2,974
עריכות
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} ==האופה והסנדלר== {{להשלים}} ==== תרגום ללשון הקודש ==== קטגוריה:ספר הזכרונות") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==== תרגום ללשון הקודש ==== | ==== תרגום ללשון הקודש ==== | ||
שלמה האופה התמים, היה מכון לצום ב'ה'ב', על־מנת לכפר על העוון שעבר בהפסיקו את תפלתו כדי לעלות לתורה, והצהיר באזני ר' יעקב אייזיק" "עוד היום אתחיל בתענית", כדי שלא לדחות את חזרתו בתשובה. | |||
אלא שבכך ניתנה לר' יעקב אייזיק הזדמנות מחודשת כדי למרר את חייו של האופה: | |||
- "עם הארץ !" - קרא ר' יעקב אייזיק - "וכי אינך יודע שתענית־יחיד טעונה קבלה מוקדמת בתפלת המנחה של היום הקודם?!" | |||
גווני פניו של שלמה השתנו, אגלי זיעה ביצבצו על מצחו ודמעות נקוו בעיניו. הוא עמד כנאשם, שכל הליצנים מסביב מתמוגגים מנחת, ואילו ר' יעקב אייזיק המשיך בשיסוי: "חרפה לעירנו שהיו בה עמי־הערץ כאלה!" | |||
ברוך צפה במחזה וחש רגשי רחמים עמוקים על האופה העני. | |||
כשר' יעקב אייזיק וחבר מרעיו שבעו מן הליצנות על חשבון האופה והתפזרו להם - נותר שלמה בבית_המדרש מדוכא ומבוייש. ברוך התלבט אם לגשת לשלמה ולנחמו, אלא שתוך כדי כך הקדימו אברהם יצחק, חתנו השלישי של מרדכי הטוחן, שניגש אל שלמה ופנה אליו בדברים של ידידות והשתתפות: | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||