ספר הזכרונות פרק יב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
ברוך מעורר את השתוממותנו ביחוד לאור העובדה שאת דרכו המקורית אחז בעצמו ללא כל מלווה ומורה, תוך ויתור מוחלט על כל עזר וסיוע של מישהו, ובבטחון איתן ברבון העולמים שיגן עליו מפני כל הסכנות, כולל סכנת רעב.
ברוך מעורר את השתוממותנו ביחוד לאור העובדה שאת דרכו המקורית אחז בעצמו ללא כל מלווה ומורה, תוך ויתור מוחלט על כל עזר וסיוע של מישהו, ובבטחון איתן ברבון העולמים שיגן עליו מפני כל הסכנות, כולל סכנת רעב.


לא רק מעניינים, כי אם גם מאלפים ביותר, הם פרטי תולדות נעוריו של ר׳ ברוך, שכן על ידם הננו נוכחים לדעת עד כמה קשה דרכו של הצדיק, איזו מדה של סבל עליו לשאת, ואת אשר עליו לעבור עד אשר הוא מגיע לדרגתו הרמה.
לא רק מעניינים, כי אם גם מאלפים ביותר, הם פרטי תולדות נעוריו של ר' ברוך, שכן על ידם הננו נוכחים לדעת עד כמה קשה דרכו של הצדיק, איזו מדה של סבל עליו לשאת, ואת אשר עליו לעבור עד אשר הוא מגיע לדרגתו הרמה.


ברוך יכול לשמש לנו כדוגמא בהירה של אורח מישור, עקביות, יציבות אופי והחלטיות, ושל צדקנות המקשרת גוף ונשמה, שמים וארץ, רוחניות וגשמיות.
ברוך יכול לשמש לנו כדוגמא בהירה של אורח מישור, עקביות, יציבות אופי והחלטיות, ושל צדקנות המקשרת גוף ונשמה, שמים וארץ, רוחניות וגשמיות.
שורה 33: שורה 33:
תקופת הרעב כבר מאחוריו של ברוך, בטחונו הגדול בקב"ה לא היה לשוא.
תקופת הרעב כבר מאחוריו של ברוך, בטחונו הגדול בקב"ה לא היה לשוא.


חיים חדשים החלו עבור ברוך. כשומר נקבע מושבו בצריף במרכז הפרדס. ברוך היה עתה קרוב לטבע, אותו אהב תמיד. היתה לו האפשרות, תוך כדי סיוריו בפרדס, להתעמק בשרעפיו, בהתרפקות על יצירת הבורא, ואת מרבית זמנו היה יכול להקדיש לתורה ולעבודת ה׳.
חיים חדשים החלו עבור ברוך. כשומר נקבע מושבו בצריף במרכז הפרדס. ברוך היה עתה קרוב לטבע, אותו אהב תמיד. היתה לו האפשרות, תוך כדי סיוריו בפרדס, להתעמק בשרעפיו, בהתרפקות על יצירת הבורא, ואת מרבית זמנו היה יכול להקדיש לתורה ולעבודת ה'.


מתחלה הציקה לברוך בעיית המחסור בספרים, שכן לא היו מרשים לו להוציא ספרים מבית המדרש ואילו לשאול מאנשים פרטיים היה קשה לו, לא רק משום שלא היו לו מכירים, אלא גם משום שלא רצה להסב תשומת לב ללמדנותו. הוא נאלץ לשנן בעל־פה את לימודיו, והצטער על שאין באפשרותו ללמוד דברים חדשים. אלא שלפתע נזכר בזקן שבבית המדרש שבקצה העיר. ברוך בא אל הזקן וביקש ממנו בהשאלה מספר מספרים מבית־המדרש, והלה מילא את מבוקשו בחפץ לב.
מתחלה הציקה לברוך בעיית המחסור בספרים, שכן לא היו מרשים לו להוציא ספרים מבית המדרש ואילו לשאול מאנשים פרטיים היה קשה לו, לא רק משום שלא היו לו מכירים, אלא גם משום שלא רצה להסב תשומת לב ללמדנותו. הוא נאלץ לשנן בעל־פה את לימודיו, והצטער על שאין באפשרותו ללמוד דברים חדשים. אלא שלפתע נזכר בזקן שבבית המדרש שבקצה העיר. ברוך בא אל הזקן וביקש ממנו בהשאלה מספר מספרים מבית־המדרש, והלה מילא את מבוקשו בחפץ לב.
שורה 47: שורה 47:
ברוך הצטער מאד על שדברים אלה נשמטו מזכרונו בשעה שהשכיר עצמו לשומר: האין הדבר משמש הוכחה שאין הוא עדיין בדרגה הראויה בשמירת המצוות, ושלמרות כל מאמציו הוא עדיין בדרגה נחותה? הוא ייסר עצמו קשות על שכחת הלכות מפורשות ועל זלזול בשבת קדש. מנוחת השבת של ברוך הופרעה אותו יום. שעות התהלך בפרדס הנה והנה תקוף לבטים בדבר הדרך לתקן את נפילתו לדרגה כזו.
ברוך הצטער מאד על שדברים אלה נשמטו מזכרונו בשעה שהשכיר עצמו לשומר: האין הדבר משמש הוכחה שאין הוא עדיין בדרגה הראויה בשמירת המצוות, ושלמרות כל מאמציו הוא עדיין בדרגה נחותה? הוא ייסר עצמו קשות על שכחת הלכות מפורשות ועל זלזול בשבת קדש. מנוחת השבת של ברוך הופרעה אותו יום. שעות התהלך בפרדס הנה והנה תקוף לבטים בדבר הדרך לתקן את נפילתו לדרגה כזו.


בסופו של דבר החליט ברוך לקבל על עצמו "תשובת־משקל" קשה מאד ולהעניש את עצמו: ראשית, החליט, עליו לעזוב שוב את הפרדס ולחזור לחיי הרעב שלו. עליו להתפלל ולהתחנן אל ה׳ לכפרה, מתוך חרטה עמוקה על העבר וקבלה איתנה על העתיד.
בסופו של דבר החליט ברוך לקבל על עצמו "תשובת־משקל" קשה מאד ולהעניש את עצמו: ראשית, החליט, עליו לעזוב שוב את הפרדס ולחזור לחיי הרעב שלו. עליו להתפלל ולהתחנן אל ה' לכפרה, מתוך חרטה עמוקה על העבר וקבלה איתנה על העתיד.


הוא קבע לעצמו שלשה שבועות של תיקונים: ראשית, עליו במשך שלש יממות לא לקחת שום מזון לפה. לאחר מכן עליו לצום יומים בכל שבוע, ובימי הצום עליו להיות ער כל הלילה וללמוד תורה, וביום לא לישון יותר משלש שעות. במשך התקופה האמורה עליו גם לשנן בעל־פה כל מסכת שבת.
הוא קבע לעצמו שלשה שבועות של תיקונים: ראשית, עליו במשך שלש יממות לא לקחת שום מזון לפה. לאחר מכן עליו לצום יומים בכל שבוע, ובימי הצום עליו להיות ער כל הלילה וללמוד תורה, וביום לא לישון יותר משלש שעות. במשך התקופה האמורה עליו גם לשנן בעל־פה כל מסכת שבת.