||
ברוך לא זכר מה עשה אברהם, בסופו של דבר, בפרוטות המיותרות, אך היטב זכר שאביו היה מדבר תמיד במעשה זה ומגלה הערכה רבה כלפי אותו דייג פשוט ותמים.ברוך זכר גם את דברי אביו בענין זה, בהזכירו את מאמר חז"ל (חולין צ"ב, א') שעמי הארץ נמשלו לעלים שבגפן המגינים על הפירות, שהם תלמידי־החכמים. והיה מסיים: אשרי התלמיד־חכם המסגל לעצמו את התמימות וטוב־הלב של היהודים הפשוטים. | ברוך לא זכר מה עשה אברהם, בסופו של דבר, בפרוטות המיותרות, אך היטב זכר שאביו היה מדבר תמיד במעשה זה ומגלה הערכה רבה כלפי אותו דייג פשוט ותמים.ברוך זכר גם את דברי אביו בענין זה, בהזכירו את מאמר חז"ל (חולין צ"ב, א') שעמי הארץ נמשלו לעלים שבגפן המגינים על הפירות, שהם תלמידי־החכמים. והיה מסיים: אשרי התלמיד־חכם המסגל לעצמו את התמימות וטוב־הלב של היהודים הפשוטים. | ||
| שורה 64: | שורה 61: | ||
אלא שההשגחה העליונה הועידה את הדברים אחרת. אם ברוך לא חשב אז על ר' אברהם – לא שכח ר' אברהם את ברוך. | אלא שההשגחה העליונה הועידה את הדברים אחרת. אם ברוך לא חשב אז על ר' אברהם – לא שכח ר' אברהם את ברוך. | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||