11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
שיחה ממושכת קיים ר' שמשון אליהו עם מורו של בנו. ר' נפתלי זאב הבהיר לו שמלבד לימוד התורה אין שום דבר חשוב בעיניו. אפילו מדת הרחמנות יש לה מקום אך ורק על־פי הנחיות המוח הקר. כך, למשל, מצוות הצדקה, אף היא, ככל הדברים אליבא דר' נפתלי זאב, צריכה להיות מדודה ושקולה. על־פי שורת הדין – היה אומר – אסור לתת צדקה יותר מחמישית מן הרכוש ולא פחות משקל לשנה. הרי כאן מדה מדוייקת, מינימלית ומקסימלית. | שיחה ממושכת קיים ר' שמשון אליהו עם מורו של בנו. ר' נפתלי זאב הבהיר לו שמלבד לימוד התורה אין שום דבר חשוב בעיניו. אפילו מדת הרחמנות יש לה מקום אך ורק על־פי הנחיות המוח הקר. כך, למשל, מצוות הצדקה, אף היא, ככל הדברים אליבא דר' נפתלי זאב, צריכה להיות מדודה ושקולה. על־פי שורת הדין – היה אומר – אסור לתת צדקה יותר מחמישית מן הרכוש ולא פחות משקל לשנה. הרי כאן מדה מדוייקת, מינימלית ומקסימלית. | ||
אף את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ניסה ר' נפתלי זאב להסביר על־פי דעתו: ראשית, אומר רבי עקיבא ב"ירושלמי" (נדרים פרק ט') על מצווה זו שהיא "כלל גדול בתורה", ודבר זה מוכיח, לדעתו, כי משמעות אהבה היא – העדר השנאה. יש גם הסברו של הלל הזקן האומר: "מאי דעלך סני – לחברך לא תעביד" (=השנוא עליך – לא תעשה לחברך), הרי שהענין מתמקד באן שנאה ולא באהבה ממשית. צרף לזה את מאמרו של רבה בר אבוה (כתובות ל"ז) לגבי חייב המיתה: "ברור לו מיתה יפה", והרי לך שיטה שלמה של "אהבה"... אשר לאנשי ההמון, עמי־הארץ, הצביע ר' נפתלי זאב על המאמר (כתובות ח'): "אין פורעניות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ". | אף את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ניסה ר' נפתלי זאב להסביר על־פי דעתו: ראשית, אומר רבי עקיבא ב"ירושלמי" (נדרים פרק ט') על מצווה זו שהיא "כלל גדול בתורה", ודבר זה מוכיח, לדעתו, כי משמעות אהבה היא – העדר השנאה. יש גם הסברו של הלל הזקן האומר: "מאי דעלך סני – לחברך לא תעביד" ({{=}}השנוא עליך – לא תעשה לחברך), הרי שהענין מתמקד באן שנאה ולא באהבה ממשית. צרף לזה את מאמרו של רבה בר אבוה (כתובות ל"ז) לגבי חייב המיתה: "ברור לו מיתה יפה", והרי לך שיטה שלמה של "אהבה"... אשר לאנשי ההמון, עמי־הארץ, הצביע ר' נפתלי זאב על המאמר (כתובות ח'): "אין פורעניות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ". | ||
ר' שמשון אליהו, שהיה ספוג מדות טובות אותן למד מדודו זקנו רבי יחיאל משה, לא היה מסוגל לעכל את הדבר. למרות שהעריך את ר' נפתלי זאב על למדנותו הגדולה ועל אשר נטע בלב בנו יחידו אהבה לתורה – חש שבמדה כלשהי קילקל הלה את בנו. | ר' שמשון אליהו, שהיה ספוג מדות טובות אותן למד מדודו זקנו רבי יחיאל משה, לא היה מסוגל לעכל את הדבר. למרות שהעריך את ר' נפתלי זאב על למדנותו הגדולה ועל אשר נטע בלב בנו יחידו אהבה לתורה – חש שבמדה כלשהי קילקל הלה את בנו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ר' יחיאל משה לא הסתפק בתשובתו זו, והוסיף באנחה: "מה מקנא אני ביהודי פשוט זה, המתפרנס מיגיע כפיו, ואילו אנכי מתפרנס מ"נהמא דכיסופא"(לחם בזיון), שהורי השאירו לי בירושה". | ר' יחיאל משה לא הסתפק בתשובתו זו, והוסיף באנחה: "מה מקנא אני ביהודי פשוט זה, המתפרנס מיגיע כפיו, ואילו אנכי מתפרנס מ"נהמא דכיסופא"(לחם בזיון), שהורי השאירו לי בירושה". | ||
