11,477
עריכות
מ
הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק מ": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
אין תקציר עריכה |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק מ": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== גויים מעריצים את הצדיק == | == גויים מעריצים את הצדיק == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
זכריה ירוחם חונן בכשרונות גדולים. כבר בהגיעו לבריסק, כילד בן 11 שנים, היה בקי במספר מסכתות בעל־פה. נוסף לכך היה חריף מאד, וחונן בזכרון יוצא מן הכלל. רק עיין פעם אחת בספר כלשהו ומיד היה מסוגל לחזור על הכל בעל־פה. לכן נקרא בשם "העילוי מנמירוב". רבה של בריסק, הגאון ר' משה יעקב לקחו לביתו וצירף אותו לשיעורים שהיו לו עם בנו העילוי צבי הירש שהיה מבוגר בשנתיים ממנו. | זכריה ירוחם חונן בכשרונות גדולים. כבר בהגיעו לבריסק, כילד בן 11 שנים, היה בקי במספר מסכתות בעל־פה. נוסף לכך היה חריף מאד, וחונן בזכרון יוצא מן הכלל. רק עיין פעם אחת בספר כלשהו ומיד היה מסוגל לחזור על הכל בעל־פה. לכן נקרא בשם "העילוי מנמירוב". רבה של בריסק, הגאון ר' משה יעקב לקחו לביתו וצירף אותו לשיעורים שהיו לו עם בנו העילוי צבי הירש שהיה מבוגר בשנתיים ממנו. | ||
היתום מנמירוב היה יפה מראה, אך בגלל חוויותיו הטרגיות היתה שפוכה עצבות על פניו, דבר שהעניק לו מראה של מבוגר. חילוקי דעות התעוררו בין למדני בריסק לגבי אפשרויותיו, כמי שלא הגיע למצוות, לעבור לפני התיבה ולהוציא את הרבים ידי חובתם בעניני לימוד תורה וקדיש. בסופו של דבר סוכמו | היתום מנמירוב היה יפה מראה, אך בגלל חוויותיו הטרגיות היתה שפוכה עצבות על פניו, דבר שהעניק לו מראה של מבוגר. חילוקי דעות התעוררו בין למדני בריסק לגבי אפשרויותיו, כמי שלא הגיע למצוות, לעבור לפני התיבה ולהוציא את הרבים ידי חובתם בעניני לימוד תורה וקדיש. בסופו של דבר סוכמו ע"י גאוני העיר הפתרונות, כפי שתוארו לעיל. נוסף על כך הורשה להתעטף בטלית ותפילין ולברך עליהם את הברכות המתאימות. | ||
במשך שש שנים ישב זכריה ירוחם בבריסק ולמד תורה בשקידה. בגיל 17 שנים הוסמך לרבנות | במשך שש שנים ישב זכריה ירוחם בבריסק ולמד תורה בשקידה. בגיל 17 שנים הוסמך לרבנות ע"י גאוני בריסק. בינתיים נפטר רבי משה יעקב, רבה של העיר, ובנו, ר' צבי הירש עלה במקומו על כס הרבנות. זכריה ירוחם הלך להורודנה, שם התקיימה ישיבה גדולה, שבראשה עמד הגאון ר' רפאל דוד, נכדו של הגאון ר' דוד זילצבורג, מי שהיה תלמידו של הגאון ר' יוסף כץ, רבה של קרקא ותלמיד תלמידו של מהרש"ל. | ||
בישיבתו של ר' רפאל דוד בהורדנה למד ר' זכריה ירוחם שנתיים. תוך כדי כך הכיר העילוי מנמירוב את הגאון ר' בנימין זאב, רבה של העיר, והתיידד עם יהודה בנו. במשך תקופת שהותו בהורודנה גם ביקר מספר פעמים את הגאון ר' נפתלי הירץ גינזבורג בפינסק. ראש הישיבה הכתירו בתואר "מורה מורנו", ורצה להשיאו עם נכדתו, בת ר' אברהם שלמה, בנו היחיד, אך ר' זכריה ירוחם העדיף לצאת למסע של גלות. | בישיבתו של ר' רפאל דוד בהורדנה למד ר' זכריה ירוחם שנתיים. תוך כדי כך הכיר העילוי מנמירוב את הגאון ר' בנימין זאב, רבה של העיר, והתיידד עם יהודה בנו. במשך תקופת שהותו בהורודנה גם ביקר מספר פעמים את הגאון ר' נפתלי הירץ גינזבורג בפינסק. ראש הישיבה הכתירו בתואר "מורה מורנו", ורצה להשיאו עם נכדתו, בת ר' אברהם שלמה, בנו היחיד, אך ר' זכריה ירוחם העדיף לצאת למסע של גלות. | ||
| שורה 59: | שורה 58: | ||
בווילנא שמעו שני סיפורים מרשימים מאד על הש"ך: סיפור אחד נסב על מדת התעמקותו של הש"ך בלימוד התורה עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש. אירע פעם שעלה על הגג הבית כדי ללמוד בהתבודדות. תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המירווחים שבין הבתים. אנשים־תחלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש"ך לא ידע מכל זה. | בווילנא שמעו שני סיפורים מרשימים מאד על הש"ך: סיפור אחד נסב על מדת התעמקותו של הש"ך בלימוד התורה עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש. אירע פעם שעלה על הגג הבית כדי ללמוד בהתבודדות. תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המירווחים שבין הבתים. אנשים־תחלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש"ך לא ידע מכל זה. | ||
הסיפור השני הוא על כך שר' משה, בנו חביבו של הש"ך, חלה פעם באופן אנוש. הש"ך התפלל לרפואתו אך מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות. כשראה הש"ך כי הסכנה גדולה עמד והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אור יום. מיד החל מצבו של ר' משה להשתפר. | הסיפור השני הוא על כך שר' משה, בנו חביבו של הש"ך, חלה פעם באופן אנוש. הש"ך התפלל לרפואתו אך מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות. כשראה הש"ך כי הסכנה גדולה עמד והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אור יום. מיד החל מצבו של ר' משה להשתפר. | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||