11,477
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק כח": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== ה"שר" של ינוביטש == | == ה"שר" של ינוביטש == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
ר' יעקב אייזיק היה היהודי המכובד ביותר בינוביטש. הוא היה גם בעל הדעה בעיר. הכל יראו ממנו, בידעם את כוחו והשפעתו. ר' יעקב אייזיק היה יליד ינוביטש. אביו, ר' שמשון אליהו, היה זה שביסס את הקהלה בינוביטש. הוא היה בנו של הגאון רבי יעקב מוויטבסק, ואדם מושלם ופקח. שלט בשפות הרוסית והפולנית ובעל ידיעות במתמטיקה. בגלל ידיעותיו אלה מינהו הגרף ליפסקי, אחד מבעלי האחוזות הגדולים והעשירים ביותר בפלך ויטבסק, למנהל אחוזותיו ליד ינוביטש. | ר' יעקב אייזיק היה היהודי המכובד ביותר בינוביטש. הוא היה גם בעל הדעה בעיר. הכל יראו ממנו, בידעם את כוחו והשפעתו. ר' יעקב אייזיק היה יליד ינוביטש. אביו, ר' שמשון אליהו, היה זה שביסס את הקהלה בינוביטש. הוא היה בנו של הגאון רבי יעקב מוויטבסק, ואדם מושלם ופקח. שלט בשפות הרוסית והפולנית ובעל ידיעות במתמטיקה. בגלל ידיעותיו אלה מינהו הגרף ליפסקי, אחד מבעלי האחוזות הגדולים והעשירים ביותר בפלך ויטבסק, למנהל אחוזותיו ליד ינוביטש. | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
ברם, ר' שמשון אליהו הבחין בצער שבנו, שהוא אכן בן תורה מופלג, מתייחס באדישות לסבל של בני אדם ואינו מתרשם מצער הזולת. גם כשהוא נותן צדקה הריהו עושה זאת בלי כל רגש ובלי לב. הדבר ציער מאד את ר' שמשון אליהו, שדרכו שלו היתה שונה לחלוטין, והוא שוחח על כך עם ר' נפתלי זאב, בכוונה להיעזר בו לתיקון חסרונותיו של הבן. ברם, לתדהמתו של ר' שמשון אליהו התייחס ר' נפתלי זאב עצמו באדישות לענין הצדקה ולכל הקשור בחיי החברה. לדידו היה העיקר לימוד התורה, או, לכל היותר, קיום המצוות על־פי שורת הדין בלבד. הדבר דיכדך את ר' שמשון אליהו, שנוכח לדעת מנין נובעת גישתו של בנו לחיים: – מהשפעתו של ר' נפתלי זאב. | ברם, ר' שמשון אליהו הבחין בצער שבנו, שהוא אכן בן תורה מופלג, מתייחס באדישות לסבל של בני אדם ואינו מתרשם מצער הזולת. גם כשהוא נותן צדקה הריהו עושה זאת בלי כל רגש ובלי לב. הדבר ציער מאד את ר' שמשון אליהו, שדרכו שלו היתה שונה לחלוטין, והוא שוחח על כך עם ר' נפתלי זאב, בכוונה להיעזר בו לתיקון חסרונותיו של הבן. ברם, לתדהמתו של ר' שמשון אליהו התייחס ר' נפתלי זאב עצמו באדישות לענין הצדקה ולכל הקשור בחיי החברה. לדידו היה העיקר לימוד התורה, או, לכל היותר, קיום המצוות על־פי שורת הדין בלבד. הדבר דיכדך את ר' שמשון אליהו, שנוכח לדעת מנין נובעת גישתו של בנו לחיים: – מהשפעתו של ר' נפתלי זאב. | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||