עדיין היה זכור היטב לר' שמשון אליהו הויכוח שניהל בנידון עם דודו זקנו. הוא הזכיר לר' יחיאל משה את מאמר חז"ל (קידושין ל"ב) "אין זקן אלא מי שקנה חכמה", אך ר' יחיאל משה ענה לו במאמר אחר (שבת ל"א): "ניקום מקמיה דגבר דחיל חטאין הוא" (=נקום מפני פלוני שהוא אדם ירא חטא), והרי פנחס המשרת – טען ר' יחיאל משה – הוא ירא שמים ואומר תמיד פרקי תהלים בכוונה. | עדיין היה זכור היטב לר' שמשון אליהו הויכוח שניהל בנידון עם דודו זקנו. הוא הזכיר לר' יחיאל משה את מאמר חז"ל (קידושין ל"ב) "אין זקן אלא מי שקנה חכמה", אך ר' יחיאל משה ענה לו במאמר אחר (שבת ל"א): "ניקום מקמיה דגבר דחיל חטאין הוא" ({{=}}נקום מפני פלוני שהוא אדם ירא חטא), והרי פנחס המשרת – טען ר' יחיאל משה – הוא ירא שמים ואומר תמיד פרקי תהלים בכוונה. | ||
לפני פטירתו ציוה ר' יחיאל משה חלק קטן מעזבונו לקרובי משפחה, ואת השאר לצדקה. מאוחר יותר, כשנבדקו חשבונותיו, התברר מה גדולים היו הסכומים שחילק לצדקה, למטרות שונות. הוא קיים את מצות מתן בסתר במדה אמיתית. | לפני פטירתו ציוה ר' יחיאל משה חלק קטן מעזבונו לקרובי משפחה, ואת השאר לצדקה. מאוחר יותר, כשנבדקו חשבונותיו, התברר מה גדולים היו הסכומים שחילק לצדקה, למטרות שונות. הוא קיים את מצות מתן בסתר במדה אמיתית. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
לתפקיד זה הגיע מסיבה מסויימת: ר' שמשון אליהו, שחונן בעושר, גדולה וכבוד, היה זמן מסויים חשוך בנים. הילדים שילדה לו אשתו לא התקיימו, רחמנא ליצלן, ומתו סמוך ללידתם. הדבר כאב מאד לר' שמשון אליהו, ופעם השיח צערו לפני ר' משה. | לתפקיד זה הגיע מסיבה מסויימת: ר' שמשון אליהו, שחונן בעושר, גדולה וכבוד, היה זמן מסויים חשוך בנים. הילדים שילדה לו אשתו לא התקיימו, רחמנא ליצלן, ומתו סמוך ללידתם. הדבר כאב מאד לר' שמשון אליהו, ופעם השיח צערו לפני ר' משה. | ||
– "היתכן ש"קודשא בריך הוא עביד דינא בלא דינא" (=הקדוש ברוך הוא יעשה דין בלא משפט)" – שאל ר' משה את בעל־הבית שלו, והסביר לו שהוא חייב לערוך חשבון־נפש, על־מנת למצוא עוולות שביצע ולתקנן. אחר במקומו של ר' שמשון אליהו היה מתרגז על שמטיפים לו מוסר: הכיצד ייחשב הוא, העשיר הגדול בעל צדקה והמדות טובות, כחוטא? ברם, ר' שמשון אליהו הודיע לר' משה שהוא מוכן לשמוע לעצתו. מיד הכניס אותו לסוד עניניו, במגמה שיסייע לו לבחון את מעשיו ולמצוא במה חטא. ר' שמשון אליהו עשה ככל שהורה לו ר' משה, וכשנולד לו בנו לאחר מכן – כבר נשאר בחיים. היה זה יעקב אייזיק, בנו יחידו. | – "היתכן ש"קודשא בריך הוא עביד דינא בלא דינא" ({{=}}הקדוש ברוך הוא יעשה דין בלא משפט)" – שאל ר' משה את בעל־הבית שלו, והסביר לו שהוא חייב לערוך חשבון־נפש, על־מנת למצוא עוולות שביצע ולתקנן. אחר במקומו של ר' שמשון אליהו היה מתרגז על שמטיפים לו מוסר: הכיצד ייחשב הוא, העשיר הגדול בעל צדקה והמדות טובות, כחוטא? ברם, ר' שמשון אליהו הודיע לר' משה שהוא מוכן לשמוע לעצתו. מיד הכניס אותו לסוד עניניו, במגמה שיסייע לו לבחון את מעשיו ולמצוא במה חטא. ר' שמשון אליהו עשה ככל שהורה לו ר' משה, וכשנולד לו בנו לאחר מכן – כבר נשאר בחיים. היה זה יעקב אייזיק, בנו יחידו. | ||
עתה, כשראה ר' שמשון אליהו שביחס למדות טובות אין לו לר' נפתלי זאב השפעה רצויה על בנו, שוחח על כך עם ר' משה. | עתה, כשראה ר' שמשון אליהו שביחס למדות טובות אין לו לר' נפתלי זאב השפעה רצויה על בנו, שוחח על כך עם ר' משה. | ||